אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
כאן שובתים
- פותח הנושא d1f2
- פורסם בתאריך
הוכרז סכסוך עבודה ברשות השידור, בתאגיד ובביטוח לאומי
על רקע המשבר המחריף ברשות השידור, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הכריז היום (א') על סכסוך עבודה ברשות השידור, בתאגיד השידור הציבורי "כאן", בשירות המדינה ובתאגידים הקשורים, בשירות התעסוקה ובמוסד לביטוח לאומי.
 
במסגרת הסכסוך דורשת ההסתדרות להגן על פרנסתם של עובדי רשות השידור, למנוע את תופעת עובדי הקבלן בתאגיד השידור ולמחות כנגד התקינה החסרה בתאגיד "שנועדה לפגוע בהעסקת עובדים בהתאם להתחייבויות". עוד נמסר כי הצעדים הארגוניים בשירות המדינה יימשכו ויוחרפו.
 
בנוסף להשבתת מערכת שע"מ ברשות המסים, ממחר (ב') מצטרפים לעיצומים גם עובדי רשות האכיפה והגבייה. בנוסף לאי-גביית המסים, מחר יופסקו גם גביית הקנסות ופעילות ההוצאה לפועל.
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001181447
על רקע המשבר המחריף ברשות השידור, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הכריז היום (א') על סכסוך עבודה ברשות השידור, בתאגיד השידור הציבורי "כאן", בשירות המדינה ובתאגידים הקשורים, בשירות התעסוקה ובמוסד לביטוח לאומי.
 
במסגרת הסכסוך דורשת ההסתדרות להגן על פרנסתם של עובדי רשות השידור, למנוע את תופעת עובדי הקבלן בתאגיד השידור ולמחות כנגד התקינה החסרה בתאגיד "שנועדה לפגוע בהעסקת עובדים בהתאם להתחייבויות". עוד נמסר כי הצעדים הארגוניים בשירות המדינה יימשכו ויוחרפו.
 
בנוסף להשבתת מערכת שע"מ ברשות המסים, ממחר (ב') מצטרפים לעיצומים גם עובדי רשות האכיפה והגבייה. בנוסף לאי-גביית המסים, מחר יופסקו גם גביית הקנסות ופעילות ההוצאה לפועל.
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001181447
שרי הממשלה מנסים לגשר בין נתניהו לכחלון
יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, מנסה לגבש פשרה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון בסוגיית תאגיד השידור הציבורי, ולפתור את המשבר בקואליציה. לפי הנוסחה של בנט, התאגיד יקום כמתוכנן, אך חוק התקשורת החדש יוחמר והפיקוח על התאגיד יוגבר.
 
בנט נפגש היום (ראשון) עם כחלון ודן עמו בנושא בשולי מסיבת עיתונאים שקיימו יחד לכבוד הסכם השכר החדש עם הסתדרות המורים, והעביר מסרים גם לאנשי נתניהו. במסיבת העיתונאים קרא בנט מפורשות להימנע מפירוק הממשלה: "בואו לא נגרור את אזרחי ישראל למערכת בחירות יקרה ומיותרת. לא נלך לבחירות בגלל התאגיד, אנשים לא יודעים מה זה".
 
שר התיירות יריב לוין מנסה אף הוא לגשר בין נתניהו לכחלון והוא צפוי להיפגש עם אנשיו של שר האוצר הערב או מחר בבוקר. בין היתר, לוין צפוי להציע לבחון מיזוג של רשות השידור לתוך התאגיד. גם השר אריה דרעי אמר בראיון בערוץ 2 כי יש להגיע לפשרה. "ביום חמישי כשראש הממשלה נשב כל ראשי המפלגות בחדר אפילו שעות עד שנמצא פתרון", אמר.
 
http://news.walla.co.il/item/3049919
יו"ר הבית היהודי, השר נפתלי בנט, מנסה לגבש פשרה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון בסוגיית תאגיד השידור הציבורי, ולפתור את המשבר בקואליציה. לפי הנוסחה של בנט, התאגיד יקום כמתוכנן, אך חוק התקשורת החדש יוחמר והפיקוח על התאגיד יוגבר.
 
בנט נפגש היום (ראשון) עם כחלון ודן עמו בנושא בשולי מסיבת עיתונאים שקיימו יחד לכבוד הסכם השכר החדש עם הסתדרות המורים, והעביר מסרים גם לאנשי נתניהו. במסיבת העיתונאים קרא בנט מפורשות להימנע מפירוק הממשלה: "בואו לא נגרור את אזרחי ישראל למערכת בחירות יקרה ומיותרת. לא נלך לבחירות בגלל התאגיד, אנשים לא יודעים מה זה".
 
שר התיירות יריב לוין מנסה אף הוא לגשר בין נתניהו לכחלון והוא צפוי להיפגש עם אנשיו של שר האוצר הערב או מחר בבוקר. בין היתר, לוין צפוי להציע לבחון מיזוג של רשות השידור לתוך התאגיד. גם השר אריה דרעי אמר בראיון בערוץ 2 כי יש להגיע לפשרה. "ביום חמישי כשראש הממשלה נשב כל ראשי המפלגות בחדר אפילו שעות עד שנמצא פתרון", אמר.
 
http://news.walla.co.il/item/3049919
תכנית הליכוד לחיסול התאגיד
במידה שהמשבר סביב עליית התאגיד לשידור בחודש הבא לא יסתיים בבחירות, בליכוד כבר עמלים על תכנית חלופית לחיסולו. יו"ר הקואליציה דוד ביטן צפוי להניח בקרוב על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק חדשות שעשויות לסיים את דרכו של גוף השידור הציבורי החדש שרק הוקם.
 
על פי הצעת החוק הראשונה, תקציב התאגיד יקוצץ בכ-50% - יותר מ-400 מיליון שקל. ביטן מקווה לרתום אל היוזמה הזו גם את שר האוצר משה כחלון.
 
ההצעה השנייה מדברת אפילו על סגירה מוחלטת של התאגיד. שתי היוזמות ימתינו להזדמנות פוליטית מתאימה כדי לקדמן. כשנשאל ביטן האם הוא מוכן שלא יהיה שידור ציבורי כלל, הוא השיב: "זאת בהחלט אופציה".
 
http://www.mako.co.il/news-military/politics-q1_2017/Article-dfaf4739ec7ea51004.htm
במידה שהמשבר סביב עליית התאגיד לשידור בחודש הבא לא יסתיים בבחירות, בליכוד כבר עמלים על תכנית חלופית לחיסולו. יו"ר הקואליציה דוד ביטן צפוי להניח בקרוב על שולחן הכנסת שתי הצעות חוק חדשות שעשויות לסיים את דרכו של גוף השידור הציבורי החדש שרק הוקם.
 
על פי הצעת החוק הראשונה, תקציב התאגיד יקוצץ בכ-50% - יותר מ-400 מיליון שקל. ביטן מקווה לרתום אל היוזמה הזו גם את שר האוצר משה כחלון.
 
