כבר ערב

[קשקשה 9]

אוי לה לזו

שתנסה אפילו להגיד לך מה לעשות תוך שניה אתה על הרגליים האחוריות פחד איתך

אנחנו לא אומרים את אותם דברים רק במילים אחרות?
נשמע לי שכן.

 

[רגע רק רגע]

רק לתקן...

תמיד על הרגלים האחוריות.
מפעם לפעם משחרר לטיפה

 

[קשקשה 9]

ואז בועט

 

[רגע רק רגע]

לטיפה עם הרגל...

SAME SAME

 

[קשקשה 9]

נזכרתי ש

בעיטה של חמור כואבת יותר מבעיטה של סוס
לא יודעת למה .

 

[רגע רק רגע]

אם תביאי סוס...

אהיה מוכן לבחון ת'תאוריה

 

[קשקשה 9]

חחחחחחחחח

נחנקתי פה מצחוק רק מלדמיין
אם להתעצבן לפני יעזור לך,תקרא לי.

 

[poseidon111]

קשקשה, ראיתי עכשיו את הציורים, ומה אגד לך,

אהבתי מאוד.
את הציור הראשון, זה הפיגורטיבי, אהבתי.
את האחרים, אהבתי אף יותר.
אהבתי את האבסטרקטיות, בשילוב צבעים שבעיני
מראה על טכניקה טובה מאוד.
אני מכיר מישהי שלמדה אומנות, אוהבת אומנות ומעריכה אומנות,
גם מהפן המקצועי.
אראה לה את הציורים, למרות שהייתי רוצה להתרשם מהם באספקט של 1:1.
תודה.

 

[קשקשה 9]

פוסידון יקר

אפרט מעט יותר.
טכניקה אפשר ללמוד וככל שמתמידים ומתנסים מגיעים לתוצאות ומיומנויות טובות יותר.
המאבק האישי שלי (היות וטכניקה קלה לי מאוד והיד עפה על הבד )הוא להביא את הרגש את הסערות והבלבול אל תוך היצירה.
לעורר במתבונן משהו מעבר ,לגעת בו באמצעות היצירה ולהצליח להעביר את כל קשת הרגשות כמו שאני חווה אותן.
מאוד קל לי (ממש לא מתוך יהירות) לצייר טוב נכון ומדוייק ובעבר עשיתי זאת המון -קראתי לזה כיתה א' של הציור כמו שלומדים לכתוב
בתחילה מעתיקים כמו תוכי ובהמשך מפתחים כתב שאופייני רק לך.
זה לא הספיק,לא עניין אותי להיות מצלמה אנושית שמתחקה אחרי הטבע או דמויות לצורך העניין.
אם כבר לצלם /לצייר אז מנקודת מבט שלי כשאני משאירה חתיכות ממני בכל ציור.
לא במקרה ואן גוך אהוב עלי יותר מכולם ,היכולת להעביר לצופה את הטירוף בו הוא חי ,גאונית בעיני .
נכון ,יש ציירים טובים ומדויקים ממנו שטכניקה שלהם עולה על שלו אבל אין הרבה כמוהו מוכשר ביכולת הבעה בצבעים.
אשמח לשמוע חוות דעת ,גם ביקורת .
מאוד שמחה שאהבת (עד כמה שאפשר מצילום חלקי)
ריגשת אותי
תודה

 

[poseidon111]

הבהרה. כשדיברתי על טכניקה, הרי בלשוני העילגת

התכוונתי להגיד שהרכבת הצבעים, דהיינו להגיע לצבע זה או אחר, קל וחומר
לגוונים מסויימים, היתה משימה שעמדת בה בהצלחה יתרה.
שנית, ואני חוזר לעניין כלשהו שעלה בתגובות, אהבתי את תשובותייך בעניין
"חוסר ההבנה" של ציור זה או אחר.
בעיני זה היה טריוויאלי כמובן, אך כנראה שהמשפט "האדם מחפש משמעות",
הוטה מהכיוון הספרותי אל עבר מחוזות לא קשורים שנוגעים יותר בתחום הרגש,
ולא תחום המודע. אהבתי את הציורים דווקא בגלל סערת הצבעים המשולבים,
שהפכה אצלי לחווייה אסתטית שמשולבת ברגשות. לא בכדי בחרתי במילה "סערה".
ופתור בלא כלום אי אפשר.
אהבתי את הציור השני יותר מכל.
אשתי אהבה את הציור הרביעי יותר מכל.
ועכשיו לא נותר אלא לחשוב על עניין אחד:
ההשפעה שיש לאופי ולאישיותו של האדם על הבחירה בציור זה או אחר.
אין לי ספק שאופיי בא לידי ביטוי באותו ציור (וגם בציור השלישי).

