כאן נערכים
- פותח הנושא d1f2
- פורסם בתאריך
בגלל סוגיית רשות השידור והתאגיד: שביתה כללית במשק
ההסתדרות מאיימת הבוקר כי אם לא יושג פתרון לבעיית עובדי רשות השידור ותאגיד השידור הציבורי בהקמה כאן, היא תפתח בשביתה כללית מיום שלישי השבוע. במסגרת ההשבתה צפויים שיבושים קשים והפסקות עבודה בכל משרדי הממשלה, האוניברסיטאות, בתי החולים הממשלתיים, רכבת ישראל ומוסדות רבים נוספים.
 
במסגרת סכסוך העבודה עליו הכריז יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בתחילת אפריל, ההסתדרות מלינה על התעללות בציבור עובדי רשות השידור והתאגיד תוך שיסוי קבוצות עובדים אלו באלו. ההסתדרות דורשת להגן על תעסוקת העובדים ולהסדיר את מכלול זכויותיהם.
 
בהסתדרות מדגישים כי על אף שהרפורמה הכוללת בשידור הציבורי נושאת השלכות כבדות משקל על מערכת יחסי העבודה וזכויות העובדים, ההחלטות על השינויים התקבלו בניגוד לנורמות הנדרשות ביחסי עבודה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט.
 
יש לציין כי ההסתדרות היא הגוף המייצג של העובדים ב-2 הגופים - רשות השידור ותאגיד השידור הציבורי, ולעובדים ב-2 גופים אלה יש אינטרסים שונים. עובדי רשות השידור טוענים כי ההסתדרות לא פעלה כפי שנדרש ממנה, ולא נלחמה בסגירת הרשות ובשמירה על תנאי העובדה של העובדים ועתידם המקצועי.
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/515940
ההסתדרות מאיימת הבוקר כי אם לא יושג פתרון לבעיית עובדי רשות השידור ותאגיד השידור הציבורי בהקמה כאן, היא תפתח בשביתה כללית מיום שלישי השבוע. במסגרת ההשבתה צפויים שיבושים קשים והפסקות עבודה בכל משרדי הממשלה, האוניברסיטאות, בתי החולים הממשלתיים, רכבת ישראל ומוסדות רבים נוספים.
 
במסגרת סכסוך העבודה עליו הכריז יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן בתחילת אפריל, ההסתדרות מלינה על התעללות בציבור עובדי רשות השידור והתאגיד תוך שיסוי קבוצות עובדים אלו באלו. ההסתדרות דורשת להגן על תעסוקת העובדים ולהסדיר את מכלול זכויותיהם.
 
בהסתדרות מדגישים כי על אף שהרפורמה הכוללת בשידור הציבורי נושאת השלכות כבדות משקל על מערכת יחסי העבודה וזכויות העובדים, ההחלטות על השינויים התקבלו בניגוד לנורמות הנדרשות ביחסי עבודה בכלל ובמגזר הציבורי בפרט.
 
יש לציין כי ההסתדרות היא הגוף המייצג של העובדים ב-2 הגופים - רשות השידור ותאגיד השידור הציבורי, ולעובדים ב-2 גופים אלה יש אינטרסים שונים. עובדי רשות השידור טוענים כי ההסתדרות לא פעלה כפי שנדרש ממנה, ולא נלחמה בסגירת הרשות ובשמירה על תנאי העובדה של העובדים ועתידם המקצועי.
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/515940
ועדת השרים אישרה את הצעת החוק לדחיית שידורי התאגיד בשבועיים
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק לדחיית שידורי תאגיד השידור הציבורי בשבועיים.
 
הצעת החוק תעבור השבוע בתוך יומיים הליך חקיקה מזורז ב-3 קריאות בכנסת. מחרתיים (ג') בבוקר תתבקש מליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה. לאחר האישור היא תועבר לוועדת הכנסת שתקים ועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) שתתבקש לאשר החוק כבר ביום ג', ואילו המליאה תתבקש לאשר את הדחייה ביום ד' הקרוב - 4 ימים לפני תחילת שידורי התאגיד לפי החוק הקיים.
 
בשל קוצר הזמן משרד המשפטים יפעיל נוהל מזורז לפירסומו של החוק ברשומות לפני ה-30 באפריל 2017. בד"כ פרסום ברשומות של חוק שהתקבל בכנסת נעשה 14 יום לאחר אישורו בקריאה השנייה והשלישית.
 
בקואליציה מתכוונים להקים ועדה מיוחדת לחקיקת חוקי התאגיד. מדובר בוועדה חדשה שתהיה משותפת לועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה. שר האוצר משה כחלון סירב לכך שהוועדה החדשה תהיה משותפת לועדת הרפורמות ולוועדת הכלכלה.
 
הוועדה הזו תחוקק גם את החוק להקמת תאגיד חדשות ציבורי.
 
ב-3 במאי 2017, תתבקש הכנסת לאשר בקריאה הראשונה את הצעת החוק הממשלתית להקמת תאגיד חדשות ציבורי. לפי התכנון ההצעה תוגש להצבעה בקריאה השנייה והשלישית ב-10 במאי, כלומר: חמישה ימים לפני תחילת שידורי התאגיד החדשות החדש - שטרם הוקם.
 
http://www.themarker.com/news/politics/1.4038714
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (א') את הצעת החוק לדחיית שידורי תאגיד השידור הציבורי בשבועיים.
 
הצעת החוק תעבור השבוע בתוך יומיים הליך חקיקה מזורז ב-3 קריאות בכנסת. מחרתיים (ג') בבוקר תתבקש מליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה. לאחר האישור היא תועבר לוועדת הכנסת שתקים ועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) שתתבקש לאשר החוק כבר ביום ג', ואילו המליאה תתבקש לאשר את הדחייה ביום ד' הקרוב - 4 ימים לפני תחילת שידורי התאגיד לפי החוק הקיים.
 
בשל קוצר הזמן משרד המשפטים יפעיל נוהל מזורז לפירסומו של החוק ברשומות לפני ה-30 באפריל 2017. בד"כ פרסום ברשומות של חוק שהתקבל בכנסת נעשה 14 יום לאחר אישורו בקריאה השנייה והשלישית.
 
בקואליציה מתכוונים להקים ועדה מיוחדת לחקיקת חוקי התאגיד. מדובר בוועדה חדשה שתהיה משותפת לועדת הכנסת ולוועדת הכלכלה. שר האוצר משה כחלון סירב לכך שהוועדה החדשה תהיה משותפת לועדת הרפורמות ולוועדת הכלכלה.
 
הוועדה הזו תחוקק גם את החוק להקמת תאגיד חדשות ציבורי.
 
ב-3 במאי 2017, תתבקש הכנסת לאשר בקריאה הראשונה את הצעת החוק הממשלתית להקמת תאגיד חדשות ציבורי. לפי התכנון ההצעה תוגש להצבעה בקריאה השנייה והשלישית ב-10 במאי, כלומר: חמישה ימים לפני תחילת שידורי התאגיד החדשות החדש - שטרם הוקם.
 
http://www.themarker.com/news/politics/1.4038714
"לא פסלנו את ברוך שי אישית, מועצת התאגיד מעלה בתפקידה"
על רקע תחילת הליכי החקיקה מחר לדחיית מועד עליית תאגיד השידור הציבורי ל-15 במאי, ובהמשך גם להוצאת חטיבת החדשות מתחום אחריותו, גורמים המעורבים בהליך ניסו היום (ב') לפזר מעט את הערפל ולהסביר את הרציונל מאחורי השינויים שזכו לביקורת ציבורית חריפה.
 
כך, בסופו של ההליך נוצר מצב שבו לפחות בשלב הראשון איש מעובדי חטיבת החדשות של התאגיד שאמורה להיסגר לא יפוטר - מלבד מי שעומד בראשה, ברוך שי - מה שהעלה לא מעט שאלות ותהיות לגבי מהות המהלך וההצדקה לו.
 
בכל הנוגע לשי עצמו, הגורמים מנסים להבהיר היום כי לא מדובר בפסילה אישית שלו, וכי לשיטתם הוא בהחלט יכול להשתלב בתפקיד בכיר אחר בתאגיד. לדבריהם, מעבר של כל עובדי חטיבת החדשות של התאגיד, כולל שי עצמו, לתאגיד החדשות החדש שאמור לקום היה מעקר מתוכן את המהלך, שכן החקיקה שמה לה למטרה לשנות את דגשי הניהול בתאגיד החדשות החדש שיקום.
 
יחד עם זאת, לדבריהם, שי עצמו, כעובד חטיבת החדשות, אינו פסול בשם צורה, והוא יוכל למשל להתמנות לתפקיד עורך המהדורה הראשית, כפי שעשה בחדשות 10, בכפוף כמובן להחלטת מי שימונה למנהל הגוף החדש.
 
כזכור, שי נערך לקראת פנייה לבג"ץ בבקשה שיפסול את החוק, בטענה כי מדובר בחקיקה פרסונלית ולא ראויה, וסביר להניח כי הקו הזה שמציגים כעת הגורמים הוא זה שישמש את המדינה כדי לטעון כי אלה אינם פני הדברים.
 
אבל הנושא המהותי יותר שלו נדרשים כעת הגורמים שהיו מעורבים בהליך החקיקה הוא ניסיון להסביר את תכלית החקיקה החדשה, עניין שגם הוא צפוי בסופו של דבר לעמוד למבחן בג"ץ. מדוע בעצם היה צורך להוציא את חטיבת החדשות מתוך התאגיד הקיים, ולהקים תאגיד נפרד שהוא זה שיספק לתאגיד "כאן" את החדשות ושידורי האקטואליה - עניין שכמובן גם יסרבל את תהליכי העובדה בתוך השידור הציבורי, וגם יוצר ספקות משמעותיים לגבי יכולת העמידה בזמנים.
 
כאן תולים הגורמים את הצורך בשינוי החקיקה הדרסטי בכך שהליכי קבלת העובדים, כפי שאלה נוהלו על-ידי התאגיד, למעשה "הדירו ופסלו קטגורית עשרות אחוזים מהעיתונאים שעוסקים בשידור הציבורי היום במדינת ישראל.
 