ההצעה השנייה מדברת אפילו על סגירה מוחלטת של התאגיד. שתי היוזמות ימתינו להזדמנות פוליטית מתאימה כדי לקדמן. כשנשאל ביטן האם הוא מוכן שלא יהיה שידור ציבורי כלל, הוא השיב: "זאת בהחלט אופציה".
 
http://www.mako.co.il/news-military/politics-q1_2017/Article-dfaf4739ec7ea51004.htm
הפשרה המסתמנת: ביבי ימנה מחליפים לקובלנץ ועומר והתאגיד יקום
http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4937788,00.html
http://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4937788,00.html
תאגיד שמאל בזבזני? 7 הספינים של נתניהו
בדרך להחליש את השידור הציבורי ואת התקשורת כולה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורביו הפוליטיים זורקים מכל צד ספינים, מספרים מוטעים, תחזיות לא מבוססות ולעתים גם נתונים מעוותים. מה ספין ומה אמת?
 
הספין: אנחנו לא משתלטים פוליטית
 
מה באמת נתניהו רוצה? להחזיר את רשות השידור רק כדי לקבל לידיו את מנגנון המינויים המעוות של הרשות. המנגנון הזה הוא שאיפשר לו במשך שנים לשלוט ברשות השידור ולפקח בשלט רחוק על תכניה.
 
כבר בקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה (1996–1999) התחיל נתניהו לדאוג למינויים הפוליטיים ברשות. הוא מינה אז לתפקיד יו"ר הרשות את מקורבו, גיל סמסונוב, שהיה מנהל הקמפיין של הליכוד ויועץ קרוב של נתניהו. לתפקיד המנכ"ל מונה אורי פורת המנוח, שבתקופתו נשמעו טענות על פוליטיזציה חריפה ברשות השידור, כולל התערבות בתכנים. דו"ח מבקר המדינה ביקר בחריפות את פעולות ההנהלה והמוסדות באותה תקופה, התריע מפני קריסה אפשרית של הרשות, וציטט דו"חות שקראו ליצור הפרדה בין הדרג הפוליטי לבין מינוי הדרג המפקח וההנהלה.
 
הפעם השנייה שבה נתניהו מינה את מליאת רשות השידור היתה ב–2011, בכהונתו השנייה כראש הממשלה. נתניהו היה אז גם השר האחראי על רשות השידור, לאחר שקודמו בתפקיד יולי אדלשטיין התפטר כי הבין שנתניהו לא יאפשר לו להוביל מינויים כרצונו. לתפקיד היו"ר מינה נתניהו את אמיר גילת, לשעבר דוברו במשרד האוצר. גילת מונה למרות זיקתו הפוליטית, בשל "כישורים מיוחדים" שטען כי יש לו בפני הוועדה לבדיקת מינויים.
 
למעשה, רוב חברי הוועד המנהל היו אז אנשים קרובים לנתניהו. המשנה ליו"ר היתה אסתי אפלבאום־פולני, לשעבר פרסומאית של הליכוד ומי שהיתה חברה בצוות 100 הימים של נתניהו לאחר בחירות 2009. מאוחר יותר נעשה ניסיון למנותה גם ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ללא הצלחה.
 
חבר נוסף בוועד המנהל היה עו"ד יעקב בורובסקי, שאף היה מועמדו של נתניהו לתפקיד יו"ר הרשות. ב–2015 היה בורובסקי הפרקליט של נתניהו, והוא זה שהגן עליו מפני דו"ח מבקר המדינה בסוגיית הוצאות מעון ראש הממשלה.
 
חבר נוסף ודומיננטי במיוחד בהנהלה הקודמת היה יואב הורוביץ. במשך שנים היה הורוביץ קרוב מאוד לנתניהו ונטל חלק משמעותי במטות הבחירות שלו. בשנה האחרונה חזר הורוביץ ללשכת נתניהו וכיום הוא משמש יו"ר המטה שלו ואחד האנשים הקרובים אליו ביותר. ההערכות הן שלהורוביץ השפעה רבה על נתניהו גם כיום בסוגיית רשות השידור.
 
חברים נוספים בוועד המנהל היו עו"ד גאולה אבידן, רעייתו של פעיל ש"ס יהודה אבידן, וכן שני נציגי יוצרים. בין חברי הוועד המנהל היו אישי ציבור שראו לנגד עיניהם את הידרדרות הרשות, וכמה מהם החליטו להתפטר במחאה על הסתאבות הרשות. דו"חות המבקר הצביעו על כספים שנעלמו ללא סיבה, על משכורות מעוותות ומנופחות ועל כשלים ניהוליים חריפים. חלק מסוגיות רשות השידור נמצאות כיום בחקירת משטרה, שמתמקדת בחשדות שונים לגבי כספים שהיו אמורים להיות מופנים להפקות.
 
שליטה פוליטית כזאת אין לנתניהו כיום בתאגיד השידור. מועצת התאגיד, המונה 12 נציגי ציבור, מונתה על ידי ועדת איתור בראשות השופט בדימוס עזרא קמא. היו"ר, גיל עומר, אינו מזוהה פוליטית כלל ומשמש בנוסף מנכ"ל מוזיאון חולון.
 
הספין: רשות השידור זולה יותר מהתאגיד
 
על מדרגות המטוס לפני נסיעתו לסין, התייחס שלשום נתניהו שוב לסוגיית רשות השידור, אך תוך אי־דיוקים רבים. "אין שום בעיה תקציבית. התקציב של רשות השידור, ההוצאות בפועל שלהם בשנה הזאת, פחותות מהתקציב המיועד של התאגיד, והם מוכנים להתייעל עוד, להבטיח שכך יהיה", אמר נתניהו.
 
נתניהו ודובריו בליכוד טענו כי תקציב הרשות היה בשנה האחרונה 670 מיליון שקל, ואילו זה של התאגיד אמור להיות 740 מיליון שקל. כלומר, אחרי שבמשך שנים תקציב רשות השידור הגיע לכמעט מיליארד שקל, כעת הרשות התייעלה וניתן להמשיך להפעילה.
 
האומנם? ממש לא. נתחיל במרכיב החשוב ביותר — תוכן. רשות השידור אינה מפיקה כיום בכלל הפקות חוץ. התקציב שהוצג אינו כולל הפקת תוכניות או סדרות, אלא רק שידורי אולפן שוטפים ותוכניות חדשות. הרשות היתה אמורה להעביר כ–180 מיליון שקל בכל שנה להפקת תוכניות, אך רוב הכסף נשאב למשכורות לעובדים — עד שלא נותרו משאבים להשקעה מספקת בתוכן. גם בשנים האחרונות הרשות לא עמדה ביעדים אלה ולא הקדישה כסף לתוכן. תקציב התאגיד, לעומת זאת, כולל השקעה של 220 מיליון שקל שיוזרמו לשוק היצירה הישראלית.
 
