זוהי שאלה קשה ביותר
שמטרידה אותי זמן רב. לכל הפחות אני יכול לומר שאיני מייחס את הביריונות שלה להיותה אישה אלא להיות אישה באקדמיה + פעילה פמיניסטית. ובכל זאת, האם ניתן אכן לעשות ייחוס כזה? ובכן, בפוגרום האקדמי המתואר, הקרבן הוא גבר יחיד והפורעות הן נשים פעילות פמיניסטיות (אם לשפוט לפי מי שבא לשמוע את בטלר+לובין). האם זה מקרי לדעתך? יש פה אפקט ברור של פוגרום ואני לא חושב שמדובר פה בנשים בלבד, אלא בקבוצה מסוימת של נשים. אני לא חושב שסתם גסות רוח הייתה מייצרת לינץ' כזה. בקנה מידה כזה מדובר באידאולוגיה, בקולקטיביות. זו דוגמה מובהקת להשערתי שפמיניזם אקדמי מאפשר ביטוי של אלימות נשית.
אני חושב שאצל גברים לא תראי את זה אולי כי גבר הוא יותר דומיננטי מבחינת יכולת פיזית ולכן אין לו צורך. כאשר נשים מתנפלות על גבר זה פחות מאיים משגברים מתנפלים. זה לא שאין התנפלויות של גברים, אבל לא באופן כזה ולא באקדמיה. כאשר גבר קם על גבר, זו כמעט אלימות של ממש אם לא יותר מזה. מלבד מנטליות פשיסטית, ההתנהגות בכינוס הזה מבטאת תסכול נשי לדעתי. פשוט פורקן של הצורך המתסכל הזה בכוח פיזי שיש לגברים כמובן מאליו, והנה באותו אירוע, חברו יחד כל המתוסכלות והצליחו להביס גבר, כמו הננסים שהצליחו להפיל ולקשור את גוליבר. ואני שואל עצמי עם התסכול הזה הוא פרי חוויה אינדיבידואלית או פרי אינדוקטרינציה פמיניסטית.
(כפי שאת יכולה לשער כשקראתי על האירוע הזה הזדעזעתי עד עמקי נשמתי. באמת. אפילו אני הייתי מופתע מעצמת התגובה שלי. זה כמו לראות שמרביצים ליד).