"זאת הייתה מדיניות לא נכונה, לטעמנו, שפוגעת בסוף בשידור הציבורי, כי היא יוצרת העדפה על בסיס סקטוריאלי. זה מה שהביא לצורך ליצור גוף עצמאי, שיבחן את הנושא בצורה אובייקטיבית לחלוטין על בסיס מקצועי נטו", הם מסבירים.
 
בהקשר הזה הגורמים אף מותחים ביקורת חריפה על מועצת התאגיד שנתנה למהלכים ולתופעות הללו "גיבוי שבשתיקה". לאור כל זאת, הם טוענים, לא הייתה ברירה אלא "להקים מועצה אחרת, אובייקטיבית, שתתייחס בצורה שווה מקצועית ועניינית לכל עיתונאי, בלי שום קשר לשאלה מאיפה הוא מגיע ושל מי הוא חבר. המחוקק החליט שהוא יקים גוף פיקוח נפרד, אחרי שגוף הפיקוח שהיה צריך לפקח לא עשה זאת".
 
במילים פשוטות יותר, מדובר באופן שבו נקלטו, או לא נקלטו, עובדי רשות השידור בתאגיד החדש. בסופו של דבר, לאחר שורה של התפתחויות, נקבע כי התאגיד ייבנה כך ש-51% מעובדיו יגיעו מרשות השידור. בתאגיד אכן עמדו בדרישה המספרית הזאת, אך הגורמים המעורבים בהליך החקיקה החדש טוענים כי הנהלת התאגיד "לא נהגה בהגינות, ביושר ובניקיון-כפיים" סביב קליטתם של העובדים הללו.
 
לטענתם - שעולה בקנה אחד עם טענות של עובדים שונים מרשות השידור שכבר פורסמו בעבר - לא רק שהליך הקליטה לא היה שקוף ושוויוני, בסופו של דבר כמעט אף אחד מבכירי רשות השידור לא שולב בתפקידי הנהלה, כמעט שאין טאלנטים מרשות השידור, והעובדים שהיו בדרגי הביניים ברשות ואכן נקלטו בתאגיד שונמכו גם מקצועית וגם ברמת השכר שהוצעה להם.
 
"בעצם", אומרים הגורמים, "הייתה פה עדיפות לגל"צניקים על פני עובדי רשות השידור. זה ויכוח בין שני איגודים מקצועיים על מי יחלק לחברים שלו את הג'ובים. זה לא קשור לימין-שמאל".
 
ההסברים הללו מעלים כמובן תהיות, בעיקר לאור העובדה שבין אם השינויים הללו נדרשים ובין אם לאו, קשה להסביר כיצד ראש ממשלה היה מוכן לפרק את הקואליציה ולאיים בבחירות כדי שהם אכן ייצאו לפועל. אך נדמה כי מה שמשמעותי יותר כרגע הוא מבחן בג"ץ, והשאלה האם לאור ההסברים הללו ימנעו השופטים מלפסול את המהלך, לאחר שזה יאושר ככל הנראה בכנסת, בשבוע השני של חודש מאי.
 
מהתאגיד נמסר בתגובה: "הממשלה והמחוקק קבעו כי רשות השידור תיסגר, וכל 1,600 עובדיה - כולל העיתונאים המצוינים - יפוטרו, כך שיוקם תאגיד חדש, יעיל ועצמאי. הנהלת התאגיד גייסה 58% עובדים מרשות השידור, כך שמאות עובדים ועיתונאים מהרשות מהווים כיום את רוב עובדי התאגיד.
 
"הליכי הגיוס, שהתנהלו תוך הקפדה על כללים שקבעה המועצה המפקחת ובאופן שוויוני, מקצועי וענייני בלבד, זכו לשבחים מהשופט בדימוס עזרא קמא, שליווה את התהליך. כדי להוסיף תקנים לטובת עובדי רשות שידור נוספים שיקלטו בתאגיד אין צורך בחקיקה ובהקמת גוף שידור שלישי, אלא רק באישור האוצר.
 
"בנוסף, מסגרות השכר לכל עובדי התאגיד, מהרשות ומחוצה לה, אושרו על-ידי האוצר במטרה להפסיק את חגיגות השכר שהיו נהוגות בשידור הציבורי. חברי המועצה מונו על-ידי ועדת שופטים, מינוי שאושר על-ידי ראש הממשלה.
 
"נציין כי מתוך 750 עובדים שחתמו בתאגיד, 9 כתבים הם יוצאי גלי צה"ל, לצד טאלנטים מוערכים מרשות השידור, בהם אריה גולן, יעקב אחימאיר, גאולה אבן, מיכל רבינוביץ', כרמלה מנשה, קרן נויבך, תמר אלמוג ועוד רבים".
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001185921
על רקע תחילת הליכי החקיקה מחר לדחיית מועד עליית תאגיד השידור הציבורי ל-15 במאי, ובהמשך גם להוצאת חטיבת החדשות מתחום אחריותו, גורמים המעורבים בהליך ניסו היום (ב') לפזר מעט את הערפל ולהסביר את הרציונל מאחורי השינויים שזכו לביקורת ציבורית חריפה.
 
כך, בסופו של ההליך נוצר מצב שבו לפחות בשלב הראשון איש מעובדי חטיבת החדשות של התאגיד שאמורה להיסגר לא יפוטר - מלבד מי שעומד בראשה, ברוך שי - מה שהעלה לא מעט שאלות ותהיות לגבי מהות המהלך וההצדקה לו.
 
בכל הנוגע לשי עצמו, הגורמים מנסים להבהיר היום כי לא מדובר בפסילה אישית שלו, וכי לשיטתם הוא בהחלט יכול להשתלב בתפקיד בכיר אחר בתאגיד. לדבריהם, מעבר של כל עובדי חטיבת החדשות של התאגיד, כולל שי עצמו, לתאגיד החדשות החדש שאמור לקום היה מעקר מתוכן את המהלך, שכן החקיקה שמה לה למטרה לשנות את דגשי הניהול בתאגיד החדשות החדש שיקום.
 
יחד עם זאת, לדבריהם, שי עצמו, כעובד חטיבת החדשות, אינו פסול בשם צורה, והוא יוכל למשל להתמנות לתפקיד עורך המהדורה הראשית, כפי שעשה בחדשות 10, בכפוף כמובן להחלטת מי שימונה למנהל הגוף החדש.
 
כזכור, שי נערך לקראת פנייה לבג"ץ בבקשה שיפסול את החוק, בטענה כי מדובר בחקיקה פרסונלית ולא ראויה, וסביר להניח כי הקו הזה שמציגים כעת הגורמים הוא זה שישמש את המדינה כדי לטעון כי אלה אינם פני הדברים.
 
אבל הנושא המהותי יותר שלו נדרשים כעת הגורמים שהיו מעורבים בהליך החקיקה הוא ניסיון להסביר את תכלית החקיקה החדשה, עניין שגם הוא צפוי בסופו של דבר לעמוד למבחן בג"ץ. מדוע בעצם היה צורך להוציא את חטיבת החדשות מתוך התאגיד הקיים, ולהקים תאגיד נפרד שהוא זה שיספק לתאגיד "כאן" את החדשות ושידורי האקטואליה - עניין שכמובן גם יסרבל את תהליכי העובדה בתוך השידור הציבורי, וגם יוצר ספקות משמעותיים לגבי יכולת העמידה בזמנים.
 
כאן תולים הגורמים את הצורך בשינוי החקיקה הדרסטי בכך שהליכי קבלת העובדים, כפי שאלה נוהלו על-ידי התאגיד, למעשה "הדירו ופסלו קטגורית עשרות אחוזים מהעיתונאים שעוסקים בשידור הציבורי היום במדינת ישראל.
 
"זאת הייתה מדיניות לא נכונה, לטעמנו, שפוגעת בסוף בשידור הציבורי, כי היא יוצרת העדפה על בסיס סקטוריאלי. זה מה שהביא לצורך ליצור גוף עצמאי, שיבחן את הנושא בצורה אובייקטיבית לחלוטין על בסיס מקצועי נטו", הם מסבירים.
 
בהקשר הזה הגורמים אף מותחים ביקורת חריפה על מועצת התאגיד שנתנה למהלכים ולתופעות הללו "גיבוי שבשתיקה". לאור כל זאת, הם טוענים, לא הייתה ברירה אלא "להקים מועצה אחרת, אובייקטיבית, שתתייחס בצורה שווה מקצועית ועניינית לכל עיתונאי, בלי שום קשר לשאלה מאיפה הוא מגיע ושל מי הוא חבר. המחוקק החליט שהוא יקים גוף פיקוח נפרד, אחרי שגוף הפיקוח שהיה צריך לפקח לא עשה זאת".
 
במילים פשוטות יותר, מדובר באופן שבו נקלטו, או לא נקלטו, עובדי רשות השידור בתאגיד החדש. בסופו של דבר, לאחר שורה של התפתחויות, נקבע כי התאגיד ייבנה כך ש-51% מעובדיו יגיעו מרשות השידור. בתאגיד אכן עמדו בדרישה המספרית הזאת, אך הגורמים המעורבים בהליך החקיקה החדש טוענים כי הנהלת התאגיד "לא נהגה בהגינות, ביושר ובניקיון-כפיים" סביב קליטתם של העובדים הללו.
 
לטענתם - שעולה בקנה אחד עם טענות של עובדים שונים מרשות השידור שכבר פורסמו בעבר - לא רק שהליך הקליטה לא היה שקוף ושוויוני, בסופו של דבר כמעט אף אחד מבכירי רשות השידור לא שולב בתפקידי הנהלה, כמעט שאין טאלנטים מרשות השידור, והעובדים שהיו בדרגי הביניים ברשות ואכן נקלטו בתאגיד שונמכו גם מקצועית וגם ברמת השכר שהוצעה להם.
 