 

[קשקשה 9]

הבהרה להבהרה

בתשובה שלי לא היה קמצוץ של ביקורת (במידה והובנתי כך)
להפך,הדברים שלך פתחו סכר (שלא ממש סגור ) ואני, לא צריך הרבה כדי לדובב אותי לדבר על אותה תשוקה .
מנסה להתאפק ללא הצלחה יתרה (כפי שתראה בהמשך) ולא להשמע יהירה
צבעים בכלל וערבובם בפרט זה משהו שאני יודעת לעשות באופן טבעי ,לא יודעת איך,היד נשלחת לפאלטה חוטפת שניים שלושה גוונים ומרכיבה את הצבע הדרוש .מסוגלת לראות ממה כל גוון מורכב כמו ידע עתיק שעבר בירושה או משהו בסגנון.
מוסיפה לזה את הקשר הישיר והמידי שאני עושה בין צבע לתחושה להבעה להרגשה ומצב רוח וביחד זו תשוקה (שוב המילה הזו)
צבע הוא שפה שמאפשרת לי להתבטא ברבדים הכי עמוקים ודקיקים של הנפש.
דייקת וקלעת כשאמרת תחום הרגש ולא תחום המודע .העבודות שאני הכי אוהבת הן אלו שעשיתי בשלוף מתוך יצר רגעי ולא מובן ,באותו רגע אני לא רואה את הבד שמולי ורק אחרי שעה או יותר כשמתישבת עם הקפה ומרימה את המבט ...אפילו אני לא מבינה איך זה נוצר.
שוב דייקת כשאמרת סערה ,זה כלכך זה...
לא אלאה אותך בתיאורים על איך אני חוקרת את החומר וההתמזגויות שלו עם חומרים מנוגדים (שמן ומים לדוגמא) רק אומר שהריאקציה
שנוצרת משמשת אותי לביטוי .
(איזה כייף ,דיון משולב אמנות ופסיכולוגיה )

אם תרשה לי לתהות ולשרלט קלות (וגם לטעות) בהקשר לבחירות שלך, אימפולסיביות אמוציות וסערות מאפיינות אותך ...?
מודה שאותי הן מאוד מאפיינות אבל בלעדיהן לא הייתי אני
וכן, הקשר בין בחירה ואהבת יצירה מסויימת על פני אחרת מאוד מעניין אותי ואני מוצאת לא פעם ( לא תמיד) שיש קן מנחה מקביל ועקבי
באהבה שלי ליצירות ויוצרים.
שוב תודה על צדדים מעוררי מחשבה אליהם אתה מכוון אותי .
ועוד תודה מיוחדת לאשה שאתך
וזה להנעים כמו שנעמתם לי (לא הצלחתי להחליט לכן מניחה את שניהם)
הקטע של הגיטרה (לאונרד) הורס

http://www.youtube.com/watch?v=dx7tTmRr7xk

http://www.youtube.com/watch?v=Bag1...ext=1&list=ALYL4kY05133r8ZzxAu7t9KYxVMWVB17WS

 

[poseidon111]

ראשית ווידוי. אחת מהנשים היותר מרשימות וחכמות

שיצא לי להתדיין איתן, היה כאן בפורום, בגלגולו הקודם.
היו (יש) לה שתי אהבות גדולות. אמנות ולאונרד כהן.
את מתארת לעצמך את תחושת הדה ז'ה וו שאחזה בי...
בתמורה ללאונרד, אשמיע לך זמרת שאני מאוד אוהב, ונראה לי שלא הרבה מכירים אותה בארץ.
אבל לעניינינו.
לא רק שלא שרלטת, אלא דייקת לגמרי, גם אם מנוסח הודעותי העדין להחריד ניתן להבין
שאני אדם מתון, עדין ומסביר פנים לבריות...
גם האמנות שאני צורך היא אמנות יצרית, סוערת ואמנות שאינה "רוטינית".
כך למשל אעדיף את "כרמן" על "נישואי פיגרו" ואעדיף את קארווג'יו על פני דה ווינצ'י.
אעדיף את טשרינובסקי על ביאליק, וכך הלאה.

