כבר לא יכולה יותר

באדיז

New member
כבר לא יכולה יותר

אני חייבת להתייעץ עם מישהו! אני כבר סוחבת את העניין הזה בתוכי יותר מדי זמן. אני נשואה לבעלי כבר מעל 5 שנים - ביחד מעל 7 שנים. יש לנו ילד בן 14 חודש והכל "מקסים". כולם רואים אותנו כזוג יונים ולא פעם ולא פעמיים אמרו שמקנאים בנו. אנחנו מאד אוהבים אחד את השני, חברים הכי טובים, אבל... (וכמובן יש אבל) לא מקיימים יחסים. ממש בקושי. הוא טוען שמאד נמשך אלי, אני כן נמשכת אליו, אבל תמיד יש תירוצים - עייפים, עסוקים... איך זה יכול להיות? אני הייתי מגדירה את שנינו מיניים (וזה גם מפריע לשנינו). יש לציין שעברתי הטרדה מינית די קשה עם החבר לפני בעלי, ואין ספק שזה גרם להרבה בעיות ומטענים במיטה. אבל ראבק די! כבר 7 שנים. בהתחלה כששכבנו בתור חברים היה מדהים וכייף ומאז הידרדר לכמעט כלום... אם חברה היתה מספרת לי את זה הייתי אומרת לה לעזוב אותו כי זה כנראה לא זה, אבל אני כן חושבת שזה "זה" - אני מתה עליו וכל-כך כייף לי איתו - צוחקים ונהנים כל הזמן. מה לעשות???
 

adam33

New member
אכן..

זה מוזר שהוא " פתאום" עם רתיעה מקיום יחסי מין יכולות להיות מספר סיבות.. שהוא עם בעיה רפואית - מה שלא סביר להניח כי בעצם הוא אדם מיני וקיים יחסי מין.. שבעצם הוא מגיע עייף..קשה לי להאמין כי בכל זאת לא מגיעים עייפים שנים על גבי שנים.. שהוא נותן פורקן ליצר שבו - זה ניראה לי יותר סביר וזה לא מזנה אם זה באמצעות מולטימדיה או עם מישהי אחרת אז ראשית טוב שלגבי השאר הוא בן זוגך ואישך במלא מובן המילה ויחד עם זאת היתי בודק יותר את עניין הרתיעה מדבר איתו ובמקביל גם פוקח עיניים .. בהצלחה..
 

באדיז

New member
קודם כל תודה

אבל כנראה שלא הצגתי את זה נכון, שזה לא רתיעה שלו... בעצם של שנינו. כאילו אין לנו עניין בזה. וזה לא מהיום. זה פשוט הידרדר משנה לשנה עד שפתאום קלטנו שעובר מלא זמן בלי. כשהייתי בהריון למשל, לא התחשק ואז אחרי הלידה כמובן שלא, והלאה... לא יודעת מה לומר. הוא לא רוצה לדבר על זה ואני כבר משתגעת (פחות מהחוסר, יותר מהידיעה שמשהו פה ממש לא בריא.) אבל מכל שאר הבחינות הכל אחלה, אז אני לא רוצה לוותר על כל השאר בגלל זה אבל ממש לא יודעת איך לפתור את זה בעיקר שהוא ישר מתגונן ומאשים אותי שאני לא נמשכת אליו ברגע שאני מעלה את הנושא או משיב "אז, יאללה בואי עכשיו" (שזה נורא מדליק אותי, כן?!) ואז הוא כמובן עונה שאני לא רוצה... בקיצור, מצב מסובך ולא יודעת למה. במיטה כייף לנו ביחד אבל להגיע לשם אין חשק... (אגב, אני יודעת שיש תקופות כאלו, אבל זה כבר ממש לא תקופה בשום מובן של המילה)... בבקשה חוות דעת!!
 

רונתי

New member
השאלה היא

אם גם מצידך יש דחיה של יחסי המין , או רק מצידו. לפעמים, יש תקופות, גם אם ארוכות שהחיים מאוד אינטנסיביים ואנחנו מגיעים למיטה בסוף היום הרוגים, לפעמים גם כל אחד הולך לישון בשעה אחרת, אז מה, נקיים יחסי מין כי חייבים? כי זה לא נורמלי לא? לדעתי, בסוף שבוע כשלא עובדים, ויותר רגועים, תכיני ארוחה רומנטית ותמשיכו משם את הלילה בדכם (אם אפשר לשים את הילד אצל ההורים זה עוד יותר טוב).
 

