כבר ממש מיואשת.. לא קשור לפורום../images/Emo7.gif../images/Emo82.gif
החלטתי להכנס ולוהתייעץ איתכן בנות, אני כבר על סף קריסה נפשית. אני אמא ל2 בנים מקסימים , הגדול כמעט שנתיים והקטן בן 7 חודשים. אני עובדת , נעדרת מהבית משעה 07:30 ועד ל17:00 כל יום. שישי שבת אני בבית. בעלי עוזר לי המון,גם עם הילדים וגם עם הבית. העיניין הוא שבכל שנה כשפסח מגיע אני טרודה, עצבנית, פגועה ושותקת. אנחנו נשואים שלוש שנים וכל חג פסח\ראש השנה היינו עם המשפחה המורחבת. השנה החלטתי שדי, אנחנו לבד. לא רוצה ללכת לאף אחד ולא שאף אחד יבוא אליי. שכל אחד יהיה בבית שלו. לפני שנה סיננתי הבטחה לעצמי ש"בשנה הבאה אנחנו בבית מלון ולא מעניין אותי כלום!". יצא ככה, שכסף אין כל כך לבית מלון אז בסוף יצא שכן נישאר החג בבית.עכשיו,הבעיה היא לא להשאר בבית,אלא שבמקום להיות בעלי ,אני והילדים - נפל עלינו שוב לארח את אמא שלי ,אמא של בעלי וסליחה אבל ממש - ממש אין לי כוח כבר!!!!!!!!! מה שיותר מעצבן אותי הוא שבניתי על זה שבטח השנה , הפעם אמא שלי תיסע לאחותי, שהתחתנה לאחרונה, אבל אחותי היקרה בחרה את ירח הדב להעביר דווקא בפסח, כך שיצא שאמא שלי נשארת לבד, ומה, לא אגיד לה לבוא? ומה עם חמתי? גם היא אלמנה? מה, אשאיר אותה לבד? אז אוקיי, ספגתי את זה בשקט, אחותי חכמה ברחה מהכל ,עשתה בשכל. אבל אני, נתונה לכל הטרדות, הביקורות - דדוקא מצד אמא שלי שפשוט לא חודלת!!!! "ניקית כבר?" "מה קורה לך, החג עוד כמה ימים!!! את לא נורמלית!!!" אני מנסה להסביר לה שוואלה, סליחה באמת שאני גם עובדת , גם באה הביתה לילדים המקסימים שלי שאני בקושי רואה אותם, ורוצה כבר לשחק ולקפת איתם , יש לי גם ככה מטלות בית שנותר לעשות, בעלי עושה המון אבל לא הכל, מה לעשות גם הוא עובד, אבל היא בשלה! כל טלפון שלי איתה הופך להיות סבל פשוט!!!"אם הייתי קרובה אליך הייתי באה לנקות לך " אני ממש לא צריכה שתנקי לי!!! הבית שלי נקי גם בלי פסח , מה השיגעון הזה אני לא מבינה??? הכי פגע בי זה שנכון שהמצב הכלכלי שלנו לא מזהיר, אבל בעלי נחליט שהוא מפנק אותי בשבת האחרונה וקנה לי מוצר כלשהו בלמעלה מ1,000 שקל כי היה חשוב לו (זה משהו רפואי עבורי), למרות שמאוד לא רציתי שיקנה את זה, הוא אמר של מעניין אותו הכסף והכי חשוב שיהיה לי טוב. אז אמא שלי ששמעה את זהאמרה "אין לכם מה לעשות עם הכסף??" ,לקנות סירים לפסח אין לך כסף אבל לזה יש לך??!" אמרתי לה - אני לא מבינה, זה כסף שלנו !אני לקחתי ממישהו????" אני כבר מגיעה למצב שבלילות אני ישנה וחולמת חלומות זוועה שקושרים אליה, שהיא צועקת וכועסת עליי , אני ילדה גדולה כבר ,בת 26 עוד מעט, למה היא מתיחסת אליי ככה??אולי שכולם יעזבו אותי במנוחה? בעלי אומר שאם למישהו לא טוב איך שהבית נראה\ נקי\ כשר לא כשר שפשוט לא יבוא לעשות את החג. כנ"ל הוא התכוון גם לאמא שלו שאמר שאם תעיז להגיד משהו אז יהיה חבל. בעלי יודע כמה אני עובדת קשה ומקדישה המון לילדים כשאני מגיעה , ומצידו שהבית ישאר כמו שהוא - הוא לא אדם דתי. זה לא שאני לא רוצה לנקות או להכשיר או לסדר אבל רבאק זה עיניין שלי!!!!! למה כל הלחץ הזה??? הפעם אמרתי לבעלי"זאת שבועה, שנה הבאה לא מעניין אותי יש כסף אין כסף אנחנו במלון עם הילדים ולא מעניין אותי כלום". הוא אומר שאני רק דיבורים. נראה. מה אתן מייעצות לי לעשות?? אני כבר כמעט רבתי איתה עכשיו, רציתי להגיד לה פשוט"אמא, בזאת מסתיימת השיחה, תפסיקי להכניס אותי ללחצים מיותרים בגלל החג הזה!!" גם ככה אני רושמת עכשיו את הגדול לגן פעם ראשונה ואני כולי בלחצים, יש ל לחצים רבים בעבודה אני ממש לא צריכה את זה על הראש. תודבה לכל מי שהגיע עד פה וסליחה על האורך!!!
