כבוד?

Nailicq

New member
כבוד?

שלום לכולם,

בהרבה מאד דיונים כאן בפורום, דובר על נושא ה- "כבוד"- כבוד למסטר, כבוד למדריכים, כבוד לבכירים או וותיקים ממך, כבוד למקום האימון.
הנושא גם מופיע המון במצע של אומנויות הלחימה השונות כפי שמשתקף ממרבית האתרים של הדיסיפלינות השונות.

כאן מגיע האבל...
בהמון מקרים שנתקלתי בהם, הכבוד "נעלם" כשזה מגיע ל "אחרים"- מאמנים אחרים, מועדונים אחרים, מתאמנים במועדונים אחרים, שופטים, התאחדויות וכו...
יש כאן בעיה ערכית שאני רואה שכן למתאמן במיוחד צעיר קשה להפריד בין כבוד במועדון וכבוד מחוץ למועדון, מה גם שראיתי התנהגויות של מאמנים שלא ברור לי איך אחרי התנהגות כזו ניתן להחזיק בכבוד כלפי אותו מאמן...

דעתכם/דעתכן, איך אתם רואים את הנושא?
 
קל לכתוב קשה ליישם

אתה בעצם נחשף לפער שיש בין כתיבה בפורומים לבין התנהגות ביום יום..אז כן, עם השנים כאן בפורום אני יכולה להעיד בלי שום בעיה שישנם אנשים שכותבים והקשר בין הכתיבה שלהם (ה"ערכים" שהם דוגלים בהם וכו..) לבין המציאות רחוקה שנות אור..יש כאלו שיוצרים דמות אינטרנטית שהיא ההיפוך הגמור בחיי היום יום שלהם..פעם זה היה מרגיז ומכעיס אותי, היום כבר לא.

ויש כאלו שלא..יש הכל מהכל.
אני בדיעה שבחיים האמיתיים, תכבד את עצמך קודם כל, אח"כ תכבד אחרים - יכבדו אותך..אם לא? תהיה בסביבה של כאלו, שחשוב לך שעומדים מאחורי המילים שלהם.
קשה לשנות אנשים, ולא תמיד יש צורך, אפשר לשנות רק את היחס וההתנהגות שלנו.
 

amir_aikido

New member
הכתיבה היא בעולם הרעיוני, היישום קשה

קל לכתוב על סביבה אוטופית, קשה מאוד לקיים אותה ...

אמיר
 

Nailicq

New member
לא הבנת אותי

התכוונתי לעולם האמיתי , ברור לי שינם מערים בין העולם האמיתי לורטואלי
אני מדבר על העולם האמיתי בו מועדונים שנכחתי בהם מחנכים את החניכים לכבוד, הערכה, respect למאמן, למדריך, לחניכים וותיקים וכו... אבל רגע אחרי זה מפגינים בשיחה זלזול למאמן של מועדון אחר, או מגיעים למפגש קבוצתי ומפגינים (גם ליד חניכים שלהם) זלזול במאמן זה או אחר או בשיטה זו או אחרת, או מגיעים לתחרות ומפגינים זלזול במתחרים ממועדון מסויים שופטים או מארגנים.
שם נמצה הפרדוקס שאינו נהיר לי על הפער בין הכבוד שמ"שמבוקש" לכבוד "שמוצע"
 
חבל מאד, אבל שוב

ישנם אנשים שמדברים, וישנם אנשים שמבצעים...
לדבר קל.
זה בערך כמו חינוך ילדים, ישנם הורים שנואמים לילדים בסיסמאות: תהיה כך וכך, תנהג כך וכך, אל תעשה כך וכך, ומתנהגים הפוך, ואח"כ מתפלאים שהילדים לא יוצאים כפי "שחינכו"..ילדים ואנשים מחקים התנהגות - לא סיסמאות...

אני למדתי עם השנים לכבד התנהגויות והתנהלויות, ולא סיסמאות...
לשנות אנשים לא תוכל..
 
הממ, לא כ"כ מסכים


חטאי הגאווה ואי כיבוד האחר (חטאים נפרדים ומשלימים): כל מי שנושם - חוטא בהם על הדרך
. אין יוצאים מן הכלל.
הטובים מביננו משתדלים לחטוא פחות.
המצויינים שביננו אף מביעים החרטה...
 

ommerl

New member
אני בדיוק לומד את זה...

