בלי היקף הנסועה אין לטבלה הזו שום משמעות
אחרת - כמו שאמרתי כבר לפני כמה הודעות - אפשר להסיק שכביש 232 (כביש צר, בלי גדר הפרדה, חד נתיבי, עם צמתים רבים) הוא כביש בטוח בהרבה מכבישים מודרניים, דו או תלת נתיביים, עם מחלפים וגדרות הפרדה ובטחון. הרי בו היו רק 0.14 תאונות לק"מ!
כביש 446 - עוד כביש משני, צר ועם צמתים רבים - צריך להיות מופת לתכנון כבישים בעולם כולו - רק 0.03 תאונות לק"מ!
ובכלל, כמו שכבר אמרתי, במדד שלך, של כמות תאונות לק"מ בלי קשר לכמות הנסועה, כבישים תלת-ספרתיים - צרים, מפותלים ועם צמתים רבים - מככבים. אז למה בכלל טורחים בכל העולם לסלול אוטוסטרדות? טיפשים שכמותם.
אה, ואגב כבישים צרים, מפותלים ועם צמתים שמככבים במדד שאתה מציע, הנה מה שאומר בנק ישראל, במחקר על השפעת התשתית על תאונות, להגיד על הגורמים ההנדסיים המשפיעים ביותר הסיכוי לתאונה "בנוגע למאפיינים ההנדסיים נמצא כי תוספת של מטר לשוליים הסלולים מפחיתה את מספר התאונות בכ-15%; מפרדה בין נתיבי תנועה נגדיים מקטינה את מספרן בכ-32%; עיקול חד בכביש מעלה את המספר בכ-21%."
אגב, מה המדד שבנק ישראל משתמש בו לבטיחות כביש? נכון - "מספר התאונות המתוקנן לקילומטר נסועה – מדד המשקף את ההסתברות לתאונה".
אז מצד אחד יש לנו את המדד שאתה מציע, שמתנגש עם העובדות שמציין מחקר של בנק ישראל (ועם ההגיון הפשוט, אבל מילא), ומצד שני את מה שבנק ישראל מציין כ"מדד המשקף הסתברות לתאונה", והוא תלוי נסועה.
עכשיו שכל אחד יחליט איזה מדד אמין בעיניו יותר. אני סיימתי עם ההתנגחות הזו. את האגו הפגוע שלך תצטרך לחבוש במקום אחר.
אם אצליח לאתר את המקור לגבי כביש 6, אביא אותו כאן. אם לא - תמשיך מבחינתי להאמין שכביש 232 בטוח יותר מכביש שש. תהנה.