כבר לא מאמין באהבה
מאז שנולדתי נתתי בתמימות, התרגשתי מאנשים כי אהבתי את כולם. ככל שהשפילו אותי הרגשתי שהנפש שלי אצילה יותר כשקיבלתי באהבה. האמנתי באהבה לכולם אז נתתי לעצמי להיות שפוט של אנשים. דאגתי לאנשים, התנדבתי בקו לסיוע אונס במשך 8 שנים, הרגשתי טוב בנתינה כי הגמול הרגשי שקיבלתי גדל ככל שנתתי יותר לאנשים שאני אוהב.
אבל נתקלתי באנשים רעים בפורומים של תפוז שגורמים להיגעל מאנשים, להצטער שהתנדבתי, גורמים להבין שאנשים מוציאים את הגועל שלהם עלי וכנראה מרגישים אשמה עצמית מזה שהם נוכלים ורעים אז הם מוצאים את הזולת כדי להדביק עליו את הגועל שיש בהם. זה גורם לי להרגיש שנאה לאנשים, גורם לי להבין שאולי טעיתי והאנשים שעזרתי להם בחיים שיקרו לכולם כדי להפיל בפח אנשים סתם מתוך רוע.
למה אני כותב את זה בפורום אהבה רומנטית ? כי זה משפיע עלי להבין שמי שאוהב הוא תמים מידי כי הוא נותן את הלב שלו שייפגע מזה כי אנשים צבועים עושים את עצמם מעריכים כדי להינות מהאהבה שהם מקבלים ואז פרצופם האמיתי מתגלה כשהם לא מפיקים מזה כלום.
אהבה נשענת על הדדיות. אנשים מצטטים על "אהבת אמת" שהיא האהבה מבלי לצפות לקבל בחזרה (אהבה אלטרואיסטית), בשעה שהם צבועים והם לא מסוגלים לאהוב אהבה אלטרואיסטית שכזאת, אבל כן רוצים שאחרים יאהבו אותם אהבה כזאת (כשהם עצמם אגואיסטים). היום קראתי מתוך ספר על זה, והדוגמה שהמחבר נותן היא שהגבר משחק אותה אוהב אהבת אמת כדי דואג לאושרה של בת זוגו בלי שהוא מצפה לקבל גמול, אבל אם הוא ייבחן במבחן שהוא ייגלה שהיא נהנית מאוד מאוד ממשגלים עם גבר חתיך שהיא מאוד אוהבת אותו בגלל שהוא חתיך שכיף לה איתו, אז לפתע הצביעות של בן זוגה תתגלה בפרץ של עצבים וקנאה. הרי אם הוא אוהב אותה הוא היה אמור לשמוח ולהיות מאושר שהיא מאושרת (אותו כנ"ל לגבי אם זה אישה שמצהירה שהיא אוהבת את בן זוגה "אהבת אמת" שבה היא דואגת רק לאושר שלו, תגלה שהוא מאושר מאוד אבל עם מישהי צעירה ויפה ממנה).
כל זה רק מחזק אצלי את האמונה שאנשים שקרנים, נוכלים, רמאים, כי אני דווקא אדם מיוחד שכן היתה לי בת זוג שידעתי שהיא מאושרת עם מאהב והייתי מאושר בשבילה. אני מגיע למסקנה שאנשים הם חיות מסוכנות ושקרניות ושאני אדם באמת ייחודי ומיוחד. עובדה שאנשים סומכים עלי. אנשים לא מגיעים לקרסוליים שלי מבחינת יושר, אמון, אהבת אמת, אכפתיות וטוהר. עובדה שאם אכתוב משהו טהור, לפתע כל המלוכלכים יתחילו להפריש את הליכלוך שלהם זאת אומרת שהם לא מתאימים. אוזניים מכוערות שומעות כיעור. עיניים מכוערות רואות כיעור. מוח מלוכלך חושב שהטהור מלוכלך כמותו.