באדיז

New member
תודה גם לך

בהחלט יש דחייה גם מצידי (אפילו יותר). לדעתי הבעיה כבר יותר עמוקה ומעבר להגיוני - נסענו ביחד (בלי התינוק) לאילת, בית-מלון, אווירה רומנטית, תכננתי הכל, ולא יודעת... לא התחשק. כאילו זה כבר נושא כל-כך טעון שאין לי כוחות להתמודד איתו. לא מצליחה לזרום ולהגיע למיטה בכייף. אנחנו באמת גם די הולכים לישון בשעות שונות ולא יותר מדי מתאמצים ללכת לישון ביחד... אבל יותר כי יש כבר כל-כך הרבה מטען סביב הנושא. נראה לכם שיעוץ מיני יעזור?? אני מפחדת לומר שם ש"לא בא לי" ושזה יפגע בו (כי הוא טוען שכן בא לו - אבל לא יוצא)... אני גם בטוחה שאין מישהי אחרת - בעלי פשוט "ילד טוב" והוא גם מתוסכל מהעניין... אם במולטימדיה אני לא יודעת (לא נראה לי) אבל זה גם לא מזיז לי. אבל גם לי אין מישהו אחר ואני לא רוצה מישהו אחר. אני רוצה שיהיה לי כייף לשכב איתו - אותו אני אוהבת, אבל אני נורא מפחדת שהנושא בסופו של דבר יתפוצץ (אף אחד לא יכול לחיות ככה ממש לאורך שנים) ושניפרד בגלל זה...
 

seeyou

New member
גבר רגיש-אישה רגשנית../images/Emo140.gif

פרק מעניין מספר ללמוד מילדים של נפתלי פרום גם אחרי קריאת הספר או יעוץ מקצועי רק את תצטרכי לעשות את העבודה בשטח! אני חושב שכאשר יש בעיה ויש רצון לפתור אותה מתחילים עם יחסי מין או מין יחסי! לא חייב להיות מין משובח כולל "פיצוצים וזיקוקים "... אם באמת את אוהבת את בעלך,באופן כללי, אז אפילו רק חדירה בהתחלה יהיה מספיק-לחימום העבירה! ואם לא אפילו שהוא בחור טוב אחרת או אחרות יוכלו לספק את זה.... יוסי
 

meshi4

New member
את צודקת

בתחושה שלך שיש כבר מטען גדול מדי סביב הנושא הזה.דחיה גוררת דחיה,פגיעה באגו הגברי של בן זוגך,תסכול וכו'.לפי דעתי כדאי ללכת ליעוץ מקצועי בנושא הזה. אבל ללא קשר ליעוץ אתם צריכים להיות פתוחים אחד עם השני ולשוחח על זה. אם בן זוגך גילה התחשבות בך בהריון.עליך גם להתחשב בו וללכת לקראתו גם אם אין חשק.לרוב זה תלוי באישה.עייפות-תירוצים.[אלא אם כן את לא מרוצה מהגישה שלו אליך-וזה גורם לך לדחות אותו] אומרים שהכל מתחיל בראש. בהצלחה.
 

yupy9

New member
הכל פה נורא מבולבל...

את אומרת שאת רוצה סקס. ובאותה נשימה- לא בא לך על סקס איתו. ובאותה נשימה - שאת אוהבת אותו ורק אותו וכייף לכם ומצחיק לכם -ויש לכם זוגיות טובה ויפה. אני חושבת שאת צריכה לעשות לעצמך קצת סדר בבלאגן. יתכן והחשק המיני של שניכם ירד משמעותית. אתם צריכים הרבה הרבה פחות סקס מבעבר. ואין בזה לדעתי כל דבר רע, בעיקר בגלל שנמשע מדבריך שזה הדדי(!) כל אחד הוא כמו שהוא. יש זוגות שהתדירות הרגילה שלהם היא 3 פעמים ביום, ויש כאלה שמסופקים מ-3 פעמים בשבוע ויש שמסתפקים ב -3 פעמים בחודש... והבנת כבר מה אני רוצה לומר... למעשה יש פה תחושה של קשר טוב, שהדבר היחיד שלא טוב בו הוא *ההשוואה* שלך עם אלוהים-יודע-מי, ועל סמך זה אתם לא זורמים באופן טבעי אלא מתחילים להרגיש "שמהו לא טוב" "כי אצל אחרים זה אחרת..." לדעתי חבל. קודם כל תהיי כנה עם עצמך ושניכם אחד עם השניה. אם אתם חיים טוב עם המינון הזה- אז איפה פה הבעיה? תנסי לשאול את עצמך מה את *באמת* רוצה וצריכה- וע"פ זה תחליטי אם בכלל יש בעיה או לא... אבל זאת רק דעתי...
 

