כבר כמה ימים..

ואני מתגעגעת כל כך לעכבר הכתום שלנו

שאמנם הוא קצת ידיד אישי שלי אבל גם באייסיק אני לא תמיד רואה אותו ואני כל כך אהבתי שהוא כתב פה תמיד כל כך ברור ומואר ואני צריכה לשמוח אולי שהוא כבר לא כל כך ברשת ושאין לו צורך אולי להיכנס לפה אבל זה גם מעציב אותי זה פרדוקס כזה הגעגועים האלה
 
אחרי הודעה כזאת מתוקה כמו שלך

איך אפשר להעלם????? יש לי גם שני דברים להוסיף: 1. בקשר להעלמויות: כשמישהוא מגיע לכאן, הוא מודה לעצמו שהוא מכור, אם ישוב ויבקר בפורום, הרי יהיה זה סתם עוד אפיק אינטרנטי שהוא מכור לו!, ולכן נדמה לי שרבים מעדיפים שלא לחזור מפחד שבמקום לעזור לעצמם הם רק יחמירו את ההתמכרות, יתרה מזה, יתכן ועבור רבים, עצם ההודעה בהתמכרות מספיקה בכדי להשתחרר ממנה. 2. בקשר להצעה של "יום בלי אינטרנט": יש גישה פסיכולוגית הגורסת שאופן ההתנהגות שלנו קובע את התודעה שלנו, כלומר אם נשנה דפוסי התנהגות נוכל שלנות גם דרכי מחשבה מזיקות, גישה זו קרויה פסיכולוגיה התנהגותית, או ביהביוריסטית, אני אציע כאן משהוא שבנוי על גישה זו, שאולי יעזור למי מאיתנו להשתחרר מהרגלים רעים של גלישה לרשת: א. במשך שבוע שלם נסו לתזמן את פעילות הרשת שלכם: כמה זמן אתם גולשים, איזה חלק מזמן הגלישה תופס כל אחד מהאפיקים האינטרנטים השונים (דוא"ל, פורומים, צ´טים, קניות און ליין, צפיה באתרים, פורנו, משחקי רשת וכו´) הכניסו את הרשימה המתוזמנת לתוך טבלה בוורד. ב. עשו טבלה מקבילה, של פעילויות שאתם מפסידים (קריאה, קניות, עבודה, לימודים...). עכשיו מגיע הקטע הקשה. ערכו טבלה חדשה, סמנו בה את ימי השבוע, סמנו בכל יום משימה יומית שקשורה להרגלי הרשת (למשל, לא להכנס ליותר מפורום אחד, לא להוריד סרטים, לא לקנות יותר ממוצר אחד וכו´), ועוד משימה אחת מחוץ לרשת: ללכת לקניות, לבלות עם חברים... בנו את הטבלה כך שתיהיה מדורגת (רמת קושי עולה מידי יום) והשאירו מקום ליד כל סעיף לסמן V בסיום המשימה. בתום השבוע בנו טבלה חדשה קשה יותר (עם משימות קשות יותר, או עם יותר משימות), וכך מידי שבוע עד שתגיעו לרמת פעילות ברשת שתיהיה שתתאים יותר לצורך האמיתי שלכם. כמה הערות: * אם לא עמדתם במשימה יום אחד, אל תשברו, סמנו X והמשיכו מחר עם התוכנית שקבעתם מראש. * חשוב שמישהוא קרוב ילווה אץ הנסיון להגמל. * כפי שהוזכר כאן התמכרות לרשת אינה המחלה עצמה אלא סימפטום שלה חשוב להשים לב שבתהליך ההתנקות מההתמכרות היא לא תוחף בבעיה אחרת (התמכרות למשהוא אחר, דיכאון חרדה וכו´). נראה לי, שאם מרגישים שהבעיה חריפה במיוחד עדיף להתיעץ עם פסיכולוג התנהגותי ולעשות את הגמילה בעזרתו.
 
אויש ניבלונגימוש...עצם פירוט הטבלה

שלך עושה לי כבר חלושעס... כמה שאני שונאת טבלאות אבל אולי יש כאלה שזה יכול לעזור להם אז מי אני ש....
 
אוי חלושעס

מילה יפה חלושעס תמיד אהבתי אותה... האמת שאני לא אוהב פסיכולוגיה התנהגותית, זה נראה לי מין המצאה אמרקאית קלה כזאת שכל המטרה שלה היא להתעלם מהבעיה האמתית, אבל יש אנשים שזה עוזר להם.
 

lady_anne

New member
ק ל ה ??? ../images/Emo59.gif../images/Emo88.gif../images/Emo105.gif

הפסיכולוגיה ההתנהגותית דורשת מאדם לעשות סוויצ´ של 180 מעלות בדפוסי הפעולה והחשיבה שלו, וללכת נגד ההרגלים הבסיסיים ביותר שמלווים אותו מקדמת דנא. האמריקאים הביאו לעולם די הרבה שטויות כמו אופרות סבון, פאסט פוד וזבל דומה, אבל פסיכולוגיה התנהגותית אינה אחד מהם.
 