בנוסף, התקציב הנוכחי של הרשות אינו כולל שורת הוצאות מרכזיות. כך למשל, מפני שהרשות נמצאת בהליך פירוק ומי שמנהל אותה בפועל הוא משרד כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) תחת בית המשפט — כל הוצאות ההנהלה של הרשות מושתות על הכנ"ר במשרד המשפטים, ואינן נכללות בדו"חות הרשות. לתאגיד גם אין כיום מליאה מפקחת כמו שיש לרשות השידור, שגם לה יש עלויות.
 
אם לא די בכך, רשות השידור משוכנת כיום בבניינים שהיו רשומים על שמה, ולא צריכה לשלם שכר דירה. התאגיד משתכן במתחמים שכורים ולכן משלם מיליוני שקלים בשכר דירה בשנה. גם הרשות תיאלץ לשלם שכר דירה, שכן מתחמי רוממה ושערי צדק בירושלים ושרונה בתל אביב כבר הועברו למינהל מקרקעי ישראל.
 
ובכל זאת, איך הצליחה הרשות להגיע להתייעלות כזו? התשובה פשוטה. רפורמת הסגירה־פתיחה ומימוש נדל"ן הרשות הם אלה שאיפשרו מתן פיצויים הולמים לעובדי רשות השידור, והובילו להתייעלות הרצויה. ללא הרפורמה הזאת זה לא היה קורה מעולם.
 
לא רק זאת, אלא שהרשות הצליחה לעשות זאת רק משום שהיא מנוהלת כיום על ידי כונס הנכסים הרשמי ושורה של אנשי מקצוע חיצוניים. ומה יהיה כאשר יגיעו שוב המנהלים הפוליטיים חסרי הכישורים? מה ימנע מהם לדרדר שוב את הרשות למצבה הקודם?
 
הספין: התאגיד "חמק לי" בצוק איתן
 
נתניהו אמר בישיבה סגורה כי אישור חוק תאגיד השידור אושר במהלך מבצע צוק איתן, ולכן לא השגיח בפרטיו — וכעת הוא מתנגד לו. אלא שבפועל, נתניהו הוביל בעצמו את אישור החוק כלשונו במהלך ישיבת ממשלה ב–4 במאי 2014, לאחר דיונים רבים שהתקיימו בינו לבין שרי האוצר והתקשורת דאז, לפיד וארדן בהתאמה, שהובילו את החקיקה. מבצע צוק איתן התחיל חודשיים לאחר מכן.
 
בשלוש השנים כמעט שעברו מאז שאושר החוק, היו לנתניהו אינספור הזדמנויות להוביל חקיקה שתבטל את הקמת התאגיד. הוא ידע היטב שעובדי רשות השידור הולכים לקראת פיטורים, ובמקום זאת דחה שוב ושוב את הקמת התאגיד בטענות שונות ומשונות על חוסר מוכנות.
 
הספין: התאגיד לא מגוון
 
הפוליטיקאים שמקדמים את סגירת התאגיד, ובהם מתבלטת שרת התרבות מירי רגב, נוהגים לטעון כי התאגיד אינו מגוון ואינו מייצג את כל שכבות האוכלוסייה. היום בגל"צ, כאשר המראיין ניב רסקין ניסה להבין מרגב על בסיס אילו נתונים היא טוענת כך, הוא לא זכה למענה.
 
המציאות בעולם התקשורת בעשורים האחרונים די ברורה. לפני קריאתו של אורי אורבך המנוח לבני המגזר הדתי־לאומי להצטרף לתקשורת, כמעט לא היו בה דתיים. גם כיום בולטת ההיעדרות של נציגים חרדים וערבים. מחקרים רבים שהוצגו באחרונה חשפו את הידוע — נשים זוכות לפחות זמן מסך בתקשורת. מחקרים אחרים הוכיחו כי הייצוג של מזרחים בתקשורת הוא במקרה הטוב חסר, ובמקרה הפחות טוב פוגעני.
 
אלא שאף אחד אינו יכול להכחיש את העובדה שבתאגיד השידור הציבורי נעשה ניסיון אמיתי לשלב בקדמת הבמה כמה שיותר קבוצות מגוונות. זה אולי נעשה מטעמי הישרדות — כהיערכות לקראת מתקפה פוליטית בדיוק בסוגיה הזאת — אבל בשורה התחתונה, חובשי כיפות, חרדים, ערבים, מזרחים וקבוצות נוספות, זוכים בתאגיד ליותר ייצוג ביחס לכלי תקשורת אחרים. הגיוון בתאגיד הוא משמעותי הרבה יותר מאשר מה שהיה במשך שנים ברשות השידור האליטיסטית — שאותה רגב רוצה לשמר.
 
הספין: 1,000 עובדים נזרקים הביתה בתנאים גרועים
 
אי־אפשר שלא להשתתף ברגשותיהם הכואבים של העובדים שמאבדים את מקור פרנסתם ואת כבודם המקצועי. אבל נראה שבמקרה הזה, נעשה ניסיון כנה להעניק לעובדים תגמול הולם במסגרת פרישתם.
 
ראשית, ברשות השידור נותרו כיום כ–1,080 עובדים. מתוכם כ–450 נקלטו בתאגיד השידור הציבורי. כלומר, הפיטורים נוגעים לכ–600 עובדים. תנאי הפרישה שלהם מבוססים על הסכמי הרפורמה, שעליהם חתמו כל העובדים, יחד עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וכל אגודות העיתונאים. תנאי הפרישה האלה מעניקים לרוב העובדים בגילי 50 ומעלה מענקים של מאות אלפי שקלים ופנסיית גישור על לגיל הפרישה. בסך הכל
בדרך להחליש את השידור הציבורי ואת התקשורת כולה, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומקורביו הפוליטיים זורקים מכל צד ספינים, מספרים מוטעים, תחזיות לא מבוססות ולעתים גם נתונים מעוותים. מה ספין ומה אמת?
 
הספין: אנחנו לא משתלטים פוליטית
 
מה באמת נתניהו רוצה? להחזיר את רשות השידור רק כדי לקבל לידיו את מנגנון המינויים המעוות של הרשות. המנגנון הזה הוא שאיפשר לו במשך שנים לשלוט ברשות השידור ולפקח בשלט רחוק על תכניה.
 
כבר בקדנציה הראשונה שלו כראש הממשלה (1996–1999) התחיל נתניהו לדאוג למינויים הפוליטיים ברשות. הוא מינה אז לתפקיד יו"ר הרשות את מקורבו, גיל סמסונוב, שהיה מנהל הקמפיין של הליכוד ויועץ קרוב של נתניהו. לתפקיד המנכ"ל מונה אורי פורת המנוח, שבתקופתו נשמעו טענות על פוליטיזציה חריפה ברשות השידור, כולל התערבות בתכנים. דו"ח מבקר המדינה ביקר בחריפות את פעולות ההנהלה והמוסדות באותה תקופה, התריע מפני קריסה אפשרית של הרשות, וציטט דו"חות שקראו ליצור הפרדה בין הדרג הפוליטי לבין מינוי הדרג המפקח וההנהלה.
 
