כבר תקופה בפגיה

[t250]

כבר תקופה בפגיה

הקטנים ממש גדלו

מתחילים להתקרב למשקל יעד
ואני כבר מרשה לעצמי לחשוב על מה יהיה בבית,
הקטן מבין התאומים שוכח לפעמים לנשום מתוך שינה- בפעם האחרונה הסיטורציה הגיעה ל 20 והוא כבר ממש היה שחור- לקח לו קצת זמן להתאושש ולחזור לעצמו,
זה היה לפני שלושה ימים- מאז זה לא קרה שוב,
אני מתה מפחד שזה יקרה לי בבית- יש הצעות רעיונות?!
חשבתי על בייבי סנס - הוא מדוייק? אפשר לסמוך על זה?
זה קרה למישהי בבית?!

את השני אני פשוט לא מצליחה להאכיל מבקבוק- הוא לא נותן לי- מקסימום שהצלחתי לדחוף לו זה 5 מ"ל- וגם זה נראה קרה בטעות.

מה עושים?
איך מסתדרים בבית?!
לגדל פג נשמע לי כמו פחד תמידי.
מותר לצאת איתם החוצה?
איך הגוף מגיב כשמפסיקים ללבוש חלוק סטירילי כל פעם שמתקרבים אליהם?
כל מיני חייקדים עמידים לאנטיביוטיקה שהם חטפו שם- יכולים פתאום להתעורר?

תודה

 

[עינב וזהו]

לא משחררים ילוד

שלא אוכל טוב, שומר על חום גוף ובמשקל היעד. המשקל הוא רק אחד מהפרמטרים....
לגבי הפסקותהנשימה- לא, בייביסנס ממש לא אמין. אם משתחררים עדיין עם הפסקות נשימה- צריך לקבל מוניטור נשימתי מקצועי בהשאלה מיד שרה/קופה

 

[אמא מוקדמת]

אותנו שיחררו עם מוניטור, אבל הרופאים אמרו לנו שזה יותר בשבילנו מאשר בשבילם.
ובפועל לא השתמשנו בו כמעט, אולי ביומיים הראשונים.
כי בהתחלה היינו אפשר לומר ערים סביב השעון אז ויתרנו וגם זה הזכיר את הפגיה. וככה הוא נשכח לו.

חוץ מזה בהתחלה חוששים ולאט מתרגלים.
לצאת איתם מומלץ לאויר הפתוח.
מבחינת אנשים וילדים, תקבלו הנחיות בפגיה וגם זה משתנה מהורים להורים, יש כאלה שמשחררים יותר מהר ויש שפחות.
בגדול ממליצים להימנע מאנשים וילדים בפרט בהתחלה ולחשוף לאט לאט.

אני הייתי מהמחמירים - נראה לי שכמעט שנה הם לא ראו ילדים, אנשים הורשו להיכנס לבית לאחר הבהרה שהם לא עושים אפילו אפצי, ולאחר חודש/חודשיים וגם זה ללא מגע כל דבר חוטא בעזרת ספטול וכו'. בחורף חזרתי לכונננות הדוקה יותר, והיום אני מסתכלת אחורה בחיוך ולפעמים צוחקת על עצמי
זה היה מה שנכון לי! אצל כל אחד זה אחרת.

עכשיו קיץ אמור להיות יותר בטוח, אאל"ט יש לך עוד ילדים נכון ?
אני אשאיר לבעלות נסיון בנושא לענות, איך נהגו עם הילדים הגדולים והפגים.

בכל מקרה, אל תדאגי בבית הזמן פתאום טס ואת לא מבינה מתי הוא הספיק לחלוף כל כך מהר