אלברט איינשטיין

כמו שכבר אמר אלברט ידידנו הכל יחסי... בעיניי, למצבים קשים פסיכולוגיים קשים במיוחד (כמו התמכרות, חרדה דיכאון, OCD וכו´) הפתרון של הפסיכולוגיה ההתנהגותית, הוא דווקא הפתרון הקל, שמתיחס לביטויים להרגלים התנהגותיים, ולאינו דורש טיפול ארוך מעיק ואיטי המתיחס לאורים בקשים בנפשו של הסובל. נכון שהפסיכולוגיה ההתנהגותית דורשת מהמטופל הרבה אומץ, וכח לשנות את המציאות לפני שהוא מוכן לכך, הקלות שאני התכוונתי אליה טמונה גם במהירות של הטיפול וגם בחוסר ההתמודדות עם הלא מודע. כל השיטות הפסיכולוגיות מביאות בסופו של דבר (או אמורות להביא) הסובל לשינוי בהרגלים הבסיסים של המטופל, הפסיכולוגיה ההתנהגותית היא פשוט המהירה שבהם (בעצם גם הפסיכיאטריה, אבל אנחנו לא עוסקים בכך). הבעיה המרכזית שלי עם הפסיכולוגיה ההתנהגותית היא שהיא לא מתיחסת לסיבות להתנהגות, אלה רק מצלמת מצב, ובאה לשנות אותו הזרמים הכבדים, האיטיים, העתיקים והלא מודעים נותרים עלומים מפני המטפל והמטופל, ועלולים לציץ מחדש בצורה שונה. ומעבר להכל פסיכולוגיה התנהגותית היא לא המצאה אמריקאית, אבל היא מאוד פופלרית שם מאחר והיא מאוד מתאימה לתפיסת העולם האמרקאית. אבל מה זה לא פורום פסיכולוגיה...
 
אז מה אם זה לא פורום פסיכולוגיה

הדברים האלה נורא מהותיים וחשובים כי הם בדיוק נוגעים בהפרעות האלה שיש לנו שמתבטאות בסופו של דבר בהתמכרות גורפת ועלובה שכזאת לרשת אותה התמכרות גורמת לנו נגד רצוננו לפגוע באנשים קרובים לנו ובעבודה שלנו ובהמון דברים אחרים והקטע של שינוי דפוסים והתנהגות וחשיבה ומודעות והרגלים וכל זה הוא בדיוק קשור לזה.... פסיכולוגיה התנהגותית זה הבהביוריזם המפורסם? מה העקרונות הבסיסיים? זה מה שכתבתם פה למעלה? ומה עם תיאוריית הגשטאלט? היא יכולה להיות קשורה אלינו להתמכרות? היא יכולה לעזור לנו? ומה עם זה שאני מרגישה כל כך בודדה ומנותקת וכבר כמעט שנה עם אהבה נכזבת וגעגועים אינסופיים למושא אהבתי? אני בטוחה שחלק גדול מהשהות שלי בפורום הוא בגלל הרגשות העצובים האלה אבל זה גם מעין מעגל סגור
 
מעגלים סגורים

הי מאדאם... ברשותך אנסה להתיחס למשפט האחרון שלך. אמרת שהשהות שלך בפורום היא אולי תוצר של אהבה נכזבת, שאולי, כך הבנתי קשורה גם לאינטרנט, ולכן יש פה מעין מעגל סגור. ישנה דרך לפתוח מעגלים, אבל היא מצריכה הרבה זמן והרבה מאמץ לחקירה פנימית מעמיקה שתוכל אולי להגיע לשורשי הבעיה, מדוע אותה אהבה היא כל כך נואשת?, מדוע את מרגישה כזאת ריקנות משנגמרה האהבה ההיא?, ומדוע את נאחזת בה? אני לא יודע אם בררת לעצמך את הדברים האלה (אין לי ספק שחשבת עליהם הרבה), אבל האם יש לך תשובה?, האם זה הוא דפוס התנהגות שאת יכולה לזהות בחייך, או מקרה יחודי שקשור במצבך בחיים היום? אין כוונתי כמובן לנסות ולגרות אותך לענות בפורום פתוח סתם נקודות למחשבה אשמח להמשיך לשוחח איתך בנושא, גם בפורום, וגם מחוץ לו
 

lady_anne

New member
אז כנראה שטעיתי בהגדרה.