הפעם השנייה שבה נתניהו מינה את מליאת רשות השידור היתה ב–2011, בכהונתו השנייה כראש הממשלה. נתניהו היה אז גם השר האחראי על רשות השידור, לאחר שקודמו בתפקיד יולי אדלשטיין התפטר כי הבין שנתניהו לא יאפשר לו להוביל מינויים כרצונו. לתפקיד היו"ר מינה נתניהו את אמיר גילת, לשעבר דוברו במשרד האוצר. גילת מונה למרות זיקתו הפוליטית, בשל "כישורים מיוחדים" שטען כי יש לו בפני הוועדה לבדיקת מינויים.
 
למעשה, רוב חברי הוועד המנהל היו אז אנשים קרובים לנתניהו. המשנה ליו"ר היתה אסתי אפלבאום־פולני, לשעבר פרסומאית של הליכוד ומי שהיתה חברה בצוות 100 הימים של נתניהו לאחר בחירות 2009. מאוחר יותר נעשה ניסיון למנותה גם ליו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ללא הצלחה.
 
חבר נוסף בוועד המנהל היה עו"ד יעקב בורובסקי, שאף היה מועמדו של נתניהו לתפקיד יו"ר הרשות. ב–2015 היה בורובסקי הפרקליט של נתניהו, והוא זה שהגן עליו מפני דו"ח מבקר המדינה בסוגיית הוצאות מעון ראש הממשלה.
 
חבר נוסף ודומיננטי במיוחד בהנהלה הקודמת היה יואב הורוביץ. במשך שנים היה הורוביץ קרוב מאוד לנתניהו ונטל חלק משמעותי במטות הבחירות שלו. בשנה האחרונה חזר הורוביץ ללשכת נתניהו וכיום הוא משמש יו"ר המטה שלו ואחד האנשים הקרובים אליו ביותר. ההערכות הן שלהורוביץ השפעה רבה על נתניהו גם כיום בסוגיית רשות השידור.
 
חברים נוספים בוועד המנהל היו עו"ד גאולה אבידן, רעייתו של פעיל ש"ס יהודה אבידן, וכן שני נציגי יוצרים. בין חברי הוועד המנהל היו אישי ציבור שראו לנגד עיניהם את הידרדרות הרשות, וכמה מהם החליטו להתפטר במחאה על הסתאבות הרשות. דו"חות המבקר הצביעו על כספים שנעלמו ללא סיבה, על משכורות מעוותות ומנופחות ועל כשלים ניהוליים חריפים. חלק מסוגיות רשות השידור נמצאות כיום בחקירת משטרה, שמתמקדת בחשדות שונים לגבי כספים שהיו אמורים להיות מופנים להפקות.
 
שליטה פוליטית כזאת אין לנתניהו כיום בתאגיד השידור. מועצת התאגיד, המונה 12 נציגי ציבור, מונתה על ידי ועדת איתור בראשות השופט בדימוס עזרא קמא. היו"ר, גיל עומר, אינו מזוהה פוליטית כלל ומשמש בנוסף מנכ"ל מוזיאון חולון.
 
הספין: רשות השידור זולה יותר מהתאגיד
 
על מדרגות המטוס לפני נסיעתו לסין, התייחס שלשום נתניהו שוב לסוגיית רשות השידור, אך תוך אי־דיוקים רבים. "אין שום בעיה תקציבית. התקציב של רשות השידור, ההוצאות בפועל שלהם בשנה הזאת, פחותות מהתקציב המיועד של התאגיד, והם מוכנים להתייעל עוד, להבטיח שכך יהיה", אמר נתניהו.
 
נתניהו ודובריו בליכוד טענו כי תקציב הרשות היה בשנה האחרונה 670 מיליון שקל, ואילו זה של התאגיד אמור להיות 740 מיליון שקל. כלומר, אחרי שבמשך שנים תקציב רשות השידור הגיע לכמעט מיליארד שקל, כעת הרשות התייעלה וניתן להמשיך להפעילה.
 
האומנם? ממש לא. נתחיל במרכיב החשוב ביותר — תוכן. רשות השידור אינה מפיקה כיום בכלל הפקות חוץ. התקציב שהוצג אינו כולל הפקת תוכניות או סדרות, אלא רק שידורי אולפן שוטפים ותוכניות חדשות. הרשות היתה אמורה להעביר כ–180 מיליון שקל בכל שנה להפקת תוכניות, אך רוב הכסף נשאב למשכורות לעובדים — עד שלא נותרו משאבים להשקעה מספקת בתוכן. גם בשנים האחרונות הרשות לא עמדה ביעדים אלה ולא הקדישה כסף לתוכן. תקציב התאגיד, לעומת זאת, כולל השקעה של 220 מיליון שקל שיוזרמו לשוק היצירה הישראלית.
 
בנוסף, התקציב הנוכחי של הרשות אינו כולל שורת הוצאות מרכזיות. כך למשל, מפני שהרשות נמצאת בהליך פירוק ומי שמנהל אותה בפועל הוא משרד כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) תחת בית המשפט — כל הוצאות ההנהלה של הרשות מושתות על הכנ"ר במשרד המשפטים, ואינן נכללות בדו"חות הרשות. לתאגיד גם אין כיום מליאה מפקחת כמו שיש לרשות השידור, שגם לה יש עלויות.
 
אם לא די בכך, רשות השידור משוכנת כיום בבניינים שהיו רשומים על שמה, ולא צריכה לשלם שכר דירה. התאגיד משתכן במתחמים שכורים ולכן משלם מיליוני שקלים בשכר דירה בשנה. גם הרשות תיאלץ לשלם שכר דירה, שכן מתחמי רוממה ושערי צדק בירושלים ושרונה בתל אביב כבר הועברו למינהל מקרקעי ישראל.
 
ובכל זאת, איך הצליחה הרשות להגיע להתייעלות כזו? התשובה פשוטה. רפורמת הסגירה־פתיחה ומימוש נדל"ן הרשות הם אלה שאיפשרו מתן פיצויים הולמים לעובדי רשות השידור, והובילו להתייעלות הרצויה. ללא הרפורמה הזאת זה לא היה קורה מעולם.
 
לא רק זאת, אלא שהרשות הצליחה לעשות זאת רק משום שהיא מנוהלת כיום על ידי כונס הנכסים הרשמי ושורה של אנשי מקצוע חיצוניים. ומה יהיה כאשר יגיעו שוב המנהלים הפוליטיים חסרי הכישורים? מה ימנע מהם לדרדר שוב את הרשות למצבה הקודם?
 