החלטתי להכנס ולוהתייעץ איתכן בנות, אני כבר על סף קריסה נפשית. אני אמא ל2 בנים מקסימים , הגדול כמעט שנתיים והקטן בן 7 חודשים. אני עובדת , נעדרת מהבית משעה 07:30 ועד ל17:00 כל יום. שישי שבת אני בבית. בעלי עוזר לי המון,גם עם הילדים וגם עם הבית. העיניין הוא שבכל שנה כשפסח מגיע אני טרודה, עצבנית, פגועה ושותקת. אנחנו נשואים שלוש שנים וכל חג פסח\ראש השנה היינו עם המשפחה המורחבת. השנה החלטתי שדי, אנחנו לבד. לא רוצה ללכת לאף אחד ולא שאף אחד יבוא אליי. שכל אחד יהיה בבית שלו. לפני שנה סיננתי הבטחה לעצמי ש"בשנה הבאה אנחנו בבית מלון ולא מעניין אותי כלום!". יצא ככה, שכסף אין כל כך לבית מלון אז בסוף יצא שכן נישאר החג בבית.עכשיו,הבעיה היא לא להשאר בבית,אלא שבמקום להיות בעלי ,אני והילדים - נפל עלינו שוב לארח את אמא שלי ,אמא של בעלי וסליחה אבל ממש - ממש אין לי כוח כבר!!!!!!!!! מה שיותר מעצבן אותי הוא שבניתי על זה שבטח השנה , הפעם אמא שלי תיסע לאחותי, שהתחתנה לאחרונה, אבל אחותי היקרה בחרה את ירח הדב להעביר דווקא בפסח, כך שיצא שאמא שלי נשארת לבד, ומה, לא אגיד לה לבוא? ומה עם חמתי? גם היא אלמנה? מה, אשאיר אותה לבד? אז אוקיי, ספגתי את זה בשקט, אחותי חכמה ברחה מהכל ,עשתה בשכל. אבל אני, נתונה לכל הטרדות, הביקורות - דדוקא מצד אמא שלי שפשוט לא חודלת!!!! "ניקית כבר?" "מה קורה לך, החג עוד כמה ימים!!! את לא נורמלית!!!" אני מנסה להסביר לה שוואלה, סליחה באמת שאני גם עובדת , גם באה הביתה לילדים המקסימים שלי שאני בקושי רואה אותם, ורוצה כבר לשחק ולקפת איתם , יש לי גם ככה מטלות בית שנותר לעשות, בעלי עושה המון אבל לא הכל, מה לעשות גם הוא עובד, אבל היא בשלה! כל טלפון שלי איתה הופך להיות סבל פשוט!!!"אם הייתי קרובה אליך הייתי באה לנקות לך " אני ממש לא צריכה שתנקי לי!!! הבית שלי נקי גם בלי פסח , מה השיגעון הזה אני לא מבינה??? הכי פגע בי זה שנכון שהמצב הכלכלי שלנו לא מזהיר, אבל בעלי נחליט שהוא מפנק אותי בשבת האחרונה וקנה לי מוצר כלשהו בלמעלה מ1,000 שקל כי היה חשוב לו (זה משהו רפואי עבורי), למרות שמאוד לא רציתי שיקנה את זה, הוא אמר של מעניין אותו הכסף והכי חשוב שיהיה לי טוב. אז אמא שלי ששמעה את זהאמרה "אין לכם מה לעשות עם הכסף??" ,לקנות סירים לפסח אין לך כסף אבל לזה יש לך??!" אמרתי לה - אני לא מבינה, זה כסף שלנו !אני לקחתי ממישהו????" אני כבר מגיעה למצב שבלילות אני ישנה וחולמת חלומות זוועה שקושרים אליה, שהיא צועקת וכועסת עליי , אני ילדה גדולה כבר ,בת 26 עוד מעט, למה היא מתיחסת אליי ככה??אולי שכולם יעזבו אותי במנוחה? בעלי אומר שאם למישהו לא טוב איך שהבית נראה\ נקי\ כשר לא כשר שפשוט לא יבוא לעשות את החג. כנ"ל הוא התכוון גם לאמא שלו שאמר שאם תעיז להגיד משהו אז יהיה חבל. בעלי יודע כמה אני עובדת קשה ומקדישה המון לילדים כשאני מגיעה , ומצידו שהבית ישאר כמו שהוא - הוא לא אדם דתי. זה לא שאני לא רוצה לנקות או להכשיר או לסדר אבל רבאק זה עיניין שלי!!!!! למה כל הלחץ הזה??? הפעם אמרתי לבעלי"זאת שבועה, שנה הבאה לא מעניין אותי יש כסף אין כסף אנחנו במלון עם הילדים ולא מעניין אותי כלום". הוא אומר שאני רק דיבורים. נראה. מה אתן מייעצות לי לעשות?? אני כבר כמעט רבתי איתה עכשיו, רציתי להגיד לה פשוט"אמא, בזאת מסתיימת השיחה, תפסיקי להכניס אותי ללחצים מיותרים בגלל החג הזה!!" גם ככה אני רושמת עכשיו את הגדול לגן פעם ראשונה ואני כולי בלחצים, יש ל לחצים רבים בעבודה אני ממש לא צריכה את זה על הראש. תודבה לכל מי שהגיע עד פה וסליחה על האורך!!!