למיטב ידיעתי גם הפסיכולוגים הביהייביוריסטים עובדים על להבין מאיפה צומחות הרגליים של הרגלים שונים, כי אם לא מבינים מה הסיבה לקיומם של הרגלים שונים כיצד ניתן לשנותם? אנחנו לא
..
 
זו לא את זה אני ../images/Emo13.gif

קוצר הזמן והירעה באינטרנט גורמות לכך שלפעמים אני מסביר דברים עד הסוף, אני אגב חושב שזה משהוא שקורה להמון אנשים ברשת. אז ככה, היום מדברים על טיפול קוגניטיבי התנהגותי ולא על בהיביוריזם, ולסוג כזה של טיפול אני מתכוון (יש הבדל הכרוך בהתפתחות של הטיפול הביהביוריסטי שאין כוונה להסביר כרגע), ברור שגם בטיפול שכזה ישנה ירידה לסיבות ההתנהגות, אולם הברור הזה, באופן טבעי, אינו מעמיק כמו בשיטות טיפול אחרות. ככלל, השיטה הפסיכולוגית הקלאסית גורסת שיש להתעמק בסיבות להתנהגות המזיקה, באמצעות ניתוח הארועים בהווה, ולהגיע כך לשורש הבעיה, ולתקן אותה מהשורש. השיטה ההתנהגותית, מאידך, גורסת, שאם נצליח לתקן את ההתנהגות המפריעה (המנעות, התמכרות, דיכאון, אובססיביות...) גם הסיבה להתנהגות תעלם, כמובן שהיום גם בטיפול התנהגותי, דנים בסיבות להתנהגות, בכדי שהמטופל יוכל להבין את עצמו ולהיות יותר מודע להתנהגותו, אבל אין צורך אמיתי בחשיפה אמיתית, וחקירה מעמיקה. הגישה ההתנהגותית היא קשה בכך, שהיא דורשת שינוי בהתנהגות פעמים רבות ללא מוכנות נפשית, בעוד שהשיטה הגורסת בטיפול של שיחות בלבד (על שלל הגישות שלה) היא קשה בכך שהיא דורשת יותר כנות ויותר חשיפה, והתמודדות עם השדים המהילים ביותר של נפשנו. העניין של הקושי פה הוא אינדיווידואלי, יש מי ששינוי ההתנהגות קשה לו יותר מחשיפה והתעמקות איטית ומיאשת לפעמים, ויש מי שדווקא שינוי ההתנהגות הוא הפתרון הקל עבורו. אני אישית לא כ"כ מאמין שהפעולה קובעת את התודעה הנפשית, ומעדיף את החקריה האישית הכרוכה בשיחות.
 
ניבלונגימוס ממוש אחד תגיד בקשר

לסיפורים החכמים האלה שאתה משרבט על הדפים? אז יש לך סיפורים חכמים שאתה ממציא לך מהראש שלך? אז אפשר אולי לראות לקרוא סיפור אחד חכם שלך? יש פה איזה מדור בפורום שלנו שאולי אפשר אחר כך להעביר לשם את הסיפור הזה יש לך איזה אתר? אם תכתוב פה סיפור אחד או תעשה לינק לסיפור אני אשמח ואם אתה לא רוצה פומביות אשמח לראות במסר...
 
הציטוט בחתימה

לצערי לא שלי, הוא לקוח מספרו של פרופ´ יעקוב רז:" שיחות מטורפות- מעשי זן-" (ספר מאוד מומלץ) אם חושבים על המשפט עד הסוף, רואים שלמעשה הוא כאילו חסר משמעות (איך יכול בן אדם להזין עצמו מהחכמה שהוא כותב בעצמו?), סוג כזה של משפט קרוי ביפנית קואן, הקואן הוא אחד מאבני היסוד של השיטה הבודהיסטית הקרויה זן בודהיזם. את הדברים שאני עצמי כותב, קוראים או מרצים שלי או תלמידים שלי, דברים שהם לא אקדמיים, איש לא קורא. וטוב לי שכך. אבל תודה על העניין. ודרך אגב לאחר תקופה ארוכה של העברת מסרים אישים (בתפוז בדוא"ל ב ICQ וכו´), עם המון אנשים, חדלתי מהמנהג הזה לגמרי, אני מעדיף היום טלפונים ופגישות של ממש), כך שגם אם לפעמים בא לי לכתוב מסר אישי אני לא עושה זאת,
 
עכשיו פתרת לי את שתי הבעיות - גם

התפלאתי עליך שאתה כותב על עצמך שאתה כותב סיפורים חכמים וגם התפלאתי שאתה רוצה להיזון מהחכמה של הסיפורים שלך אבל לא שאלתי על זה כי לא רציתי להיכנס לפרטים על כל פנים אני מאד מקווה שאם מישהו ימצא לנכון לשלוח לך מסר אישי תטריח את עצמך לענות לו עליו למרות שאתה כבר לא מתמסר אני מור....
 
