כבר בגיל הרך

atidih1

New member
כבר בגיל הרך

אתה מסתכל על ילדך או נכדך כאשר הם משחקים עם התום על פניהם וכל כולם עסוקים בעולמם. מאושרים. הללו לא יודעים לאן יתפצלו דרכיהם ובגדול מדובר בשני עולמות שונים. העולם האחד, שייך לאלו שכבר בפקוח עיניהם לאחר לידתם, ישבו במכונית של הוריהם, עברו ביעף את הרחוב, דילגו על המון אנשים עם כל הסממנים של רחוב גועש - לטוב או לרע. לעומתם, ילד מהעולם האחר, השונה מהראשון: כבר בתחילת דרכו הוא נדחק בין המון אנשים, אוטובוס דחוס כסרדינים, נהג גס-רוח וגם כאן הכול על המקרה - לטוב או לרע. שני עולמות כאשר האחד רואה הכול ורוד והשני, לעיתים, את ההפך. כך זה מתחיל: בהתקליות לעיל, יכולים גם לפגוש את הכיעור שבחיים כל עוד הללו לא מטופלים בשלבם ההתחלתי שאם לא כן, כמו שהילדים "צילמו" את החיים בילדותם כך גם צולמו הנלווים להם. עתידי המנחם
 
זה די ברור שהכל מתחיל בגיל צעיר

כבר עכשיו אפשר לראות ילדים בני 4 מקללים כמו שאני הייתי מתביישת לקלל. כמובן שהסביבה משפיעה על הילד. ילד שחי בסביבה בריאה ללא צעקות או מכות... חי בבועה הורודה שלו שהכל נהדר ונפלא אז רב הסיכויים שהוא באמת לא יהיה אלים.
 
למעלה