זה לא שהם יוצרים דמות אינטרנטית בכוונה. העניין הוא שיש פער בין המחשבה למעשה. זה נכון גם מחוץ לאינטרנט. זה קורה גם במעבדת הפסיכולוגיה.
 
נושא חשוב....לחיים

הייתי מחליף את המילה "כבוד" במילה "הערכה", אבל גם עם "כבוד" נסתדר.
הכבוד הוא אך ורק כלפי עצמך

כל אי-כבוד שאדם מפגין כלפי חוץ נובע מחוסר הבנה שלו בעצמו באדם שהוא ובכך גם בערך שלו. הייתי אומר הקיומי שלו.
לכן - לראייתי - אי כבוד הוא בסך הכל ביטוי של "מחלה" פנימית.
אדם יכול לבחור אם הוא רוצה להישאר חולה או להבריא.
אדם שיבריא יעריך יותר את עצמו, את המהות הפנימית שלו ובכך את החיים - על כל מה שיש בהם - הרס, יופי, אגודות, יריבים, קולגות, מועדונים אחרים, שופטים, טבע הדברים.
אחרי שזה מגיע.... מגיעה ה"תודה הגדולה" להכל....מתוך הערכה.
 

ELIELI22

New member
יפה כתבת...

לצערי, זו דרכו של עולם.

אנחנו מאוד חזקים "בדיבורים", אבל הרבה יותר קשה ליישם.
גם אני מנסה כמו כל אדם להתגבר על המגרעות שלי בכל יום.

בגדול בעבר הרחוק הייתי בטוח שאני מתאמן בשיטה הכי קסומה בעולם והמאמן שלי הוא הכי טוב בעולם. ( ורק הוא הכי טוב).

בגילי היום אני יודע שככל הנראה הסנסיי שלי באמת היה זה שהכי התאים לי, אך יש הרבה שיטות מאמנים ודרכים שונות להשיג תועלת אדירה באומנויות לחימה.

יש הרבה טוב, הרבה יותר ממה שחשבתי בתחילה. (שזה דווקא חיובי מאוד).

אני חושב שגם הרמה בארץ השתפרה פלאים מלפני 20 שנה.
 

ש מים

New member
לא כבוד, אלא - צניעות!

בעקבות לא מעט חשיבה בנושא, בין היתר בזמן האחרון, הגעתי למסקנה שהתשובה לשאלתך היא צניעות ולא "כבוד".
הדגש על "כבוד" הוא הבעיה לדעתי, כי "מי שנדרש לתת כבוד לאחר מצפה גם שיתנו לו כבוד", ולכן נדרש מעט מאוד מאמץ כדי שהוא יחפש את הכבוד העצמי הזה ומכן קצרה הדרך להתנהגויות שליליות כלפי אלה שלדעתו לא נתנו לו מספיק "כבוד".
צניעות, לעומת זאת, לא דורשת דבר מן האחר, אלא מסתכלת רק פנימה. מוליכה לבדיקה פנימית ודורשת ביקורת עצמית ועבודה פנימית.
"צניעות הלוחם"...

בברכה.
 

Yin

New member
מסכים

רק ברשותך, הייתי משנה את המילה צניעות לענווה.
 

d y s

New member
כבוד

במובן עליו אתה מדבר הינו צורך של האגו.ולאגו אין קשר אמיתי ללחימה מהותית.לאו טסה אמר שהיכן שיש אהבה לא צריך חוקים והיכן שיש חוקים לא צריך פולחן ואם יש פולחן ?......

אתה רוצה לעסוק בלחימה אומנותה ואמנותה אל תטריד את עצמך בפולחן וחוקים תתמקד באהבה ואם אתה מרגיש שסביבתך מייצרת פולחן או חוקים ולא אהבה זוז עד שתמצא את מקומך.

אי אפשר באמת לדרוש כבוד אפשר לתת אותו ולקבלו.

http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2338403
 

ש מים

New member
מסכים, אבל הערה קטנה לרשומה בבלוג

אתה כותב: "אי-אפשר לקחת אחריות, אלא רק לתת או לקבל". אני לא מסכים: אם אני מחליט ליזום, ולא להיות עגל מובל באף, אני לוקח אחריות. "אחריות" = "יוזמה".
נראה לי שתסכים איתי.

מתי אפשר לשבת איתך?
 
למעלה