"בעצם", אומרים הגורמים, "הייתה פה עדיפות לגל"צניקים על פני עובדי רשות השידור. זה ויכוח בין שני איגודים מקצועיים על מי יחלק לחברים שלו את הג'ובים. זה לא קשור לימין-שמאל".
 
ההסברים הללו מעלים כמובן תהיות, בעיקר לאור העובדה שבין אם השינויים הללו נדרשים ובין אם לאו, קשה להסביר כיצד ראש ממשלה היה מוכן לפרק את הקואליציה ולאיים בבחירות כדי שהם אכן ייצאו לפועל. אך נדמה כי מה שמשמעותי יותר כרגע הוא מבחן בג"ץ, והשאלה האם לאור ההסברים הללו ימנעו השופטים מלפסול את המהלך, לאחר שזה יאושר ככל הנראה בכנסת, בשבוע השני של חודש מאי.
 
מהתאגיד נמסר בתגובה: "הממשלה והמחוקק קבעו כי רשות השידור תיסגר, וכל 1,600 עובדיה - כולל העיתונאים המצוינים - יפוטרו, כך שיוקם תאגיד חדש, יעיל ועצמאי. הנהלת התאגיד גייסה 58% עובדים מרשות השידור, כך שמאות עובדים ועיתונאים מהרשות מהווים כיום את רוב עובדי התאגיד.
 
"הליכי הגיוס, שהתנהלו תוך הקפדה על כללים שקבעה המועצה המפקחת ובאופן שוויוני, מקצועי וענייני בלבד, זכו לשבחים מהשופט בדימוס עזרא קמא, שליווה את התהליך. כדי להוסיף תקנים לטובת עובדי רשות שידור נוספים שיקלטו בתאגיד אין צורך בחקיקה ובהקמת גוף שידור שלישי, אלא רק באישור האוצר.
 
"בנוסף, מסגרות השכר לכל עובדי התאגיד, מהרשות ומחוצה לה, אושרו על-ידי האוצר במטרה להפסיק את חגיגות השכר שהיו נהוגות בשידור הציבורי. חברי המועצה מונו על-ידי ועדת שופטים, מינוי שאושר על-ידי ראש הממשלה.
 
"נציין כי מתוך 750 עובדים שחתמו בתאגיד, 9 כתבים הם יוצאי גלי צה"ל, לצד טאלנטים מוערכים מרשות השידור, בהם אריה גולן, יעקב אחימאיר, גאולה אבן, מיכל רבינוביץ', כרמלה מנשה, קרן נויבך, תמר אלמוג ועוד רבים".
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001185921
נמנעה השביתה הגדולה מחר: הבנות לגבי עתיד עובדי רשות השידור
נמנעה השביתה מחר: מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הגיעו לפני זמן קצר (יום ב') להסכם הבנות שמיישב את המחלוקות העקרוניות בין הצדדים בנוגע לסוגיית השידור הציבורי. לנוכח ההסכמות שהושגו, השביתה שתוכננה החל ממחר בכל המגזר הציבורי, מבוטלת.
 
על פי ההבנות שהושגו, סוכם כי 555 עובדי רשות השידור ייקלטו לעבודה בתאגיד השידור הציבורי כאן, וחלקם בכוח העבודה בתאגיד, בתקופה שבתחילת שידורי התאגיד יעמוד על כ-65%, וכל זאת תוך שמירה על המסגרת התקציבית שנקבעה לתאגיד השידור. בנוסף לכך, כ-100 עובדים בתקנים מלאים, ייקלטו לשירות המדינה במסגרת תקנים לא מאוישים. בהסכמים הראשונים לפני כשנתיים דובר על 25% מעובדי התאגיד שיהיו יוצאי הרשות, בהמשך המספר גדל ל-505, וכעת גדל עוד.
 
בהסכם ישנה התייחסות לקבוצת העובדים בגילאי 40 עד 50. כל העובדים בגיל - 170 במספר - זה ייקלטו להעסקה בתאגיד או בשירות המדינה. עובדי רשות השידור מעל גיל 50 יזכו לקבל פנסיית גישור. ההסכמות בין הצדדים כוללות גם שיפור דרמטי של תנאי הפורשים מהרשות המבוטחים בקרן פנסיה חדשה, באופן שמטיב במאות אלפי שקלים עם כל עובד.
 
עוד סוכם בין יו"ר ההסתדרות לבין מנכ"ל משרד האוצר כי לא תהיה העסקה במתכונת של מיקור חוץ וכי חברות הפקה שיעסיקו את יוצאי רשות השידור, יקבלו עדיפות בניקוד בקבלת תקציבים המיועדים ליצירה מקורית למשך תקופה שתקבע מיום התחילה. מדובר על סעיף בעייתי - שיוצר מצב בו צריך לבדוק את זהותם של עובדי חברות ההפקה, וגם אם מדובר בעובדים פחות טובים מעובדים אחרים שאינם יוצאי הרשות, תנתן העדפה לחברות שיעסיקו את פליטי רשות השידור.
 
"עשינו מאמצים רבים והגענו לפתרון שמציל את מטה לחמם של מאות עובדים, מונע מיקור חוץ, קובע שיפור דרמטי בתנאי הפרישה, ומסדיר גם קליטה בשירות המדינה", מסר ניסנקורן. באב"ד הוסיף: "מתוך אחריות חברתית ובמטרה לתקן עיוותים שנוצרו לפורשי רשות השידור, סוכם עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי ישופרו התנאים של מקבלי הפנסיה הנמוכה ולהביא לקליטה של עובדים שלא זכאים לפנסיית גישור".
 
ברשות השידור התקבל ההסכם הזה בשמחה. יו"ר הוועד המשולב של עובדי הרשות, משה שגב, אמר: "אני מברך ומודה ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן על הנחישות ועל העמידה האיתנה שעזרו לגבש פתרון הולם ומוסכם עם ראשי האוצר. ההסכמות שהושגו נותנות תקווה למאות עובדים שיוכלו להיקלט ולהישאר במעגל העבודה, בייחוד הבטחת הביטחון התעסוקתי לעובדים בגילאי 40-50. ראוי לציין גם את השיפור המשמעותי בתנאי הפרישה של עובדים המבוטחים בפנסיה החדשה".
 
ח"כ שלי יחימוביץ', המתמודדת בבחירות לראשות ההסתדרות נגד אבי ניסנקורן, אמרה בעקבות ההבנות עם האוצר: "השביתה המדומה שאיש לא חשד שתתקיים הסתיימה למרבה הציניות בעיצומו של יום השואה, והמטרה הושגה: כותרות בעיתונים לטובת קמפיין בחירות נואש, שאליו גויסו בעל כורחם ככלי משחק כל העובדים במשק. המציאות
המרה שבה מאות רבות של מפרנסים בעלי משפחות הולכים הביתה נותרה כשהיתה. ההסכם הרופס כבר היה חתום מזמן בין יו"ר ההסתדרות לבין שר האוצר, שותפו לקואליצית העסקנים בהסתדרות, עוד בטרם הוכרזה השביתה המדומה. ושיא הציניות: יו"ר ההסתדרות איים להשבית את המשק נגד הסכם שהוא עצמו חתם עליו לפני 3 שנים, ובו הוטל כתם שלא ימחה על יחסי העבודה בישראל, המאפשר חיסול מקום עבודה ופתיחתו מחדש".
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/517494
נמנעה השביתה מחר: מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הגיעו לפני זמן קצר (יום ב') להסכם הבנות שמיישב את המחלוקות העקרוניות בין הצדדים בנוגע לסוגיית השידור הציבורי. לנוכח ההסכמות שהושגו, השביתה שתוכננה החל ממחר בכל המגזר הציבורי, מבוטלת.
 
על פי ההבנות שהושגו, סוכם כי 555 עובדי רשות השידור ייקלטו לעבודה בתאגיד השידור הציבורי כאן, וחלקם בכוח העבודה בתאגיד, בתקופה שבתחילת שידורי התאגיד יעמוד על כ-65%, וכל זאת תוך שמירה על המסגרת התקציבית שנקבעה לתאגיד השידור. בנוסף לכך, כ-100 עובדים בתקנים מלאים, ייקלטו לשירות המדינה במסגרת תקנים לא מאוישים. בהסכמים הראשונים לפני כשנתיים דובר על 25% מעובדי התאגיד שיהיו יוצאי הרשות, בהמשך המספר גדל ל-505, וכעת גדל עוד.
 
בהסכם ישנה התייחסות לקבוצת העובדים בגילאי 40 עד 50. כל העובדים בגיל - 170 במספר - זה ייקלטו להעסקה בתאגיד או בשירות המדינה. עובדי רשות השידור מעל גיל 50 יזכו לקבל פנסיית גישור. ההסכמות בין הצדדים כוללות גם שיפור דרמטי של תנאי הפורשים מהרשות המבוטחים בקרן פנסיה חדשה, באופן שמטיב במאות אלפי שקלים עם כל עובד.
 
עוד סוכם בין יו"ר ההסתדרות לבין מנכ"ל משרד האוצר כי לא תהיה העסקה במתכונת של מיקור חוץ וכי חברות הפקה שיעסיקו את יוצאי רשות השידור, יקבלו עדיפות בניקוד בקבלת תקציבים המיועדים ליצירה מקורית למשך תקופה שתקבע מיום התחילה. מדובר על סעיף בעייתי - שיוצר מצב בו צריך לבדוק את זהותם של עובדי חברות ההפקה, וגם אם מדובר בעובדים פחות טובים מעובדים אחרים שאינם יוצאי הרשות, תנתן העדפה לחברות שיעסיקו את פליטי רשות השידור.
 
"עשינו מאמצים רבים והגענו לפתרון שמציל את מטה לחמם של מאות עובדים, מונע מיקור חוץ, קובע שיפור דרמטי בתנאי הפרישה, ומסדיר גם קליטה בשירות המדינה", מסר ניסנקורן. באב"ד הוסיף: "מתוך אחריות חברתית ובמטרה לתקן עיוותים שנוצרו לפורשי רשות השידור, סוכם עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי ישופרו התנאים של מקבלי הפנסיה הנמוכה ולהביא לקליטה של עובדים שלא זכאים לפנסיית גישור".
 
