כדאי לקרוא בבלוגיה, 23.6.09

כדאי, או אולי לא כדאי לקרוא ב-23/6 |שטן

רשומה שכתבתי, מפרגן קצת לעצמי... חינוך רע, חינוך טוב, חינוך חינוכי... הכל התחיל בגיל 3 אבא החליט שאני מריך ללמוד לקרוא, יען הגאון מווילנה (רב גדול, נחשב ועתיק) אמר כי גיל 3 הוא הגיל האופטימלי ללמוד אותיות. מאז ועד היום אני חולה במחלת הקריאה. מחלה שמביאה לשיתוק מוחין, לפחות זמני, באם אני מזהה אות כתובה. דברו איתי על הנושא הכי חשוב, על לימודים, על עבודה על אהבה, אם יש מולי אות כתובה חבל לכם על הזמן, אני לוקה באותיזם קיצוני ולא שומע לא רואה ולא מריח. העולם יכול להשרף. ההמשך ב... http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1500969 תקראו, תהנו ואל תתביישו לקטול יוס
 

wranger

New member
כדאי לקרוא בבלוגיה, 23.6.09../images/Emo190.gif

קצת לא נעים לדקדק בקטנות, אבל נא לדייק עם הכותרת, חבר'ה.
 
חוק חיוך חובה!

המיתון, האבטלה, תאונות הדרכים, אחמדיניג'אד, לא נמאס כבר?!?! צריך לחוקק חוק חיוך חובה ולא רק חוק מופז וחוק סלומיאנסקי! אז אני אתחיל- משהו שיעלה חיוך על פניכם (אני מקווה...)
 
מיזוג גלויות

בס"ד צהריים נעימים וחודש טוב העם היהודי הגיע ממאה גלויות, מפולין, רוסיה, תוניס, תימן, עיראק, פרס, גרוזיה, הודו, תימן, מצרים, אלג'יר, מרוקו טורקיה, סוריה, רומניה, איטליה, יוון בולגריה ועוד, ישנם נישואים עדתיים שהתרחשו בעיקר אחרי שנות החמישים החל משנות השישים והשבעים, לאט לאט הזהות העדתית מטשטשת, כתבתי שיר על מיזוג גלויות שזה החשוב באחדות העם במשך השנים האחדות מתגבשת קריאה נעימה לשיר החדש:גלויות מקובצות
 
../images/Emo160.gif אין דרך טובה יותר לטוס, אבל

...יש דרך הרבה יותר טובה לפרסם.
רשומה חדשה בבלוג שלי: כמה שאני מחבב את לופטהנזה, ככה אני סולד מקמפיין שילוט החוצות והאינטרנט החדש שלה (ובונוס - מודעה יפיפיה של חברת תעופה אחרת).
 
רגע לפני שחודש הספר העברי מסתיים....

אספתי המלצות מחברים ואנשי מקצוע והכנתי רשימה של עשרת הספרים המומלצים ביותר (מישהו אמר קלאסיקות?) בפסיכולוגיה. http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlog.asp?folderName=psychologyII&EntryId=1500843&passok=yes אמנם זו לא פסיכולוגיה בגרוש אבל אני חושבת שתוכלו להתפשר על 2 ב- 10....
 
כך הפכתי לדוגמנית

וכך עוברים הימים, אני מצלמת לי להנאתי, קצת מתעדת את החיים, קצת רגעים מיוחדים או דברים מעניינים שנקרו בדרכי, והעולם שמח. מעט תמונות שלי, ברובן אני שיכורה, או שהוכרחתי להצטלם ומיעוט בתיעוד שלי בהחלט טוב ליהודים, או לפחות לי. מעולם לא חלמתי להפוך לדוגמנית צמרת או שחקנית בהולוויד, לא רוצה ללכת על מסלול ולא רוצה לעשות בוק. מקומי מאחורי העדשה. עד היום. http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.asp?EntryId=1501462
 
למעלה