כבוי

כבוי70

New member
כבוי

אני בן 43. נשוי מזה 16 שנה.
אני מאד מאד אוהב את אשתי. אבל כבר מזה כמה שנים אין שום תשוקה. כל פיסת עור חשוף של מישהי ברחוב מלהיטה אותי, וכל ליקוק שפתיים מקרי של אשה בחנות מזרימה דם בוער לחלציי. אבל אני יכל לראות את אשתי עירומה לחלוטין עם רגליים פשוקות ואין לי שום חשק לעשות עם זה כלום. העייפות, השחיקה, ההרגל. הכל כבר שחק ורמס כל רמז לתשוקה בינינו. ואני לא משלה את עצמי, ככל הנראה אותו הדבר גם אצלה.
יחד עם כל זה אני עובד במשרה שאני לא אוהב. למען האמת סובל ממנה מאד, אבל כבר שנים שם ובגיל 43 לא אצא לחפש עבודה חדשה בשוק שבו מעל גיל 30 אתה קשיש.
וגם אין לנו ילדים. באשמת שנינו. לשנינו יש בעיות פוריות מסויימות וביחד הסיכוי להרות באופן רגיל אינו קיים. אז פעם עוד היינו עושים כמה ימים בחודש כדי לנסות להרות, אבל היום היות ואין סיכוי לכך אז גם את הסקס הזה אין.
ואני כבוי. מסתובב בעולם ללא שמחה בלב.
מאונן כל יום פעם פעמיים. מחכה שאשתי לא תהיה בבית כדי שאוכל לרוץ למחשב ולאונן מול פורנו.
בעבודת המכירות שלי נתקבל בנשים יפות בכל יום ומפנטז עליהן. אם הן רק יכלו לדעת מה עובר לי בראש הייתי מוכנס לכלא על הטרדה מינית.
ורע לי.
ואני אוהב את אשתי. אשה מדהימה. גם יפהפיה אבל עליי זה כבר לא עובד. אחרי 16 שנה היופי שלה משעמם אותי. מכיר כל נקודה בגופה. כל זקיק שערה וכל כתם לידה.
אוף. מצטער שכתבתי את כל זה ואני (אולי) מדכא את הקוראים. אבל אני סמוי פה כבר המון זמן ופתאוום בא לי לכתוב ולפרוק.
שיהיה לכם שבוע טוב.
 

wild orchid

New member
אני בטוחה שגם אתה כבר לא מי יודע מה מזיז לה

אחרי 16 שנה.
אולי תציע לה קשר פתוח? היא יפיפייה תמצא תיקתק איזה כוסון צעיר ואתה תראה איך פתאום יבוא לך עליה כמו שאף פעם לא בא...

ובנימה רצינית יותר. האם ניסיתם לדבר על זה? איפה היא בכל הסיפור הזה?
 

כבוי70

New member
סיפור ארוך

וכמו שכתבתי בהודעתי המקורית, אני לא מוריד מאחריותי למצב. אני בטוח שגם לה לא בא עליי כבר. שנינו שחוקים, עייפים, מכירים כל מילימטר אחד בגוף של השנייה.
היא לא תהיה מוכנה לקשר פתוח. היא שמרנית למדיי מבחינה מינית. גם בתקופות הטובות כשהיינו הרבה יותר צעירים היא לא הייתה מטורפת מינית (-: פרט למיסיונרי עם מדי פעם אוראלי לא התנסינו בכלום כי היא לא מוכנה. גם הצעצועים זה היה סיפור להביא ולהתחיל להשתמש.
ולדבר? ניסיתי לפני כמה שנים. היא נכנסה להתקף של בכי וצעקות של "אתה כבר לא אוהב אותי" שארך שבועות. מאז אני לא חוזר על הטעות.
 

redredhead

New member
אהבתי את ההצעה של מיצי

וגם, לדעתי, אם זה הגיע למצב שאתה רק מחכה להיות לבד ושאין לכם שום עניין בביחד הזה, למה להמשיך?
הרי אין ילדים, שזה התירוץ האולטימטיבי, אז למה לסבול?
למה לא לסיים את זה יפה ובכבוד ולפנות כל אחד לחפש את דרכו ואת האושר שלו?
 