הספין: התאגיד "חמק לי" בצוק איתן
 
נתניהו אמר בישיבה סגורה כי אישור חוק תאגיד השידור אושר במהלך מבצע צוק איתן, ולכן לא השגיח בפרטיו — וכעת הוא מתנגד לו. אלא שבפועל, נתניהו הוביל בעצמו את אישור החוק כלשונו במהלך ישיבת ממשלה ב–4 במאי 2014, לאחר דיונים רבים שהתקיימו בינו לבין שרי האוצר והתקשורת דאז, לפיד וארדן בהתאמה, שהובילו את החקיקה. מבצע צוק איתן התחיל חודשיים לאחר מכן.
 
בשלוש השנים כמעט שעברו מאז שאושר החוק, היו לנתניהו אינספור הזדמנויות להוביל חקיקה שתבטל את הקמת התאגיד. הוא ידע היטב שעובדי רשות השידור הולכים לקראת פיטורים, ובמקום זאת דחה שוב ושוב את הקמת התאגיד בטענות שונות ומשונות על חוסר מוכנות.
 
הספין: התאגיד לא מגוון
 
הפוליטיקאים שמקדמים את סגירת התאגיד, ובהם מתבלטת שרת התרבות מירי רגב, נוהגים לטעון כי התאגיד אינו מגוון ואינו מייצג את כל שכבות האוכלוסייה. היום בגל"צ, כאשר המראיין ניב רסקין ניסה להבין מרגב על בסיס אילו נתונים היא טוענת כך, הוא לא זכה למענה.
 
המציאות בעולם התקשורת בעשורים האחרונים די ברורה. לפני קריאתו של אורי אורבך המנוח לבני המגזר הדתי־לאומי להצטרף לתקשורת, כמעט לא היו בה דתיים. גם כיום בולטת ההיעדרות של נציגים חרדים וערבים. מחקרים רבים שהוצגו באחרונה חשפו את הידוע — נשים זוכות לפחות זמן מסך בתקשורת. מחקרים אחרים הוכיחו כי הייצוג של מזרחים בתקשורת הוא במקרה הטוב חסר, ובמקרה הפחות טוב פוגעני.
 
אלא שאף אחד אינו יכול להכחיש את העובדה שבתאגיד השידור הציבורי נעשה ניסיון אמיתי לשלב בקדמת הבמה כמה שיותר קבוצות מגוונות. זה אולי נעשה מטעמי הישרדות — כהיערכות לקראת מתקפה פוליטית בדיוק בסוגיה הזאת — אבל בשורה התחתונה, חובשי כיפות, חרדים, ערבים, מזרחים וקבוצות נוספות, זוכים בתאגיד ליותר ייצוג ביחס לכלי תקשורת אחרים. הגיוון בתאגיד הוא משמעותי הרבה יותר מאשר מה שהיה במשך שנים ברשות השידור האליטיסטית — שאותה רגב רוצה לשמר.
 
הספין: 1,000 עובדים נזרקים הביתה בתנאים גרועים
 
אי־אפשר שלא להשתתף ברגשותיהם הכואבים של העובדים שמאבדים את מקור פרנסתם ואת כבודם המקצועי. אבל נראה שבמקרה הזה, נעשה ניסיון כנה להעניק לעובדים תגמול הולם במסגרת פרישתם.
 
ראשית, ברשות השידור נותרו כיום כ–1,080 עובדים. מתוכם כ–450 נקלטו בתאגיד השידור הציבורי. כלומר, הפיטורים נוגעים לכ–600 עובדים. תנאי הפרישה שלהם מבוססים על הסכמי הרפורמה, שעליהם חתמו כל העובדים, יחד עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וכל אגודות העיתונאים. תנאי הפרישה האלה מעניקים לרוב העובדים בגילי 50 ומעלה מענקים של מאות אלפי שקלים ופנסיית גישור על לגיל הפרישה. בסך הכל
תאגיד, דוח מצב: "נעלה לשידור כפי שנקבע בחוק"
חשש, אי-ודאות, ניסיון להציג "עסקים כרגיל", מצב רוח מרומם ואפילו רוגע – אלה הם רק חלק מהתחושות שעוברים על עובדי תאגיד השידור בימים האחרונים, לאור הסערה הפוליטית הנוכחית ששמה את גורלם שוב בסימן שאלה, בכל הנוגע לעלייה לאוויר שאמורה להתרחש בסוף אפריל. ומה בנוגע לטאלנטים שעזבו מקומות עבודה בכלי תקשורת שונים, כדי לעבור למתחרים?
 
בתאגיד ממשיכים לשדר אווירה של "עסקים כרגיל": אחד הכתבים אף אמר לוואלה ברנז'ה כי "למרות הסערה הנוכחית, מצב הרוח דווקא מרומם. להפתעתי, כולם באווירת עבודה כאילו שאין חרב על הצוואר. אנשים פה בטוחים שאנחנו עולים כרגיל". ואולם, הגורם הודה כי מתחת למעטה קיים חשש אמיתי באשר לעתיד. "החדשים מגיבים ברוגע, אבל יש חשש בעיקר לאנשים שבאו עכשיו ל'כאן בהקמה', שלא חוו את הטלטלות שהוותיקים כבר חוו, הוסיף.
 
מועצת התאגיד התכנסה ביום ראשון לישיבתה שבועית, כאשר גורם בה אמר לוואלה ברנז'ה כי "הישיבה התנהלה כרגיל, יש מעין נתק ממה שקורה בזירה הפוליטית. אנחנו נעלה לשידור כפי שנקבע בחוק". בנוסף לכך, בשבועיים האחרונים החלו להתקיים ימי עיון לכתבים ולאנשי ערוץ 1 שעוברים לתאגיד, זאת למרות הדרמה הפוליטית.
 
בתוך כך, התאגיד ממשיך לגייס ולאייש משרות, כאשר לאחרונה הוחתמו צ'יקו מנשה כמשנה למנהל חטיבת החדשות. בנוסף, לוואלה ברנז'ה נודע כי אסף ליברמן, שבפברואר הודיע כי הוא עוזב את גל"צ לתאגיד, יגיש את תוכנית התחקירים השבועית ב"כאן", בהפקתו של חיים סלוצקי. מנגד, בתאגיד ממשיכים להיתקל גם בסירובים. לוואלה ברנז'ה נודע כי בארגון הציעו לכתב המדיני של "הארץ", ברק רביד, לשמש בתפקיד הפרשן המדיני ב"כאן בהקמה" – ואולם הוא לא נענה להצעה. רביד סירב להתייחס לדברים, ובתאגיד השיבו כי הם אינם מגיבים.
 
מי שדווקא נמצא בשלב מתקדם לעבור לתפקיד בכיר ב"כאן בהקמה" הוא יועז הנדל, אשר כפי שפורסם בוואלה ברנז'ה עבר מספר פיילוטים לתפקיד הגשת המהדורה המרכזית של "כאן בהקמה". הנדל אף הועבר להכשרה מקצועית להגשת חדשות, ולמרות מינויה של גאולה אבן לתפקיד, גוברים הסיכויים כי ישמש בתפקיד משיק בחברה, אולי אף כמגיש מחליף. גורם בתאגיד אמר לוואלה ברנז'ה כי "בתאגיד מרוצים ממנו וקובלנץ ועומר מאוד מעוניינים שהוא יצטרף להגשת המהדורה המרכזית".
 