ברשות השידור התקבל ההסכם הזה בשמחה. יו"ר הוועד המשולב של עובדי הרשות, משה שגב, אמר: "אני מברך ומודה ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן על הנחישות ועל העמידה האיתנה שעזרו לגבש פתרון הולם ומוסכם עם ראשי האוצר. ההסכמות שהושגו נותנות תקווה למאות עובדים שיוכלו להיקלט ולהישאר במעגל העבודה, בייחוד הבטחת הביטחון התעסוקתי לעובדים בגילאי 40-50. ראוי לציין גם את השיפור המשמעותי בתנאי הפרישה של עובדים המבוטחים בפנסיה החדשה".
 
ח"כ שלי יחימוביץ', המתמודדת בבחירות לראשות ההסתדרות נגד אבי ניסנקורן, אמרה בעקבות ההבנות עם האוצר: "השביתה המדומה שאיש לא חשד שתתקיים הסתיימה למרבה הציניות בעיצומו של יום השואה, והמטרה הושגה: כותרות בעיתונים לטובת קמפיין בחירות נואש, שאליו גויסו בעל כורחם ככלי משחק כל העובדים במשק. המציאות
המרה שבה מאות רבות של מפרנסים בעלי משפחות הולכים הביתה נותרה כשהיתה. ההסכם הרופס כבר היה חתום מזמן בין יו"ר ההסתדרות לבין שר האוצר, שותפו לקואליצית העסקנים בהסתדרות, עוד בטרם הוכרזה השביתה המדומה. ושיא הציניות: יו"ר ההסתדרות איים להשבית את המשק נגד הסכם שהוא עצמו חתם עליו לפני 3 שנים, ובו הוטל כתם שלא ימחה על יחסי העבודה בישראל, המאפשר חיסול מקום עבודה ופתיחתו מחדש".
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/517494
מי ינהל את תאגיד החדשות? בסביבת רה"מ מעוניינים בטיפנברון
מי ינהל את חטיבת החדשות החדשה של תאגיד השידור? ביום רביעי הבא הכנסת צפויה להצביע על הצעת החוק הממשלתית להקמת תאגיד חדשות ציבורי חדש, שיפעל בנפרד מתאגיד "כאן". גורם המעורה בפרטים טוען כי בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניינים שערן טיפנברון יעמוד בראש תאגיד החדשות החדש, במקומו של ברוך שי.
 
גורם בתאגיד אישר את הדברים ואמר לוואלה ברנז'ה כי בין בורסת השמות לתפקיד – שמו של טיפנברון בולט. ואולם, יש לציין כי טרם נעשתה פנייה לטיפנברון עצמו בנושא. הגורם אף סבור כי לא מן הנמנע שגם שי יגיש עתירה לבג"ץ נגד החוק החדש, כאשר התאגיד אמור להגיש בקרוב עתירה משלו ואף שכר לשם כך את שירותיו של עו"ד דורי קלגסבלד.
 
ואולם, גורם אחר סבור כי מי שינהל את חטיבת החדשות החדשה יגיע דווקא מרשות השידור ולא מבחוץ. הגורם מעריך שימנו לתפקיד באופן זמני את צ'יקו מנשה – שהוחתם לתפקיד סגנו של שי בתאגיד, ומשמש כמנהל רשת ב' ברשות – והמינוי שלו יהפוך לבסוף לקבוע.
 
כיום טיפנברון משמש בתפקיד סמנכ"ל דיגיטל בקבוצת RGE, ובנוסף מיועד לשמש כעורך הראשי של ערוץ הכנסת – במידה והקבוצה תזכה במכרז, שתוצאותיו יפורסמו בהמשך השבוע. עד לפני כשנה טיפנברון היה העורך הראשי של אתר ynet, כאשר העובדה ששמו נקשר לנוני מוזס פועלת מן הסתם לרעתו כשמדובר בסביבת רה"מ נתניהו.
 
ואולם, למרות ששימש כעורך האתר מקבוצת ידיעות בתקופת הבחירות, כאשר אז ynet הואשם בעריכה מגמתית בולטת כנגד נתניהו, באוגוסט האחרון פרסם טיפנברון באופן חריג בפייסבוק פוסט תמיכה בליכוד, שבו כתב בין היתר כי "הדרמה שמתחוללת באחרונה סביב פועלה של השרה מירי רגב מקפלת בתוכה את כל הסיפור כולו: למה הליכוד בשלטון, ולמה השמאל לא ישוב לשלטון בעתיד הקרוב, ולאן צועדת בכלל החברה הישראלית...לליכוד יש לפחות תפיסת עולם, ראייה כוללת וחזון. ואם הוא לא מוצא חן בעיניכם - תקימו אלטרנטיבה".
 
בנובמבר פורסם ב-TheMarker כי לאחר שטיפנברון עזב את ידיעות הוא החל להתקרב לסביבתו של נתניהו ונפגש עימו כמה פעמים - ורה"מ אף הציע לו לכהן כראש מערך ההסברה הלאומי או סמנכ"ל הדיגיטל של "ישראל היום".
 
לפי תזכיר החוק, תאגיד "כאן" לא יתעסק בחדשות ואקטואליה, וחטיבת החדשות שלו תבוטל. מרבית עובדי חטיבת החדשות בתאגיד ישמרו על עבודתם ויעברו לעבוד בתאגיד החדשות החדש שיוקם, יחד עם עובדים נוספים מרשות השידור, אך הוא יעבוד תחת הנהלה חדשה, שתמונה על ידי הדרג הפוליטי ולא תהיה כפופה להנהלה הנוכחית של התאגיד. לראשי תאגיד "כאן" – אלדד קובלנץ וגיל עומר- לא תהיה כל נגיעה לגוף החדשות החדש, ולפי ההערכה שי צפוי להיות מוחלף.
 
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), שיגר בשבוע שעבר מכתב ארוך לראש הממשלה שבו טען כי הדחתו של שי על ידי חקיקה חדשה מהווה הפרה בוטה של התחייבות המדינה לבית המשפט העליון שלא לפגוע בעצמאות המינויים העיתונאים בשידור הציבורי. במכתב, שנשלח לראש הממשלה נתניהו, לשר האוצר משה כחלון ולממלא מקום שר התקשורת צחי הנגבי, טוען כבל כי התיקונים המוצעים לחוק נעשים למטרה שאינה ראויה, ללא נימוק כלשהו, וסותרים החלטות בג"ץ שהתקבלו במסגרת עתירותיו הקודמות שהגיש בעניין התאגיד.
 
לא התקבלה תגובה מטיפנברון ומלשכת רה"מ.
 
http://b.walla.co.il/item/3059213
מי ינהל את חטיבת החדשות החדשה של תאגיד השידור? ביום רביעי הבא הכנסת צפויה להצביע על הצעת החוק הממשלתית להקמת תאגיד חדשות ציבורי חדש, שיפעל בנפרד מתאגיד "כאן". גורם המעורה בפרטים טוען כי בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניינים שערן טיפנברון יעמוד בראש תאגיד החדשות החדש, במקומו של ברוך שי.
 
גורם בתאגיד אישר את הדברים ואמר לוואלה ברנז'ה כי בין בורסת השמות לתפקיד – שמו של טיפנברון בולט. ואולם, יש לציין כי טרם נעשתה פנייה לטיפנברון עצמו בנושא. הגורם אף סבור כי לא מן הנמנע שגם שי יגיש עתירה לבג"ץ נגד החוק החדש, כאשר התאגיד אמור להגיש בקרוב עתירה משלו ואף שכר לשם כך את שירותיו של עו"ד דורי קלגסבלד.
 
ואולם, גורם אחר סבור כי מי שינהל את חטיבת החדשות החדשה יגיע דווקא מרשות השידור ולא מבחוץ. הגורם מעריך שימנו לתפקיד באופן זמני את צ'יקו מנשה – שהוחתם לתפקיד סגנו של שי בתאגיד, ומשמש כמנהל רשת ב' ברשות – והמינוי שלו יהפוך לבסוף לקבוע.
 
כיום טיפנברון משמש בתפקיד סמנכ"ל דיגיטל בקבוצת RGE, ובנוסף מיועד לשמש כעורך הראשי של ערוץ הכנסת – במידה והקבוצה תזכה במכרז, שתוצאותיו יפורסמו בהמשך השבוע. עד לפני כשנה טיפנברון היה העורך הראשי של אתר ynet, כאשר העובדה ששמו נקשר לנוני מוזס פועלת מן הסתם לרעתו כשמדובר בסביבת רה"מ נתניהו.
 
ואולם, למרות ששימש כעורך האתר מקבוצת ידיעות בתקופת הבחירות, כאשר אז ynet הואשם בעריכה מגמתית בולטת כנגד נתניהו, באוגוסט האחרון פרסם טיפנברון באופן חריג בפייסבוק פוסט תמיכה בליכוד, שבו כתב בין היתר כי "הדרמה שמתחוללת באחרונה סביב פועלה של השרה מירי רגב מקפלת בתוכה את כל הסיפור כולו: למה הליכוד בשלטון, ולמה השמאל לא ישוב לשלטון בעתיד הקרוב, ולאן צועדת בכלל החברה הישראלית...לליכוד יש לפחות תפיסת עולם, ראייה כוללת וחזון. ואם הוא לא מוצא חן בעיניכם - תקימו אלטרנטיבה".
 
בנובמבר פורסם ב-TheMarker כי לאחר שטיפנברון עזב את ידיעות הוא החל להתקרב לסביבתו של נתניהו ונפגש עימו כמה פעמים - ורה"מ אף הציע לו לכהן כראש מערך ההסברה הלאומי או סמנכ"ל הדיגיטל של "ישראל היום".
 