לחתוך תמיד אפשר

למה לא לנסות להציל.
עוד הרבה לפני אתר סווינגרס ו/או נישואים פתוחים.
אני לא מציע לאף זוג עם נישואים לא טובים לפתוח אותם.
קודם כל שיהיה להם בסיס יציב ותקשורת טובה, אחר כך שיחפשו את האושר שלהם עם בני זוג אחרים.
יעוץ זוגי זה הפיתרון - אז יכול להיות ששוב יאכל שבועיים של בכי וברוגז. אז מה?
אם לא הולך תמיד אפשר להיפרד.
אני רק שואל את עצמי אם זו הודעה כנה או ששוב מדובר בהודעת חיפוש מתוחכמת.
 
למה אתה חושב

שהנישואים שלהם לא טובים?

אני גם חושבת שטיפול זוגי הוא חשוב-
אבל לפעמים גם יועצי הזוגיות מעט מיושנים בתפיסת עולמם..
 
למה אני חושב?

כי אין להם תקשורת בשיט.
הם פשוט לא מדברים אחד עם השני.
תקראי את מה שכתב בפורום בוגדים.
(כל זה בהנחה שהוא דובר אמת ולא שרלטן המחפש זיון)
ברגע שיתחילו לדבר יוכלו למצוא פתרונות. הוא מספר שהיא אהבת חייו.
יועץ נישואין יכול לעזור להם להתחיל ולתקשר.
זהו.
התשובה הבאה שלי תהיה צינית ומרושעת.
יותר מדי תשובות רציניות, עושות לי זין רופס
 

redredhead

New member
אני מאד בעד לנסות להציל

השאלה אם יש את מה וזו השאלה שהוא צריך לשאול את עצמו.
לאהוב את בן הזוג שלך כאדם/חבר זה חשוב, אבל זה מספיק? אני לא יודעת. אלה שאלות קשות.
בגדול מסכימה עם מה שכתבת.
 

Surrealistical

New member
צודק

אסור בשום אופן ליישם זוגיות פתוחה כדרך לרפא את הקשר. זה משהו שצרי לעשות כשהקשר מאוד חזק ויש פתיחות.
 
הנה התשובה

הוא אוהב אותה ולא יכול בלעדיה.
ואם הוא ינסה אחרי כל כך הרבה שנים של ביחד, הם לא ישרדו את הפרידה הזאת.
 

redredhead

New member
כנראה שאי אפשר לאכול את העוגה

ולהשאיר אותה שלמה. לצערי.
אם הוא לא יכול בלעדיה, שיישאר ושינסה לתקן, אבל שייקח בחשבון שיכול מאדלהיות שהוא ישלם על זה באושר שלו.
 

Surrealistical

New member
לי זה נשמע יותר כמו

הרגל.
בהרבה מקרים גם כשיש ילדים הם משמשים כתרוץ. ומה ששולט באמת במצב זה הפחד להתחיל משהו חדש כשכל כך התרגלת לישן.
 

wild orchid

New member
רגע! פתאום קלטתי שאין לכם ילדים בכלל!

אז מה לעזאזל מחזיק אותך בקשר הזה?!
הרגל? לא חבל?
 
אני מציעה

לשבת איתה לשיחה כנה. אולי גם היא מרגישה בדיוק אותו הדבר?
אם אתם חברים טובים, רוצים להמשיך לחיות יחד ויש בינכם אמון והבנה אולי ניתן לשנות את חוקי הבלעדיות המינית שלכם.
יש זוגות שבכללים מסויימים יכולים לפגוש פרטנרים אחרים, יש זוגות שנפגשים עם זוגות אחרים ביחד.
לאט לאט ובלי לחץ אתם יכולים לעורר שוב את הצד התשוקתי שלכם.
פגשתי הרבה מאוד גברים שאחרי שהם רואים גבר אחר מזיין בתאווה את האישה שלהם כל התשוקה שלהם אליה חוזרת.

תסתכלו קצת באתר ״סווינגרס״ ותראה כמה הקהילה הזו גדולה ומגוונת.
 
למעלה