מאז שנולדתי נתתי בתמימות, התרגשתי מאנשים כי אהבתי את כולם. ככל שהשפילו אותי הרגשתי שהנפש שלי אצילה יותר כשקיבלתי באהבה. האמנתי באהבה לכולם אז נתתי לעצמי להיות שפוט של אנשים. דאגתי לאנשים, התנדבתי בקו לסיוע אונס במשך 8 שנים, הרגשתי טוב בנתינה כי הגמול הרגשי שקיבלתי גדל ככל שנתתי יותר לאנשים שאני אוהב.
אבל נתקלתי באנשים רעים בפורומים של תפוז שגורמים להיגעל מאנשים, להצטער שהתנדבתי, גורמים להבין שאנשים מוציאים את הגועל שלהם עלי וכנראה מרגישים אשמה עצמית מזה שהם נוכלים ורעים אז הם מוצאים את הזולת כדי להדביק עליו את הגועל שיש בהם. זה גורם לי להרגיש שנאה לאנשים, גורם לי להבין שאולי טעיתי והאנשים שעזרתי להם בחיים שיקרו לכולם כדי להפיל בפח אנשים סתם מתוך רוע.
למה אני כותב את זה בפורום אהבה רומנטית ? כי זה משפיע עלי להבין שמי שאוהב הוא תמים מידי כי הוא נותן את הלב שלו שייפגע מזה כי אנשים צבועים עושים את עצמם מעריכים כדי להינות מהאהבה שהם מקבלים ואז פרצופם האמיתי מתגלה כשהם לא מפיקים מזה כלום.
אהבה נשענת על הדדיות. אנשים מצטטים על "אהבת אמת" שהיא האהבה מבלי לצפות לקבל בחזרה (אהבה אלטרואיסטית), בשעה שהם צבועים והם לא מסוגלים לאהוב אהבה אלטרואיסטית שכזאת, אבל כן רוצים שאחרים יאהבו אותם אהבה כזאת (כשהם עצמם אגואיסטים). היום קראתי מתוך ספר על זה, והדוגמה שהמחבר נותן היא שהגבר משחק אותה אוהב אהבת אמת כדי דואג לאושרה של בת זוגו בלי שהוא מצפה לקבל גמול, אבל אם הוא ייבחן במבחן שהוא ייגלה שהיא נהנית מאוד מאוד ממשגלים עם גבר חתיך שהיא מאוד אוהבת אותו בגלל שהוא חתיך שכיף לה איתו, אז לפתע הצביעות של בן זוגה תתגלה בפרץ של עצבים וקנאה. הרי אם הוא אוהב אותה הוא היה אמור לשמוח ולהיות מאושר שהיא מאושרת (אותו כנ"ל לגבי אם זה אישה שמצהירה שהיא אוהבת את בן זוגה "אהבת אמת" שבה היא דואגת רק לאושר שלו, תגלה שהוא מאושר מאוד אבל עם מישהי צעירה ויפה ממנה).
כל זה רק מחזק אצלי את האמונה שאנשים שקרנים, נוכלים, רמאים, כי אני דווקא אדם מיוחד שכן היתה לי בת זוג שידעתי שהיא מאושרת עם מאהב והייתי מאושר בשבילה. אני מגיע למסקנה שאנשים הם חיות מסוכנות ושקרניות ושאני אדם באמת ייחודי ומיוחד. עובדה שאנשים סומכים עלי. אנשים לא מגיעים לקרסוליים שלי מבחינת יושר, אמון, אהבת אמת, אכפתיות וטוהר. עובדה שאם אכתוב משהו טהור, לפתע כל המלוכלכים יתחילו להפריש את הליכלוך שלהם זאת אומרת שהם לא מתאימים. אוזניים מכוערות שומעות כיעור. עיניים מכוערות רואות כיעור. מוח מלוכלך חושב שהטהור מלוכלך כמותו.