לפי תזכיר החוק, תאגיד "כאן" לא יתעסק בחדשות ואקטואליה, וחטיבת החדשות שלו תבוטל. מרבית עובדי חטיבת החדשות בתאגיד ישמרו על עבודתם ויעברו לעבוד בתאגיד החדשות החדש שיוקם, יחד עם עובדים נוספים מרשות השידור, אך הוא יעבוד תחת הנהלה חדשה, שתמונה על ידי הדרג הפוליטי ולא תהיה כפופה להנהלה הנוכחית של התאגיד. לראשי תאגיד "כאן" – אלדד קובלנץ וגיל עומר- לא תהיה כל נגיעה לגוף החדשות החדש, ולפי ההערכה שי צפוי להיות מוחלף.
 
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), שיגר בשבוע שעבר מכתב ארוך לראש הממשלה שבו טען כי הדחתו של שי על ידי חקיקה חדשה מהווה הפרה בוטה של התחייבות המדינה לבית המשפט העליון שלא לפגוע בעצמאות המינויים העיתונאים בשידור הציבורי. במכתב, שנשלח לראש הממשלה נתניהו, לשר האוצר משה כחלון ולממלא מקום שר התקשורת צחי הנגבי, טוען כבל כי התיקונים המוצעים לחוק נעשים למטרה שאינה ראויה, ללא נימוק כלשהו, וסותרים החלטות בג"ץ שהתקבלו במסגרת עתירותיו הקודמות שהגיש בעניין התאגיד.
 
לא התקבלה תגובה מטיפנברון ומלשכת רה"מ.
 
http://b.walla.co.il/item/3059213
איתן כבל עתר לבג"ץ נגד השינוי בחוק השידור הציבורי
אחרי העתירות של ארגון העיתונאים ושל אלדד יניב, גם חבר הכנסת איתן כבל עתר הערב לבג"ץ נגד כוונת הממשלה להעביר בחקיקת בזק את המתווה לסגירת חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי החדש תוך הקמת חברת חדשות אחרת עם מנהלים אחרים .
 
לטענת כבל, ההחלטה לאשר את תיקון מס' 7 לחוק השידור הציבורי, שהתקבלה בתחילת השבוע על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, מהווה הפרת ההתחייבות שנתנה הממשלה לבית המשפט במסגרת עתירה קודמת של כבל אשר עוגנה בהחלטת בית המשפט, שלפיה הממשלה תימנע מהפעלת השפעה פוליטית אסורה על תהליך המינויים. על פי העתירה, מהלכי החקיקה הנוכחיים מהווים ניסיון לעקוף את ההתחייבות האמורה ומהווה ביזיון בית משפט .
 
כבל טוען עוד כי החלטת הממשלה לקדם את החקיקה האמורה נעשית " לתכלית בלתי ראויה, מתוך מניעים זרים, תוך שקילת שיקולים פרסונליים פסולים "; וכי ההחלטה האמורה " פוגעת בעקרונות יסוד של המשפט המנהלי, בלא נימוק כלשהו, תוך שהיא מהווה נדבך נוסף בתהליך חקיקה הנעשה 'לשיעורין' ותוך יצירת מצג חלקי, חסר ומטעה בפני בית המשפט ".
 
כבל טוען גם כי שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, שאישר את הצעות החוק בעניין, חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות. באופן חריג, כך לפי כבל, בית המשפט מתבקש לדון בעתירה עוד לפני שהתיקונים האמורים לחוק מתקבלים בחקיקה, נוכח העובדה שאם בית המשפט ידחה את תהליך הביקורת השיפוטית על הצעות החוק הללו עד אחרי גמר תהליך החקיקה, יהיה הדבר בבחינת " מעשה עשוי " ולא תהיה לבית המשפט אפשרות אפקטיבית לעצור אותו. לכן מבקש כבל גם צו-ביניים שימנע מהממשלה להניח את הצעות החוק האמורות על שולחן הכנסת .
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186063
אחרי העתירות של ארגון העיתונאים ושל אלדד יניב, גם חבר הכנסת איתן כבל עתר הערב לבג"ץ נגד כוונת הממשלה להעביר בחקיקת בזק את המתווה לסגירת חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי החדש תוך הקמת חברת חדשות אחרת עם מנהלים אחרים .
 
לטענת כבל, ההחלטה לאשר את תיקון מס' 7 לחוק השידור הציבורי, שהתקבלה בתחילת השבוע על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה, מהווה הפרת ההתחייבות שנתנה הממשלה לבית המשפט במסגרת עתירה קודמת של כבל אשר עוגנה בהחלטת בית המשפט, שלפיה הממשלה תימנע מהפעלת השפעה פוליטית אסורה על תהליך המינויים. על פי העתירה, מהלכי החקיקה הנוכחיים מהווים ניסיון לעקוף את ההתחייבות האמורה ומהווה ביזיון בית משפט .
 
כבל טוען עוד כי החלטת הממשלה לקדם את החקיקה האמורה נעשית " לתכלית בלתי ראויה, מתוך מניעים זרים, תוך שקילת שיקולים פרסונליים פסולים "; וכי ההחלטה האמורה " פוגעת בעקרונות יסוד של המשפט המנהלי, בלא נימוק כלשהו, תוך שהיא מהווה נדבך נוסף בתהליך חקיקה הנעשה 'לשיעורין' ותוך יצירת מצג חלקי, חסר ומטעה בפני בית המשפט ".
 
כבל טוען גם כי שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, שאישר את הצעות החוק בעניין, חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות. באופן חריג, כך לפי כבל, בית המשפט מתבקש לדון בעתירה עוד לפני שהתיקונים האמורים לחוק מתקבלים בחקיקה, נוכח העובדה שאם בית המשפט ידחה את תהליך הביקורת השיפוטית על הצעות החוק הללו עד אחרי גמר תהליך החקיקה, יהיה הדבר בבחינת " מעשה עשוי " ולא תהיה לבית המשפט אפשרות אפקטיבית לעצור אותו. לכן מבקש כבל גם צו-ביניים שימנע מהממשלה להניח את הצעות החוק האמורות על שולחן הכנסת .
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186063
אושר לקריאה ראשונה: דחייה בת 15 יום בהפעלת התאגיד
ועדת הכנסת בראשות ח"כ יואב קיש (ליכוד) הצביעה הבוקר (ג') בעד דחייה של 15 ימים במועד הפעלת תאגיד השידור הציבורי שאמור היה להתחיל את שידוריו ב-30 באפריל. בהמשך היום צפויה מליאת הכנסת להצביע בעניין בקריאה ראשונה, והשלמת החקיקה אמורה להסתיים עד מחר. הדחייה נועדה לאפשר לכנסת להעביר שינוי מהותי יותר בחוק בהתאם לסיכום בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון, ולפיו חטיבת החדשות של התאגיד תהפוך לתאגיד נפרד עם הנהלה חדשה.
 
המילה "מסודר" הצליחה להקפיץ מכסרה את ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) שאמרה: "אי אפשר להגיד 'מסודר' על הליך שלא היה מסודר מ-א' ועד ת'. זה לעג לרש. אין שום דבר בקשר לחוק הזה שעבר בצורה מסודרת. מחוקקים בחיפזון, בהיסטריה וטירוף ואומרים כל הזמן 'מקסימום אח"כ נשנה'. כל הזמן דחוף ואז פתאום אומרים שצריך הליך מסודר. המדינה סגרה רשות ממלכתית שהיא מאבני היסוד של המדינה הזו, בהינף יד. עכשיו שוב באים לעשות טלאי על טלאי על טלאי - אז מסודר זה לא. השבועיים האלה לא יעשו את ההבדל. אפשר לפתוח את התאגיד כמתוכנן ואם רוצה הממשלה לעשות שינויים, שתעשה אותם בהמשך גם אם זה ייקח חודשיים".
 
יואב בן צור, יו"ר סיעת ש"ס, הבהיר כי הוא תומך בדחייה של שבועיים אבל מפלגתו עומדת על כך ששידורי "רשת מורשת" של קול ישראל ישולבו בתאגיד החדשות החדש. "אנחנו נתעקש על כך", הוא הצהיר. ח"כ אברהם נגוסה מהליכוד אמר שמבחינתו מדובר בדחייה טכנית בלבד, וכי ההתנגדות של האופוזיציה היא "בכיינות".
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186083
ועדת הכנסת בראשות ח"כ יואב קיש (ליכוד) הצביעה הבוקר (ג') בעד דחייה של 15 ימים במועד הפעלת תאגיד השידור הציבורי שאמור היה להתחיל את שידוריו ב-30 באפריל. בהמשך היום צפויה מליאת הכנסת להצביע בעניין בקריאה ראשונה, והשלמת החקיקה אמורה להסתיים עד מחר. הדחייה נועדה לאפשר לכנסת להעביר שינוי מהותי יותר בחוק בהתאם לסיכום בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון, ולפיו חטיבת החדשות של התאגיד תהפוך לתאגיד נפרד עם הנהלה חדשה.
 
המילה "מסודר" הצליחה להקפיץ מכסרה את ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) שאמרה: "אי אפשר להגיד 'מסודר' על הליך שלא היה מסודר מ-א' ועד ת'. זה לעג לרש. אין שום דבר בקשר לחוק הזה שעבר בצורה מסודרת. מחוקקים בחיפזון, בהיסטריה וטירוף ואומרים כל הזמן 'מקסימום אח"כ נשנה'. כל הזמן דחוף ואז פתאום אומרים שצריך הליך מסודר. המדינה סגרה רשות ממלכתית שהיא מאבני היסוד של המדינה הזו, בהינף יד. עכשיו שוב באים לעשות טלאי על טלאי על טלאי - אז מסודר זה לא. השבועיים האלה לא יעשו את ההבדל. אפשר לפתוח את התאגיד כמתוכנן ואם רוצה הממשלה לעשות שינויים, שתעשה אותם בהמשך גם אם זה ייקח חודשיים".
 