י רדן

New member
ברור מדבריך שמשהו אינו כשורה

את כותבת שאת מתה עליו וכיף לך איתו...צוחקים ונהנים אך לא מגיעים בכלל לאינטימיות אולי תתחילו בקירבה ללא מין ולאט לאט תתקדמו ישנן תקופות כאלה אך לא ממושכות כל כך שבהן סיבות שונות עוצרות או מעכבות את האינטימיות בסך הכל אתם מאט שנים נשואים וחבל.. ראשית הייתי מציעה לך לגשת לטיפול עקב מה שעברת ובנוסף טיפול זוגי יכול מאוד לעזור. בהצלחה.
 
תתייעצי עם אנשי מקצוע

נסי את פורום טיפול מיני ומיניות. את כותבת " יש לציין שעברתי הטרדה מינית די קשה עם החבר לפני בעלי, ואין ספק שזה גרם להרבה בעיות ומטענים במיטה. אבל ראבק די! כבר 7 שנים. בהתחלה כששכבנו בתור חברים היה מדהים וכייף ומאז הידרדר לכמעט כלום". מצד אחד בעיות ומטענים ומצד שני מדהים וכייף. אני מניח שלא הצלחת להדחיק את המטענים והכייף אולי לא היה שלם. את גם מציינת שהרתיעה היא הדדית. לדעתי אינכם זקוקים לטיפול ממושך אבל כדאי שתתייעצו עם אנשי מקצוע בתחום המיני/סקסולוגי. בהצלחה.
 

באדיז

New member
תודה על כל העזרה

גם לי כבר די ברור שאנחנו לא נצליח לפתור את זה לבד. אתמול לפנות בוקר (אני בחו"ל) כשהעליתי את הנושא, ניסינו לדבר על זה והכל התפוצץ ובכיתי רוב הלילה ואין לי מושג מתי בעלי בא למיטה בכלל. הנושא טעון מדי והכי מתסכל זה שאין תשובה ל-מ-ה -יש משיכה, יש אהבה, אין סקס. בטוח שיש פה משהו שאף אחד מאיתנו לא מסוגל להתמודד איתו... לאיזה טיפול לפנות? סקסולוג? פסיכולוג?? טיפול זוגי?? אני כבר גמורה מהעניין הזה.
 

י רדן

New member
להתחיל עם טיפול זוגי

ולאחר מכן להתמקד בנושא המיני. אבל לא לחכות ולהתחיל. שולחת לך מכאן חיבוק ואמפטתיה.
 

באדיז

New member
תודה, תודה, תודה

מכל ה-
 
לטפל לטפל ומהר ../images/Emo70.gif

אם האהבה קיימת והסקס הדרדר אבל יש משיכה ואתם כן טיפוסים בעלי ליבידו גבוה אז ללכת לטיפול מיני אצל סקסולוג שטיפל (ואני מדגישה) ב*זוגות* עם מצבים דומים ולא רק באנשים אחד על אחד. יש כמובן צורך בטיפול, כפל כפליים בגלל המשבר שעברת וגם לפי דעתי הודחק ולא טופל כראוי. (מאד הצטערתי לקרוא את זה).
לא רוצה להישמע קיצ'ית אבל כמו שאומר השיר " יש בי אהבה והיא תנצח". אם האהבה קיימת ביניכם וכוללת זוגיות בריאה וטובה (אם נתעלם רגע מהמין), כבוד הדדי, התחשבות פירגון וכ', אז לדעתי זה יצליח. בכל מקרה, אולי כדאי להתחיל לפלרטט... להתחיל את מטרת הסקס בקטן, ולא רק לדבר ולנתח את זה עם איש מקצוע. מאחלת לך באמת באמת באמת המוווון בהצלחה מכל ה
.
 

באדיז

New member
אני חייבת להודת לך

פשוט כל-כך הבהרת לי את ה"עמדה" שלי - קראתי את ההודעה של YUPY9 ולרגע אמרתי, אולי באמת אני ממציאה את זה וסתם משווה - אבל לא! אני מרגישה בתוכי שזה חסר ושמשהו לא בסדר - אני יודעת שעכשיו יש לי עבודה לפני... למצוא מטפל ולפתוח את הדברים עם בעלי, אבל באמת יש לנו מערכת יחסים מיוחדת ובריאה ואני רוצה כבר שהקטע הזה יהיה גם טוב ביננו. כל הזמן חשבתי שזה בגלל מה שעברתי או כל מיני דברים אחרים ושאני יכולה לפתור אותם לבד, אבל אני רואה שזה גדול מדי עלי... בלי להשוות לאחרים, אני בעצמי מרגישה שמשהו לא בסדר, שיש חשק בתיאוריה ומיניות בהחלט, אבל לא בא להיכנס למיטה ולכל המטענים...גם אני כל הזמן שיכנעתי את עצמי שזו סתם תקופה ושכל הזוגות עוברים את זה, אבל זה כבר הרבה מעבר...אני כבר כל-כך מתה שזה ייגמר כבר.
 
למעלה