כבר לא אורחת

[רנה 12]

כבר לא אורחת ../images/Emo34.gif

היי בנות , כמו שרשמתי אני מיועדת לעבור ניתוח בעוד חודש וחצי

בתל השומר , קיבלתי גלולות אורטו סיקלן רצוף כמובן לפני הניתוח , אך הם מוציאות אותי מדעתי !!!! בחודש הראשון דיממתי כל החודש - עשיתי הפסקה של שבוע ו......ממשיכה , אבל אני עצבנית ברמות בלתי נשלטות - אני יוצאת מדעתי! ההורמונים ...........פעם עצבנית , פעם בדכאון - כן זו אני בתקופה האחרונה ( אני לוקחת כדורי הרגעה ) האם למשהי יש המלצה על משהו שיכול לעזור לי ????????? בעלי - יש לציין שזה נישואין שניים שלי ושלו - בהתחלה הוא הבין וכרגע הוא כבר מאבד סבלות. האם אחרי הניתוח אפשר להתחיל בהפריות ישר , או שצריך להמתין ? אייך מסבירים לגבר למה את כל כך לחוצה להתחיל בטיפולים ? ( לבעלי יש 3 ילדים מנישואים קודמים אז הוא לא לחוץ ) הוא בטענה שאני עדיין צעירה ואין לי מה לדאוג - אני בת 32 ויש לי ילדה בת 6 , אוף אני מרגישה שאני מאבדת את השפיות שלי - אני באובססיה לילד וזה רק מרחיק אותו מהנושא . טוב הכי חשוב זה הניתוח עכשיו נכון ?????? לרפא את האנדו , לתת קצת אייכות לחיים שלי ולא להסתובב כל הזמן סביב הכאבים .

 

[טל249]

לא צריך לסבול בגלל גלולות - תנסי להחליף סוג..

אני טופלתי שנים ב"דיאנה" ואח"כ במיקרוגינון, אבל זה מאוד אישי.. כל אחת מגיבה אחרת לגלולות אבל דימום הוא בהחלט לא חיובי במצבנו!!! אל תחכי לניתוח, תחליפי גלולות או אפילו תנסי לגשש אם יש לך אפשרות לנסות דיכוי..(למרות שדיכוי בהחלט לא משפר את עניין העצבים..)

 

[זואילי]

הי רנה

לגבי בעלך, אני מציעה לך לתת לו לקרוא פה בפורום ולתת לו לקרוא כל חומר שתמצאי באינטרנט על המחלה. כמו כן, קחי אותו איתך לכל רופא ובדיקה שקשורה בנושא. הוא צריך להבין, וזה יבוא רק ממך אם תגרמי לזה - שאת לא מתפנקת/לחוצה/ממציאה וכו'. הוא צריך להבין שאמנם אולי אין כאן שעון ביולוגי מתקתק אבל ועוד איך יש פה מחלה שהיא פצצה מתקתקת. אם תצרי פה קשרים וחברויות - תוכלי להכיר נשים עם בני זוג ואם תיפגשו, בן זוגך ימצא אוזן קשבת...או לחילופין יקבל "בוקס" לפנים כשיבין את צרכייך. כי בת זוג עם אנדו היא לא בת זוג רגילה. אני התחלתי בנסיונות להרות כשהייתי בת 33. היום עוד מעט אני בת 36 ומאחורי 8 סבבי IVF ואפס הריון. אז הסביבה שלך ושל כולנו צריכה להבין שכשיש אנדו ברקע - לגיל אין בכלל משמעות. האמיני לי שאם הייתי יודעת לפני כמה שנים מה שאני יודעת היום - הייתי מתחילה לנסות להרות הרבה לפני גיל 33, ודרך אגב, אני גם עושה את זה לבד ללא בנזוג. כי כשאישה רוצה להיות אמא - שום דבר לא יעצור אותה. לגבי הגלולות - התייעצי עם המרפאה בתה"ש. גם אם הניתוח בעוד חודש וחצי. לא יקרה כלום אם תגיעי לשם עוד פעם לפני הניתוח. ואולי גם תצליחי להשאיר הודעה/לדבר עם אחד מהרופאים. אחרי הניתוח - יגידו לך מה מצבך וע"פ זה ימליצו לך מתי להתחיל בנסיונות להרות. יש חלון הזדמנויות מצויין אחרי ניתוח בו הבטן נקייה וזה הזמן הכי טוב "להיכנס" בנסיונות להרות. וכן, מה שחשוב עכשיו זה איכות חייך. לפני הכל. גם בשבילך וגם כי את צריכה להיות אמא מתפקדת. תרגישי טוב

 

[רנה 12]

הי זואילי ,

אנ רק רוצה להגיד לך תודה

, את ממש מרגיעה ונותנת הרגשה טובה אז ........שוב תודה .