ומה בנוגע לטאלנטים שעזבו מקומות עבודה בכלי תקשורת שונים, כדי לעבור למתחרים? עד כה חדשות 10 איבדו 3 טאלנטים לטובת "כאן בהקמה": כתב השטחים רועי שרון שאמור לשמש ככתב צבאי בכיר ופרשן, רומי נוימרק שאמור להגיש תוכנית אקטואליה ועורך המהדורה המרכזית של חדשות 10 ברוך שי – שנבחר לשמש בתפקיד הבכיר של מנהל חטיבת החדשות בתאגיד. גורם בכיר בחדשות 10 טוען כי בשלב הזה הם אינם מתייחסים לאפשרות שהתאגיד לא יקום, ולבקשות של עובדים לחזור לשורות החברה, וכי הם יקבלו החלטה אם וכאשר הוא יעמוד על הפרק. ואולם, לא מן הנמנע שכבר החלו פניות מצד אנשים שחתמו ב"כאן בהקמה" כדי לחזור לחדשות 10.
 
לעומת זאת, גורם בכיר בחדשות 2 טוען כי הוא אינו שולל את האפשרות של החזרת עובדים שכבר עברו ל"כאן בהקמה" – זאת בניגוד למדיניות שהייתה קיימת בעבר בחברה. "זה לא אומר שכל מי שעזב יוכל לחזור, כי יש אנשים שכבר לקחנו במקום, אך כל מקרה ייבחן לגופו", אמר הגורם לוואלה ברנז'ה והוסיף "אין לנו החלטה קטגורית לא, אך חלק מהאנשים שעזבו כבר מצאנו עובדים שיאיישו את תפקידם – ולא 'ניפטר' ממישהו שכבר לקחנו כדי לקחת בחזרה מישהו". בכל מקרה, הגורם אף מעריך כי התאגיד אכן יקום בסופו של דבר.
 
העובד הבולט שעזב עד כה את חדשות 2 לטובת התאגיד הוא עילי לוין, ששימש בתפקיד עורך משנה במהדורה המרכזית וכעורך תוכנית הלילה, ומונה לעורך המהדורה של התאגיד. גם מפיקת "אולפן שיש" עידית נוריאל עזבה את חדשות 2 לטובת התאגיד, ומי שמחליפה אותה כיום היא לילך ליכטנברג. כתב הדתות יאיר שרקי עבר לתאגיד אך התחרט מהר מאוד וחזר לחדשות 2, כפי שפורסם לראשונה בוואלה ברנז'ה.
 
בתאגיד סירבו להגיב לדברים.
 
http://b.walla.co.il/item/3050100
חשש, אי-ודאות, ניסיון להציג "עסקים כרגיל", מצב רוח מרומם ואפילו רוגע – אלה הם רק חלק מהתחושות שעוברים על עובדי תאגיד השידור בימים האחרונים, לאור הסערה הפוליטית הנוכחית ששמה את גורלם שוב בסימן שאלה, בכל הנוגע לעלייה לאוויר שאמורה להתרחש בסוף אפריל. ומה בנוגע לטאלנטים שעזבו מקומות עבודה בכלי תקשורת שונים, כדי לעבור למתחרים?
 
בתאגיד ממשיכים לשדר אווירה של "עסקים כרגיל": אחד הכתבים אף אמר לוואלה ברנז'ה כי "למרות הסערה הנוכחית, מצב הרוח דווקא מרומם. להפתעתי, כולם באווירת עבודה כאילו שאין חרב על הצוואר. אנשים פה בטוחים שאנחנו עולים כרגיל". ואולם, הגורם הודה כי מתחת למעטה קיים חשש אמיתי באשר לעתיד. "החדשים מגיבים ברוגע, אבל יש חשש בעיקר לאנשים שבאו עכשיו ל'כאן בהקמה', שלא חוו את הטלטלות שהוותיקים כבר חוו, הוסיף.
 
מועצת התאגיד התכנסה ביום ראשון לישיבתה שבועית, כאשר גורם בה אמר לוואלה ברנז'ה כי "הישיבה התנהלה כרגיל, יש מעין נתק ממה שקורה בזירה הפוליטית. אנחנו נעלה לשידור כפי שנקבע בחוק". בנוסף לכך, בשבועיים האחרונים החלו להתקיים ימי עיון לכתבים ולאנשי ערוץ 1 שעוברים לתאגיד, זאת למרות הדרמה הפוליטית.
 
בתוך כך, התאגיד ממשיך לגייס ולאייש משרות, כאשר לאחרונה הוחתמו צ'יקו מנשה כמשנה למנהל חטיבת החדשות. בנוסף, לוואלה ברנז'ה נודע כי אסף ליברמן, שבפברואר הודיע כי הוא עוזב את גל"צ לתאגיד, יגיש את תוכנית התחקירים השבועית ב"כאן", בהפקתו של חיים סלוצקי. מנגד, בתאגיד ממשיכים להיתקל גם בסירובים. לוואלה ברנז'ה נודע כי בארגון הציעו לכתב המדיני של "הארץ", ברק רביד, לשמש בתפקיד הפרשן המדיני ב"כאן בהקמה" – ואולם הוא לא נענה להצעה. רביד סירב להתייחס לדברים, ובתאגיד השיבו כי הם אינם מגיבים.
 
מי שדווקא נמצא בשלב מתקדם לעבור לתפקיד בכיר ב"כאן בהקמה" הוא יועז הנדל, אשר כפי שפורסם בוואלה ברנז'ה עבר מספר פיילוטים לתפקיד הגשת המהדורה המרכזית של "כאן בהקמה". הנדל אף הועבר להכשרה מקצועית להגשת חדשות, ולמרות מינויה של גאולה אבן לתפקיד, גוברים הסיכויים כי ישמש בתפקיד משיק בחברה, אולי אף כמגיש מחליף. גורם בתאגיד אמר לוואלה ברנז'ה כי "בתאגיד מרוצים ממנו וקובלנץ ועומר מאוד מעוניינים שהוא יצטרף להגשת המהדורה המרכזית".
 
ומה בנוגע לטאלנטים שעזבו מקומות עבודה בכלי תקשורת שונים, כדי לעבור למתחרים? עד כה חדשות 10 איבדו 3 טאלנטים לטובת "כאן בהקמה": כתב השטחים רועי שרון שאמור לשמש ככתב צבאי בכיר ופרשן, רומי נוימרק שאמור להגיש תוכנית אקטואליה ועורך המהדורה המרכזית של חדשות 10 ברוך שי – שנבחר לשמש בתפקיד הבכיר של מנהל חטיבת החדשות בתאגיד. גורם בכיר בחדשות 10 טוען כי בשלב הזה הם אינם מתייחסים לאפשרות שהתאגיד לא יקום, ולבקשות של עובדים לחזור לשורות החברה, וכי הם יקבלו החלטה אם וכאשר הוא יעמוד על הפרק. ואולם, לא מן הנמנע שכבר החלו פניות מצד אנשים שחתמו ב"כאן בהקמה" כדי לחזור לחדשות 10.
 