יואב בן צור, יו"ר סיעת ש"ס, הבהיר כי הוא תומך בדחייה של שבועיים אבל מפלגתו עומדת על כך ששידורי "רשת מורשת" של קול ישראל ישולבו בתאגיד החדשות החדש. "אנחנו נתעקש על כך", הוא הצהיר. ח"כ אברהם נגוסה מהליכוד אמר שמבחינתו מדובר בדחייה טכנית בלבד, וכי ההתנגדות של האופוזיציה היא "בכיינות".
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001186083
דרישה לשקיפות הליך גיוס מנהל החדשות החדש
ביום רביעי הבא הכנסת צפויה להצביע על הצעת החוק הממשלתית להקמת תאגיד חדשות ציבורי חדש, שיפעל בנפרד מתאגיד "כאן". עדיין לא ברור מי יעמוד בראש הגוף החדש, כאשר מי שמונה לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בתאגיד הוא ברוך שי, שככל הנראה יוחלף – וצפוי בשל כך לעתור לבג"ץ בקרוב.
 
אתמול (שני) פורסם בוואלה ברנז'ה כי בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניינים שערן טיפנברון יעמוד בראש תאגיד החדשות החדש, אך בכל הנוגע להליך בחירת המועמדים – יש מי שדורש שההליך יתבצע בשקיפות. אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, שלח אתמול מכתב לפרופ' דוד האן, הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי, ובו הוא דורש לדעת אילו פעולות ננקטו לשם איתור, גיוס ומינוי מנהל זמני לתאגיד.
 
במכתב מציין מן כי "בתזכיר חוק השידור הציבורי הישראלי נאמר 'עד למינוי מועצה, ישמש הכונס הרשמי מפקח על פעולות המנהל הזמני של תאגיד החדשות, ואולם בביצוע תפקידו כעורך הראשי יפעל המנהל הזמני באופן עצמאי... הכונס הרשמי ימנה לתאגיד מנהל כללי זמני, שישמש גם העורך הראשי של שידורי תאגיד החדשות הציבורי. עם תום התקופה האמורה ימונו לתאגיד החדשות מועצה ומנהל כללי, לפי ההוראות המוצעות, שזהות במהותן להוראות הקיימות בחוק לעניין מינוי מועצה ומנהל כללי לתאגיד השידור הישראלי".
 
לטענתו, "משכך, והיות ויום הקמת תאגיד החדשות המוצע הוא 15.5.2017, מועד סמוך ביותר, נבקש לדעת אילו פעולות ננקטו לשם איתור, גיוס ומינוי מנהל זמני לתאגיד. זאת לרבות המועמדים אליהם נעשתה פניה או שנשקלים לצורך המינוי, דרכי איתורם וכיו"ב. כן נבקש כי יפורטו ההסכמות, ההבנות והמתווה שסוכם בין הכונס הרשמי לבין הגורמים המקדמים את הצעת החוק, בקשר לעניינים אלו".
 
מן מציין כי "בשל דחיפות העניין – ראוי כי בקשה זו לא תטופל כבקשת חופש מידע אלא תיענה בהקדם לשם הבהרת הנחוץ הבהרה. זאת גם נוכח הצפי כי בימים הקרובים יובא עניין זה לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. למען הזהירות נבקש לראות במכתבינו זה, מעבר לפניה על פי הוראות חוק חופש המידע, גם פניה במסגרת מיצוי הליכים לעניין אופן מינוי המנהל הזמני של תאגיד החדשות".
 
http://b.walla.co.il/item/3059454
ביום רביעי הבא הכנסת צפויה להצביע על הצעת החוק הממשלתית להקמת תאגיד חדשות ציבורי חדש, שיפעל בנפרד מתאגיד "כאן". עדיין לא ברור מי יעמוד בראש הגוף החדש, כאשר מי שמונה לתפקיד מנהל חטיבת החדשות בתאגיד הוא ברוך שי, שככל הנראה יוחלף – וצפוי בשל כך לעתור לבג"ץ בקרוב.
 
אתמול (שני) פורסם בוואלה ברנז'ה כי בסביבתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניינים שערן טיפנברון יעמוד בראש תאגיד החדשות החדש, אך בכל הנוגע להליך בחירת המועמדים – יש מי שדורש שההליך יתבצע בשקיפות. אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, שלח אתמול מכתב לפרופ' דוד האן, הכונס הרשמי והאפוטרופוס הכללי, ובו הוא דורש לדעת אילו פעולות ננקטו לשם איתור, גיוס ומינוי מנהל זמני לתאגיד.
 
במכתב מציין מן כי "בתזכיר חוק השידור הציבורי הישראלי נאמר 'עד למינוי מועצה, ישמש הכונס הרשמי מפקח על פעולות המנהל הזמני של תאגיד החדשות, ואולם בביצוע תפקידו כעורך הראשי יפעל המנהל הזמני באופן עצמאי... הכונס הרשמי ימנה לתאגיד מנהל כללי זמני, שישמש גם העורך הראשי של שידורי תאגיד החדשות הציבורי. עם תום התקופה האמורה ימונו לתאגיד החדשות מועצה ומנהל כללי, לפי ההוראות המוצעות, שזהות במהותן להוראות הקיימות בחוק לעניין מינוי מועצה ומנהל כללי לתאגיד השידור הישראלי".
 
לטענתו, "משכך, והיות ויום הקמת תאגיד החדשות המוצע הוא 15.5.2017, מועד סמוך ביותר, נבקש לדעת אילו פעולות ננקטו לשם איתור, גיוס ומינוי מנהל זמני לתאגיד. זאת לרבות המועמדים אליהם נעשתה פניה או שנשקלים לצורך המינוי, דרכי איתורם וכיו"ב. כן נבקש כי יפורטו ההסכמות, ההבנות והמתווה שסוכם בין הכונס הרשמי לבין הגורמים המקדמים את הצעת החוק, בקשר לעניינים אלו".
 
מן מציין כי "בשל דחיפות העניין – ראוי כי בקשה זו לא תטופל כבקשת חופש מידע אלא תיענה בהקדם לשם הבהרת הנחוץ הבהרה. זאת גם נוכח הצפי כי בימים הקרובים יובא עניין זה לפתחו של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ. למען הזהירות נבקש לראות במכתבינו זה, מעבר לפניה על פי הוראות חוק חופש המידע, גם פניה במסגרת מיצוי הליכים לעניין אופן מינוי המנהל הזמני של תאגיד החדשות".
 
http://b.walla.co.il/item/3059454
גורמים בליכוד: כחלון הסכים לדחייה נוספת בתחילת שידורי התאגיד
הליכוד מבקש לדחות בשבועיים נוספים את תחילת שידורי התאגיד - עד ל-1 ביוני 2017, כך אמר בצהריים יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש (ליכוד). יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) הודיע כי הוא תומך בהצעה בכפוף להסכמתו של שר האוצר משה כחלון. בכנסת אומרים כי משמעות הדחייה היא תוספת עלות של 17 מיליון שקל.
 
יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, הודיע לקיש על התנגדותו לדחות בשבועיים נוספים את תחילת שידורי התאגיד. פולקמן אמר כי היו סיכומים בין נתניהו לכחלון על דחייה של שבועיים בלבד, ואם פותחים את הסיכומים הללו - פותחים את כל ההסכם. לעומת זאת, בליכוד אומרים כי שר האוצר הסכים לדחייה של שבועיים נוספים - בישיבה של ראשי מפלגות הקואליציה שנערכה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו שלשום
 
החוק לדחיית שידורי התאגיד בשבועיים עד ה-15 במאי 2017 אמור להיחקק היום (ג') ומחר ב-3 קריאות במליאת הכנסת.
 
מסלול החקיקה התחיל בוועדת הכנסת, שאישרה הבוקר להעניק לממשלה פטור מחובת הנחה מוקדמת של הצעת החוק על שולחן הכנסת, ברוב של 9 חברי כנסת מהקואליציה נגד 5 חברי כנסת מהאופוזיציה. את בקשת הפטור הגיש רן שיטרית, ראש מטה שר התקשורת, לאור הדחיפות הרבה מאחר שהחוק המקורי קובע שהתאגיד יתחיל לשדר ב-30 באפריל 2017.
 
לאחר אישור הצעת החוק בקריאה הראשונה תכונס ועדת הכנסת שתקים תת-ועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), שתתבקש לאשר את החוק כבר הערב (יום ג').
 
מחר תתבקש המליאה לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. סיעת המחנה הציוני גיבשה שורה של הסתייגויות להצעה, אך אין זה מן הנמנע שוועדת הכנסת תקבע סדרי דיון מיוחדים לצורך הדיון במליאה, כך שהזמן שיוקצה לאופוזיציה להצגת הסתייגויותיה יוגבל.
 
במליאת הכנסת הציג שר התיירות, יריב לוין, את הצעת החוק, והמליאה צפויה להצביע עליה בשעות הקרובות. לשם כך כונסה המליאה לישיבת פגרה מיוחדת, שבה נוכחים לפי שעה רק 14 ח"כים.
 
לוין אף הודיע שבשבוע הבא תתבקש הכנסת לאשר תיקון חקיקה שבמסגרתו תשונה מתכונת ההפעלה של התאגיד, ויוקם תאגיד חדשות ציבורי חדש. זאת בהתאם למתווה עליו סיכמו רה"מ ושר האוצר, להקמתו של תאגיד עצמאי לעניין חדשות, אקטואליה וענייני היום - במתכונת דומה לזו של תאגיד שידור הציבורי. לוין הוסיף כי "גם אם טעינו בהקמת תאגיד השידור הציבורי, אין זה נכון להצמד לעשייה הזו".
 
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) מתח ביקורת על ההצעה, ואמר כי "יש לי חשש שבהקמת תאגיד התקשורת רוצים להרחיק את אנשי התאגיד מהחדשות. ככה עובדים בצפון קוריאה. רה"מ לא אוהב את ראשי התאגיד ובשביל זה עושים את כל המהומה, עושים סירבול, אני לא רואה שום סיבה שיקום תאגיד תקשורת חדש. כל כוונתו איננה לפקח על שידור הציבורי, אלא להפוך את השידור הציבורי לשידור מטעם".
 