ילדונט חמודה יש בזה הרבה מן האמת

אני חושבת להרבה אנשים כנראה שזאת מין דינמיקה פנימית שהמחשב משחית בך אהבות ויכולות אחרות שפתאום אתה לא יכול להשלים אותן עד הסוף אפילו דברים שאהבת פעם אני למשל כל כך אוהבת קולנוע איכותי והיום נורא קשה לי לפעמים להתרכז בסרט טוב בטלויזיה מהתחלה ועד הסוף אני מוצאת את עצמי קופצת בכפייתיות להציץ ברשת ולפעמים מקליטה את הסרטים בגלל זה לאחרונה פשוט כפיתי על עצמי באופן שרירותי לא לזוז מסרט אחד של פליני לה סטראדה שזו יצירת מופת בשחור לבן וכל כך נהניתי שאני רוצה לתרגל את זה שנית זה באמת יוצא שכל החיים שלנו מסתובבים סביב המסך הזה והכל מוכתב לפיו
 

NeMy

New member
שוב, כמו תמיד, הפכתם הודעה

תמימה לנושא מלהיט.
. מצוין מצידכם, זה טוב שכל הודעה אפשר להפוך לדיון סוער. ובכן, בניגוד לכל הדעות הפזורות כאן, החלטת יום ללא אינטרנט היא פשוט כדי לנקות קצת את הראש. אני לא מתחילה בגמילה, כי אני לא רוצה. אני פשוט מנסה לעזות לעצמי יום בו האינטרנט יישאר בצד ויהיה זמן לדברים אחרים, במחשב. זה לא יהפוך למשהו רציני ו/או קבוע. פשוט יש לי הרבה מה לעשות במחשב, למיין, לסדר, לצרוב, לראות, לתייג, לעשות רשימת מלאי.. ואני לא עושה את זה, כי אני באינטרנט. כפי שאמרתי מתישהו, גם כשאין מה לעשות באינטרנט, הפורומים מרופרשים, המייל בדוק וכו´, אני בכל זאת באינטרנט ולא עושה דברים אחרים אפילו במחשב. וזה לא טוב, הדברים מצטברים, צריך לסדר. זה כל הרעיון. אבל אם בא לכם לדסקס על המשמעויות הנסתרות לכאורה בהודעתי, עשו זאת..
@נמי.
 

e-magine

New member
ולכל מי שניסה יום ללא אינטרנט

שאלה: מה קורה לכם למחרת?
 

ילדונט

New member
יום המחר מצוין, בשבילי

אני גם מרגישה טוב עם עצמי כי לא הייתי ברשת, גם מרגישה טוב כי עשיתי דברים שמזמן לא עשיתי, וגם אני מרגישה שאני יכולה להמשיך בזה. הבעיה מתחילה שבוע אח"כ, כשאני כבר בטוחה שאני בשליטה, ומרשה לעצמי להיכנס בלי גבולות. אבל לפחות היה לי שבוע טוב ומגוון, שעשיתי בו הרבה. הימים האלה שמיד אחרי טובים גם כי אני הרבה יותר רגועה אחריהם, וזה מקרין החוצה לבן הזוג, לבני המשפחה, לחברים ובעבודה.
 

lady_anne

New member
פעם נהגתי להעביר את עצמי מבחנים

כאלה. כיום כבר לא. כשיש לי ספרים טובים ליד המיטה (ולמזלי יש לאחרונה די הרבה, ובאותה הזדמנות אני שמחה להזמין אתכם לפורום ספרות וספרים אשר זה לא מכבר נתמניתי לנהל אותו) הכל נדחה, ואני תוהה שמא רמת ההתמכרות שלי לספרים גדולה אף מרמת ההתמכרות לאינטרנט |
|. בנוסף לזה אני בשלבי פיתוח קריירה חדשה מסעירה ומרתקת, וממשיכה לעשות ספורט באופן כמעט יומיומי. כל האמור לעיל בצרוף למשרה מלאה כאמא לא משאירים יותר מדי זמן פנוי. כיום הדפוס עומד על עדיין יותר מדי כניסות לרשת, אך לפרקי זמן קצרים בלבד. יכול להיות יותר גרוע..
 

e-magine

New member
מי שזה עוזר לו, על הכיפק

גם לי זה לא עוזר, עשיתי יום ללא אינטרנט הרבה פעמים, גם מרצון וגם מאונס, תמיד חזרתי לאותו המקום או אפילו למקום יותר נמוך.
 

e-magine

New member
lady_anne ../images/Emo49.gif פעמיים

פעם על פורום ספרות ופעם על היומולדת, שעל פי כל הסימנים, מתקרב
 
למעלה