לעומת זאת, גורם בכיר בחדשות 2 טוען כי הוא אינו שולל את האפשרות של החזרת עובדים שכבר עברו ל"כאן בהקמה" – זאת בניגוד למדיניות שהייתה קיימת בעבר בחברה. "זה לא אומר שכל מי שעזב יוכל לחזור, כי יש אנשים שכבר לקחנו במקום, אך כל מקרה ייבחן לגופו", אמר הגורם לוואלה ברנז'ה והוסיף "אין לנו החלטה קטגורית לא, אך חלק מהאנשים שעזבו כבר מצאנו עובדים שיאיישו את תפקידם – ולא 'ניפטר' ממישהו שכבר לקחנו כדי לקחת בחזרה מישהו". בכל מקרה, הגורם אף מעריך כי התאגיד אכן יקום בסופו של דבר.
 
העובד הבולט שעזב עד כה את חדשות 2 לטובת התאגיד הוא עילי לוין, ששימש בתפקיד עורך משנה במהדורה המרכזית וכעורך תוכנית הלילה, ומונה לעורך המהדורה של התאגיד. גם מפיקת "אולפן שיש" עידית נוריאל עזבה את חדשות 2 לטובת התאגיד, ומי שמחליפה אותה כיום היא לילך ליכטנברג. כתב הדתות יאיר שרקי עבר לתאגיד אך התחרט מהר מאוד וחזר לחדשות 2, כפי שפורסם לראשונה בוואלה ברנז'ה.
 
בתאגיד סירבו להגיב לדברים.
 
http://b.walla.co.il/item/3050100
ניוד פנימי: אוריה אלקיים ישמש ככתב הדתות ובית הנשיא בתאגיד
אוריה אלקיים מונה היום (שני) לתפקיד כתב הדתות ובית הנשיא של תאגיד השידור, כך נודע לוואלה ברנז'ה. אלקיים כבר הצטרף לתאגיד בחודש יוני האחרון, כאשר אז עוד לא הוחלט עבור איזה תפקיד. הוא יסקר את התחומים עבור 3 הפלטפורמות של "כאן בהקמה", רדיו, אינטרנט וטלוויזיה. בנוסף לכך, אלקיים משמש גם כחבר ועד של ארגון העיתונאים הפועל במסגרת ההסתדרות בתאגיד.
 
לאלקיים ניסיון בסיקור תחום הדתות, תפקיד שמילא בגל"צ טרם המעבר לתאגיד. בזמנו, הוא החליף בתחנה הצבאית את מי שהיה אז כתב הדתות של גל"צ, יאיר שרקי, שכזכור היה אמור לשמש ככתב פוליטי בתאגיד ואולם שינה את דעתו זמן קצר לאחר המעבר וחזר לחדשות 2 – כפי שפורסם בוואלה ברנז'ה.
 
http://b.walla.co.il/item/3050288
אוריה אלקיים מונה היום (שני) לתפקיד כתב הדתות ובית הנשיא של תאגיד השידור, כך נודע לוואלה ברנז'ה. אלקיים כבר הצטרף לתאגיד בחודש יוני האחרון, כאשר אז עוד לא הוחלט עבור איזה תפקיד. הוא יסקר את התחומים עבור 3 הפלטפורמות של "כאן בהקמה", רדיו, אינטרנט וטלוויזיה. בנוסף לכך, אלקיים משמש גם כחבר ועד של ארגון העיתונאים הפועל במסגרת ההסתדרות בתאגיד.
 
לאלקיים ניסיון בסיקור תחום הדתות, תפקיד שמילא בגל"צ טרם המעבר לתאגיד. בזמנו, הוא החליף בתחנה הצבאית את מי שהיה אז כתב הדתות של גל"צ, יאיר שרקי, שכזכור היה אמור לשמש ככתב פוליטי בתאגיד ואולם שינה את דעתו זמן קצר לאחר המעבר וחזר לחדשות 2 – כפי שפורסם בוואלה ברנז'ה.
 
http://b.walla.co.il/item/3050288
עובדי רשות השידור הפגינו מול ההסתדרות: "עשו לנו רצח אופי"
עובדי רשות השידור הפגינו היום (שלישי) מול בניין ההסתדרות במחאה על פיטוריהם. במקביל, היום שבתו עובדי משרד הבינוי והשיכון לאות הזדהות עמם. במסגרת שביתתם, אין קבלת קהל ואין מענה טלפוני במחוזות ובכל יחידות המשרד.
 
"האוצר משחק בנו, לא ברור אם יהיו פיצויים או לא. אנחנו חודש וחצי לפני הסוף ואף אחד לא מדבר איתנו", אמרה שרון וכסלר, חזאית הערוץ הראשון שנכחה בהפגנה. "ומה עם תאגיד השידור? איך יכול להיות שיש שני בעלי תפקיד זהים והחבר'ה מרשות השידור מרוויחים פחות? לא ייתכן שאנחנו נלך הביתה".
 
"לצערנו, אנחנו עדיין לבד במערכה. חומות ההגנה של השידור הציבורי ועובדיו החלו לקרוס כבר לפני שנים - הממשלה, הכנסת, עמיתינו בתקשורת", אמר אמיר אבגי, עובד רשות השידור. "ואז קרסה ההסתדרות, חומת ההגנה האחרונה שלנו העובדים, התנדפה ברוח. אנחנו מזכירים פה שתפקיד ההסתדרות הוא לסייע לעובדים ולא להוקיע אותם". הוא הוסיף: "באנו להציל את אבי ניסנקורן, עוד לא מאוחר לעזור לו להפסיק את החרפה הזו".
 
יוסי הדר, עיתונאי ב"קול ישראל", שהגיע גם הוא להפגנה אמר: "ב-30 באפריל תושלם ההשתלטות העוינת על השידור הציבורי. תושלם ההשתלטות של הברנז'ה על השידור הציבורי. בראש התאגיד עומדים אנשים שעוסקים מהבוקר עד הערב בדה לגיטימציה לעובדי רשות השידור. זה רצח אופי לעיתונאים ולעובדים המסורים של הרשות, וזה הכל משחק מכור".
 
"מי שדואג לפריפריה לא שולח כל כך הרבה תושבים הביתה לפני פסח, כי ברור שהרבה מהעובדים פה לא ימצאו עבודה", אמר אלירן טל, הכתב הצבאי ברשות השידור. "הייתי בפגישה בתאגיד לפני שמונה חודשים, מאז אף אחד לא מדבר איתי. שהמנכ"ל אלדד קובלנץ יסתכל לי בעיניים ויגיד לי למה אני לא מספיק טוב להיות כתב טלוויזיה? למה צריך להביא עיתונאי מכלי תקשורת אחר על המשבצת שלי?".
 