אני באמת מקווה שתעלי עוד תמונות שלך לפה, או לכל מסגרת אחרת, רק שבקשה אחת לי:
חשפי חלקים גדולים יותר מהיצירה.

אז הנה הזמרת שדיברתי עליה, והיא עומדת די בקונטרסט לדברים שכתבתי למעלה.
בכוונה לא בחרתי את השיר המפורסם יותר שלה.
תהני ותודה על השיחה. זה היה מאוד "מרענן":
http://www.youtube.com/watch?v=SeMgzZ9Ruoc

 

[דאגרוטיפ]

אני אוהבת אותך, קרא בתיבה.

 

[קשקשה 9]

משהו אתה...

כדי לא לקלקל את החיוך כשקוראת את הדברים ,אקצר.
מתחברת לבחירות שלך ולקארווג'יו במיוחד.
אשתדל להעלות חלקים גדולים יותר מבלי להיחשף היות וכרגע מאוד נוחה לי האנונימיות.
הזמרת נהדרת והקול מופלא ,מאמצת במיידי היות ולא הכרתי .
תודה לך .

 

[Anna begins cc]

אני לא מבינה גדולה בציור,

אבל בעיניי זה מקסים, מלא רגש וכשרון.
אני בטוחה שכולנו נשמח לראות עוד.

 

[קשקשה 9]

אנושקה

אמרת מלא רגש
אמרת לי הכל
תודה

 

[מוקה22]

קשקשה

הציורים מרהיבים בעיני

 

[קשקשה 9]

תודה מוקה

שמחה שאהבת

 

[יחפהבפארק]

הרשיתי לעצמי להתבונן שוב פעם בציור הראשון

ואז פתאום כמו משום מקום הגיע אליי זיכרון מכיתה ו' או ז' בבית הספר היסודי, כאשר המורה לספרות נתנה לכל אחד מאיתנו גלויה ובה היה ציור (מהגלויות האלה של הציירים שמציירים בפה או ברגל) ובחלקי נפל ציור של ים גועש אשר נשבר אל סלעי החוף. אני מתבוננת שוב ושוב בקטע הציור שלך וממש נזכרתי שאז התחלתי עם הכתיבה, או יותר נכון הבנתי שיש בי משהו שיכול לכתוב. התבקשנו, לכתוב סיפור או שיר בהתאם לגלויה שכל אחד קיבל. אני לא זוכרת אפילו מה כתבתי, אני רק זוכרת שהמורה התלהבה מאוד.
עכשיו אני מתבוננת בציור שלך ורואה בו את ההשתקפות שלך כפי שהספקתי להכיר במשך הזמן דרך הכתיבה בפורום.
צבע הים, הסערה המשתקפת בקצף הגלים, עין הסערה הנראה לעין מיומנת, מערבולת הרגשות, היצרים העזים, כל אלה נשברים לחוף מבטחים... אין בים הזה טירוף. יש בים הזה המון תשוקה.
בקצף הגלים יש גם כתמים של חום. משהו ממתן את קצפם. בפינה השמאלית יש כתם קטן שמזכיר בצורתו דג זהב. זה קטע מאוד מעניין. אפשר להתעמק בו שעות ולבדוק כל משיכת מכחול.
זה בינתיים מה שהצלחתי לראות בקטע הציור הראשון.

 

[קשקשה 9]

מופלא בעיני איך

חשיפה ליצירה מובילה להכרה והתעוררות הרצון ליצור-יחסי גומלין מפרים (מהמילה פיריון)
כן יש פה המון תשוקה ... האם לא בכל תשוקה יש מעט מן הטירוף?
לראות את הקטע המצולם דרך עינייך (ממש הולכת אותי עם התאור) חייך ושימח אותי .
תודה