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), אמר כי "שידור ציבורי הוא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה, ולא צריך שהשידור הציבורי יהיה כלי תעמולה. עד היום השידור הציבורי היה כלי תעמולה של מי שהיה חזק".
 
ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), אמר כי "מעט עתונאים ערבים עבדו ברשות השידור ומעט עובדים ערבים נקלטו בתאגיד. רובם של אלה שנשכרו לתאגיד הם לא באותה דרגה בכירה שמגיעה להם, בהתחשב בכישורים ובמקצוענות שלהם. חשוב שיהיו עיתונאים ערבים שידברו על נושאים לא סקטוריאליים. אומרים שהתאגיד הוא שמאלני, אבל כשאני רואה את רשימת השמות של חלק מבכירי התאגיד, ופתאום נראה שהשמאל הופך לימין קיצוני. זאב קם, הכתב הפרלמנטרי של התאגיד, כשהוא שומע ח"כים ערבים הוא מתמלא זיעה עד שהוא צריך רופא ערבי כדי לעזור לו".
 
ח"כ אילן גילאון (מרצ), אמר כי "זה מעשה של מגלומניות, סדיזם ואגואיזם. הסיפור כל כך מאפיין מקום שבו אנשים לא נחשבים לכלום. נתניהו אמר שעובדי הרשות הם מהחמאס, ועובדי התאגיד הם שמאלנים. נתניהו אומר 'השידור הציבורי זה אני - עורך, יוצר, מגיש וצלם'". גילאון אף יעץ לנתניהו, "תפנה אל זוגתך הפסיכולוגית, כנראה אתה זקוק לעזרה".
 
ח"כ יוסף ג'ברין (הרשימה המשותפת), דיבר על שביתת הרעב של האסירים הערביים, ואמר שדרישותיהם הגיוניות לגיטימיות ומוצדקות. ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי) השיבה לו: "צריך להוריד להם את הזכויות למינימום כי הם חברים בארגוני טרור".
 
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה במליאה כי "נתניהו עשה מעשה מגונה גם בתאגיד וגם ברשות השידור. יש פה התנהלות הנוגעה בחטא הקדמון שהכנסת ביטלה בחקיקה בפעם הראשונה בתולדות המדינה הסכם קיבוצי שנחתם ברשות השידור. יש ברשות עובדים ועיתונאים מצוינים למרות ההנהלה המסואבת.
 
"אחרי שהחליטו להקים את התאגיד, רה"מ נתניהו מנהל קרב מאסף נגד תאגיד השידור הציבורי. נתניהו רוצה לחוקק חוק מעוות שמוציא את חטיבת החדשות מתאגיד השידור כי כמה עתונאים לא באים לו טוב. תאגיד בלי חדשות הם ברווז צולע והכל נובע מכך שנתניהו רוצה שליטה מונופוליסטית מלאה בתקשורת. רה"מ מקבל הכשר מהיועץ המשפטי לממשלה, שמכשיר כל שרץ למרות שהוא נמצא בניגוד עניינים. הוא מתעלל בעובדי התאגיד ועובדי רשות השידור".
 
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי "הנושא של התקשורת החופשית והציבורית הוא מהותה של הדמוקרטיה. נתניהו מתקנא בארדואן או בחברו פוטין, ואומר - 'אני רוצה לשלוט בבתי המשפט, אני רוצה לשלוט באקדמיה ובמערכת החינוך. אני רוצה שליטה מלאה בלי דמוקרטיה, בלי אופוזיציה, בלי ביקורת ובלי מישהו שיבחן וישאל למה אני לוקח שוחד או למה אני מקבל מתנות. למה אני נותן למקורבי לקנות צוללות בשעה שאני מכתיב את ביטחונה של המדינה. למה צריך תקשורת חזקה ביקורתית ונשכנית?'"
 
http://www.themarker.com/news/politics/1.4041454
הליכוד מבקש לדחות בשבועיים נוספים את תחילת שידורי התאגיד - עד ל-1 ביוני 2017, כך אמר בצהריים יו"ר ועדת הכנסת יואב קיש (ליכוד). יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) הודיע כי הוא תומך בהצעה בכפוף להסכמתו של שר האוצר משה כחלון. בכנסת אומרים כי משמעות הדחייה היא תוספת עלות של 17 מיליון שקל.
 
יו"ר סיעת כולנו, ח"כ רועי פולקמן, הודיע לקיש על התנגדותו לדחות בשבועיים נוספים את תחילת שידורי התאגיד. פולקמן אמר כי היו סיכומים בין נתניהו לכחלון על דחייה של שבועיים בלבד, ואם פותחים את הסיכומים הללו - פותחים את כל ההסכם. לעומת זאת, בליכוד אומרים כי שר האוצר הסכים לדחייה של שבועיים נוספים - בישיבה של ראשי מפלגות הקואליציה שנערכה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו שלשום
 
החוק לדחיית שידורי התאגיד בשבועיים עד ה-15 במאי 2017 אמור להיחקק היום (ג') ומחר ב-3 קריאות במליאת הכנסת.
 
מסלול החקיקה התחיל בוועדת הכנסת, שאישרה הבוקר להעניק לממשלה פטור מחובת הנחה מוקדמת של הצעת החוק על שולחן הכנסת, ברוב של 9 חברי כנסת מהקואליציה נגד 5 חברי כנסת מהאופוזיציה. את בקשת הפטור הגיש רן שיטרית, ראש מטה שר התקשורת, לאור הדחיפות הרבה מאחר שהחוק המקורי קובע שהתאגיד יתחיל לשדר ב-30 באפריל 2017.
 
לאחר אישור הצעת החוק בקריאה הראשונה תכונס ועדת הכנסת שתקים תת-ועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), שתתבקש לאשר את החוק כבר הערב (יום ג').
 
מחר תתבקש המליאה לאשר את הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית. סיעת המחנה הציוני גיבשה שורה של הסתייגויות להצעה, אך אין זה מן הנמנע שוועדת הכנסת תקבע סדרי דיון מיוחדים לצורך הדיון במליאה, כך שהזמן שיוקצה לאופוזיציה להצגת הסתייגויותיה יוגבל.
 
במליאת הכנסת הציג שר התיירות, יריב לוין, את הצעת החוק, והמליאה צפויה להצביע עליה בשעות הקרובות. לשם כך כונסה המליאה לישיבת פגרה מיוחדת, שבה נוכחים לפי שעה רק 14 ח"כים.
 
לוין אף הודיע שבשבוע הבא תתבקש הכנסת לאשר תיקון חקיקה שבמסגרתו תשונה מתכונת ההפעלה של התאגיד, ויוקם תאגיד חדשות ציבורי חדש. זאת בהתאם למתווה עליו סיכמו רה"מ ושר האוצר, להקמתו של תאגיד עצמאי לעניין חדשות, אקטואליה וענייני היום - במתכונת דומה לזו של תאגיד שידור הציבורי. לוין הוסיף כי "גם אם טעינו בהקמת תאגיד השידור הציבורי, אין זה נכון להצמד לעשייה הזו".
 
ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) מתח ביקורת על ההצעה, ואמר כי "יש לי חשש שבהקמת תאגיד התקשורת רוצים להרחיק את אנשי התאגיד מהחדשות. ככה עובדים בצפון קוריאה. רה"מ לא אוהב את ראשי התאגיד ובשביל זה עושים את כל המהומה, עושים סירבול, אני לא רואה שום סיבה שיקום תאגיד תקשורת חדש. כל כוונתו איננה לפקח על שידור הציבורי, אלא להפוך את השידור הציבורי לשידור מטעם".
 
ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), אמר כי "שידור ציבורי הוא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה, ולא צריך שהשידור הציבורי יהיה כלי תעמולה. עד היום השידור הציבורי היה כלי תעמולה של מי שהיה חזק".
 
ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), אמר כי "מעט עתונאים ערבים עבדו ברשות השידור ומעט עובדים ערבים נקלטו בתאגיד. רובם של אלה שנשכרו לתאגיד הם לא באותה דרגה בכירה שמגיעה להם, בהתחשב בכישורים ובמקצוענות שלהם. חשוב שיהיו עיתונאים ערבים שידברו על נושאים לא סקטוריאליים. אומרים שהתאגיד הוא שמאלני, אבל כשאני רואה את רשימת השמות של חלק מבכירי התאגיד, ופתאום נראה שהשמאל הופך לימין קיצוני. זאב קם, הכתב הפרלמנטרי של התאגיד, כשהוא שומע ח"כים ערבים הוא מתמלא זיעה עד שהוא צריך רופא ערבי כדי לעזור לו".
 
ח"כ אילן גילאון (מרצ), אמר כי "זה מעשה של מגלומניות, סדיזם ואגואיזם. הסיפור כל כך מאפיין מקום שבו אנשים לא נחשבים לכלום. נתניהו אמר שעובדי הרשות הם מהחמאס, ועובדי התאגיד הם שמאלנים. נתניהו אומר 'השידור הציבורי זה אני - עורך, יוצר, מגיש וצלם'". גילאון אף יעץ לנתניהו, "תפנה אל זוגתך הפסיכולוגית, כנראה אתה זקוק לעזרה".
 
ח"כ יוסף ג'ברין (הרשימה המשותפת), דיבר על שביתת הרעב של האסירים הערביים, ואמר שדרישותיהם הגיוניות לגיטימיות ומוצדקות. ח"כ שולי מועלם רפאלי (הבית היהודי) השיבה לו: "צריך להוריד להם את הזכויות למינימום כי הם חברים בארגוני טרור".
 
יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, אמרה במליאה כי "נתניהו עשה מעשה מגונה גם בתאגיד וגם ברשות השידור. יש פה התנהלות הנוגעה בחטא הקדמון שהכנסת ביטלה בחקיקה בפעם הראשונה בתולדות המדינה הסכם קיבוצי שנחתם ברשות השידור. יש ברשות עובדים ועיתונאים מצוינים למרות ההנהלה המסואבת.
 