"זאת העבודה שלי, וזה מה שאני אוהבת לעשות, תנו לי להמשיך ולעשות את זה. צריך לזכור שהמשכורות שלנו לא גבוהות, אני מוכנה לחשוף את המשכורת שלי לעיני כל", אמרה ורד פלמן, כתבת הערוץ הראשון. "יש דברים לעשות ויש דברים לתקן, ויש פה אנשים שמרוויחים סכומים נאים ומגיע להם. זה שכר שגם עובדים במגזר הציבורי צריכים לקבל, תנו לנו לעבוד ולהתפרנס בכבוד ואל תסגרו אותנו בגלל גחמות פוליטיות".
 
בשבוע שעבר קיבלו מאות עובדי הרשות מכתבי פיטורים ברקע עלייתו המתוכננת של תאגיד השידור הציבורי החדש בסוף חודש אפריל. לאות סולידריות עמם, הכריזה ההסתדרות פתיחה בצעדים ארגוניים. עם זאת, עתיד הרשות לוט שוב בערפל לנוכח הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי חזר בו מההסכמות שהושגו עם שר האוצר משה כחלון לגבי מועד תחילת שידורי התאגיד הציבורי.
 
לפי ההסכמות בין נתניהו לכחלון שהושגו ביום חמישי שעבר בטרם פרץ המשבר הקואליציוני, התאגיד צפוי לקום כמתוכנן ב-30 באפריל וחוק התקשורת החדש, שמחיל פיקוח פוליטי על כל השידורים בישראל – הן המסחריים והן הציבוריים – יקודם בהסכמת ראשי הקואליציה.
 
בקואליציה מעריכים כי משבר תאגיד השידור הציבורי לא יגיע לכדי פתרון עד שראש הממשלה ישוב מביקורו בסין ביום חמישי השבוע. אתמול נמשכו מגעי הגישור בין אנשי נתניהו לאנשי שר האוצר משה כחלון, ואולם גורמים בכירים בקואליציה המעורים במגעים מעריכים כי עד שהשניים לא ייפגשו וידונו במתווים המוצעים לפתרון – המשבר לא יסתיים.
 
http://news.walla.co.il/item/3050400
עובדי רשות השידור הפגינו היום (שלישי) מול בניין ההסתדרות במחאה על פיטוריהם. במקביל, היום שבתו עובדי משרד הבינוי והשיכון לאות הזדהות עמם. במסגרת שביתתם, אין קבלת קהל ואין מענה טלפוני במחוזות ובכל יחידות המשרד.
 
"האוצר משחק בנו, לא ברור אם יהיו פיצויים או לא. אנחנו חודש וחצי לפני הסוף ואף אחד לא מדבר איתנו", אמרה שרון וכסלר, חזאית הערוץ הראשון שנכחה בהפגנה. "ומה עם תאגיד השידור? איך יכול להיות שיש שני בעלי תפקיד זהים והחבר'ה מרשות השידור מרוויחים פחות? לא ייתכן שאנחנו נלך הביתה".
 
"לצערנו, אנחנו עדיין לבד במערכה. חומות ההגנה של השידור הציבורי ועובדיו החלו לקרוס כבר לפני שנים - הממשלה, הכנסת, עמיתינו בתקשורת", אמר אמיר אבגי, עובד רשות השידור. "ואז קרסה ההסתדרות, חומת ההגנה האחרונה שלנו העובדים, התנדפה ברוח. אנחנו מזכירים פה שתפקיד ההסתדרות הוא לסייע לעובדים ולא להוקיע אותם". הוא הוסיף: "באנו להציל את אבי ניסנקורן, עוד לא מאוחר לעזור לו להפסיק את החרפה הזו".
 
יוסי הדר, עיתונאי ב"קול ישראל", שהגיע גם הוא להפגנה אמר: "ב-30 באפריל תושלם ההשתלטות העוינת על השידור הציבורי. תושלם ההשתלטות של הברנז'ה על השידור הציבורי. בראש התאגיד עומדים אנשים שעוסקים מהבוקר עד הערב בדה לגיטימציה לעובדי רשות השידור. זה רצח אופי לעיתונאים ולעובדים המסורים של הרשות, וזה הכל משחק מכור".
 
"מי שדואג לפריפריה לא שולח כל כך הרבה תושבים הביתה לפני פסח, כי ברור שהרבה מהעובדים פה לא ימצאו עבודה", אמר אלירן טל, הכתב הצבאי ברשות השידור. "הייתי בפגישה בתאגיד לפני שמונה חודשים, מאז אף אחד לא מדבר איתי. שהמנכ"ל אלדד קובלנץ יסתכל לי בעיניים ויגיד לי למה אני לא מספיק טוב להיות כתב טלוויזיה? למה צריך להביא עיתונאי מכלי תקשורת אחר על המשבצת שלי?".
 
"זאת העבודה שלי, וזה מה שאני אוהבת לעשות, תנו לי להמשיך ולעשות את זה. צריך לזכור שהמשכורות שלנו לא גבוהות, אני מוכנה לחשוף את המשכורת שלי לעיני כל", אמרה ורד פלמן, כתבת הערוץ הראשון. "יש דברים לעשות ויש דברים לתקן, ויש פה אנשים שמרוויחים סכומים נאים ומגיע להם. זה שכר שגם עובדים במגזר הציבורי צריכים לקבל, תנו לנו לעבוד ולהתפרנס בכבוד ואל תסגרו אותנו בגלל גחמות פוליטיות".
 
בשבוע שעבר קיבלו מאות עובדי הרשות מכתבי פיטורים ברקע עלייתו המתוכננת של תאגיד השידור הציבורי החדש בסוף חודש אפריל. לאות סולידריות עמם, הכריזה ההסתדרות פתיחה בצעדים ארגוניים. עם זאת, עתיד הרשות לוט שוב בערפל לנוכח הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי חזר בו מההסכמות שהושגו עם שר האוצר משה כחלון לגבי מועד תחילת שידורי התאגיד הציבורי.
 
לפי ההסכמות בין נתניהו לכחלון שהושגו ביום חמישי שעבר בטרם פרץ המשבר הקואליציוני, התאגיד צפוי לקום כמתוכנן ב-30 באפריל וחוק התקשורת החדש, שמחיל פיקוח פוליטי על כל השידורים בישראל – הן המסחריים והן הציבוריים – יקודם בהסכמת ראשי הקואליציה.
 
בקואליציה מעריכים כי משבר תאגיד השידור הציבורי לא יגיע לכדי פתרון עד שראש הממשלה ישוב מביקורו בסין ביום חמישי השבוע. אתמול נמשכו מגעי הגישור בין אנשי נתניהו לאנשי שר האוצר משה כחלון, ואולם גורמים בכירים בקואליציה המעורים במגעים מעריכים כי עד שהשניים לא ייפגשו וידונו במתווים המוצעים לפתרון – המשבר לא יסתיים.
 
http://news.walla.co.il/item/3050400
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.