"אחרי שהחליטו להקים את התאגיד, רה"מ נתניהו מנהל קרב מאסף נגד תאגיד השידור הציבורי. נתניהו רוצה לחוקק חוק מעוות שמוציא את חטיבת החדשות מתאגיד השידור כי כמה עתונאים לא באים לו טוב. תאגיד בלי חדשות הם ברווז צולע והכל נובע מכך שנתניהו רוצה שליטה מונופוליסטית מלאה בתקשורת. רה"מ מקבל הכשר מהיועץ המשפטי לממשלה, שמכשיר כל שרץ למרות שהוא נמצא בניגוד עניינים. הוא מתעלל בעובדי התאגיד ועובדי רשות השידור".
 
ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי "הנושא של התקשורת החופשית והציבורית הוא מהותה של הדמוקרטיה. נתניהו מתקנא בארדואן או בחברו פוטין, ואומר - 'אני רוצה לשלוט בבתי המשפט, אני רוצה לשלוט באקדמיה ובמערכת החינוך. אני רוצה שליטה מלאה בלי דמוקרטיה, בלי אופוזיציה, בלי ביקורת ובלי מישהו שיבחן וישאל למה אני לוקח שוחד או למה אני מקבל מתנות. למה אני נותן למקורבי לקנות צוללות בשעה שאני מכתיב את ביטחונה של המדינה. למה צריך תקשורת חזקה ביקורתית ונשכנית?'"
 
http://www.themarker.com/news/politics/1.4041454
יו"ר תאגיד השידור: "פוליטיקאים ביקשו מאתנו למנות את אנשיהם"
"אני יודע למה רוצים לסגור אותנו. כי החלטנו להיות מקצועיים ועצמאיים. אמרו לנו 'בואו ותמנו לתפקיד הזה את ההוא. אלה היו פוליטיקאים או שלוחים שלהם" - כך אמר היום (ג') יו"ר תאגיד השידור הציבורי, גיל עומר, בדיון בכנסת. לדבריו, "הקמנו גוף שהוא הכי מגוון ופלורליסטי במדינת ישראל. מעולם לא התבטאנו פוליטית, ואנחנו נגד הפיצול והקמת תאגיד נפרד לשידורי חדשות".
 
הדברים נאמרו במסגרת הדיון בוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה והכנסת, שדנה בשעה זו בהצעת החוק לדחיית ההקמה של תאגיד השידור הציבורי וסגירת רשות השידור ל-15 במאי. סגירת הרשות נועדה לאפשר הליך חקיקה שני, שיידון בכנסת בהמשך ויוביל לביטול פעילות החדשות בתאגיד השידור והקמת תאגיד חדשות ייעודי.
 
בראשות הוועדה המשותפת עומד יו"ר הקואליציה, דוד ביטן (ליכוד), אשר הביע זה מכבר תמיכה מוצהרת בסגירת התאגיד משום שראשיו "שמאלנים", כהגדרתו. במשך דיון הוועדה ביטן התערב שוב ושוב בדברי הח"כים והשמיע את עמדתו נגד התאגיד. הדיון כלל צעקות ביניים רבות מכל הצדדים, בעיקר מצד עובדי רשות השידור שמחו על פיטוריהם.
 
מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, מיאן להבהיר בדיון מדוע דרושה דחיית החוק ולא נענה לבקשת הח"כים להסביר מדוע מוקם תאגיד נפרד. "החוק הזה הוא שלב טכני קצר בהמלצת היועמ"ש", אמר פילבר, "וזאת כדי לאפשר את קידום החקיקה להקמת תאגיד חדשות נפרד".
 
עלות הדחייה, לפי משרד האוצר, היא 17 מיליון שקל לשבועיים. פילבר עצמו טען בדיון כי לפי חישובי משרד התקשורת, העלות היא 4 מיליון שקל בלבד, ואולם סירב לפרט ולהסביר את החישובים.
 
במהלך הדיון טענו ביטן וחברו לסיעה ח"כ יואב קיש כי אין כל היתכנות לדחייה של שבועיים בלבד - שכן ב-15 במאי לא ניתן יהיה להקים את תאגיד החדשות הייעודי. "זה לוח זמנים בעייתי מאוד", אמר ביטן. קיש הוסיף: "אני מציע דחייה נוספת של שבועיים. אני מבין שהמשמעות הכספית היא 17 מיליון שקל. זה לא יעבור בלי הסכמת האוצר. הליך החקיקה הוא מורכב".
 
מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, כי המשרד מתנגד לדחייה עד 1 ביוני. עם זאת, ההערכות הן כי בסופו של דבר שר האוצר משה כחלון ייכנע שוב ויאפשר את הדחייה הנוספת. הדחייה הזו תיטיב בעיקר עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, משום שתאריך היעד לפיטורי רשות השידור יהיה לאחר מערכת הבחירות שלו.
 
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי "הסיפור לא היה מתעורר אם לא הייתם בודקים את הפייסבוקים של העיתונאים. אשמח שמנכ"ל משרד התקשורת יבהיר מה קרה ועל מה המהומה. לא כדאי שהכסף יילך לנכים? למה אתם עושים את זה?" ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי "אין שום הסבר למה צריך תאגיד חדשות נפרד. בתקופת הביניים אתם מתכוונים לגנוב את תאגיד החדשות. לייצר 'חדשות-ביבי'. לא יהיה ממשל תאגידי. כונס הנכסים לא כפוף לשום ממשל תאגידי".
 
עובד רשות השידור, רפי יששכר, אמר כי "יש אנשים ברשות שרוצים ללכת גם היום. באותו תקציב שהתאגיד מקבל כיום, עובדי רשות השידור יכולים לעבוד גם במתקנים של רשות השידור. זורקים אותנו הביתה בזמן שאני מפרנס תשע נפשות".
 
מנהל רשת ב' בתאגיד, עומר בן רובי, השיב: "הגעתי לתאגיד לפני שנה. אני אבא לתינוק, נשוי וגר ביפו. ההחלטה לפרק את רשות השידור לא היתה כמו ההחלטות הנוכחיות האלה, פרי דיונים של חודש, חודשיים או שבועיים - אלא התקבלה אחרי 14 ועדות שניסו לקיים רפורמה בשידור ציבורי".
 
ביטן עצר אותו ושאל: "אתה חתום על חוזה? יש סעיף על חוזה שאפשר לסיים לך את העבודה שלך? אז אפשר". בהמשך אמר בן רובי: "תגידו את האמת, הממשלה לא רוצה שידור ציבורי בכלל. תגידו את זה. שופכים עשרות מיליוני שקלים. זו בדיחה".
 
ביטן גם התייחס לריאיון שקיים יו"ר התאגיד עומר בערוץ 2 לפני כחודש, שבו אמר כי ההתנהלות בתחום התקשורת דומה להתנהלות של ארדואן ופוטין. "לא ראוי שיו"ר תאגיד ציבורי ידבר איך שהוא רוצה", אמר ביטן. עומר השיב לו: "זה לא היה פוליטי".
 
מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אמר: "הפיצול של החדשות בלתי אפשרי תפעולית, זה בזבוז כספים ולא משנה איך תשחקו עם האקסלים. אנחנו לחלוטין לא מבינים את ההיגיון הזה. התאגיד מוכן לקלוט עוד הרבה יותר עובדים ממה שהוסכם אתמול עם האוצר וההסתדרות".
 
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אביטל סומפולנסקי, הביעה מחאה על הליך החקיקה החפוז. "עד למועד של 15 במאי מוטל על הכנסת להעביר הצעת חוק חדשה שמשנה באופן מהותי, ובמשך אותו זמן יש גם ליישם את החוק. לוחות הזמנים הנוכחיים מביא אותנו במקרה הטוב ל-1 במאי. כשם שצריך הליך ראוי בממשלה צריך הליך ראוי בכנסת. לא ניתן יהיה לקיים הליך מסודר במספר כזה של ימים. ח"כים צריכים לקבל את הצעת החוק, ללמוד אותה. הממשלה מגיעה לכנסת ברגע האחרון ומקווה שיהיה אפשר תוך מספר ימים. אנחנו מבקשים להסב את תשומת הלב שעלול להיווצר מצב שיהיה פגם בהליך שיירד לשורשרו של העניין".
 
ביטן השיב לה: "אם יש בעיה בלשכה המשפטית שלכם, אז תביאו עוד עורך דין". סומפולנסקי הבהירה שוב: "זה לא קשור ללשכה המשפטית. בלוח הזמנים לא ניתן יהיה לקיים הליך חקיקה ראוי". עם זאת, אם אכן ההצעה תונח ב-4 במאי, גם היועמ"ש הסכימה כי ניתן יהיה לקיים הליך כזה.
 
פילבר הבהיר כי המהלך הנוכחי הוא "לקחת את מה שהיה חטיבת החדשות בתאגיד, ולהפוך אותה, כמו שהיא, לתאגיד נפרד. נעשה את כל המאמצים שבתוך שלושה חודשים תמונה מועצה חדשה". כחלק מכך גם ימונה מנהל חדש לתאגיד החדשות הייעודי במקום מנהל החטיבה של התאגיד, ברוך שי.
 
פילבר טען כי בעבר נתניהו נמנע באופן מכוון מלחתום על מינוי מועצת התאגיד. "אמרתי ששר התקשורת לא יחתום על מינוי המועצה עד שלא ייגמר עניין עובדי רשות השידור", אמר פילבר.
 
אלהרר שאלה שוב ושוב את פילבר מדוע מודח שי. "מה רע במנהל הקיים?", שאלה. פילבר טען כי כאשר עורכים רפורמה מבנית כזו ממנים מנהל חדש. הוא טען כי תאגיד השידור כאן לא התייחס באופן ראוי לעובדי רשות השידור ולא גייס אותם באופן שיוויוני.
 
"הומצא אתוס חדש וטענות על דנא פגום של עובדי רשות השידור. הגיעו אינסוף טענות. אנחנו יכולים לדבר רק על תחושות, אבל כשיותר מדי אנשים לך שזה מסריח, תתחיל לבדוק. אנשים מרשות השידור אמרו שהעבירו אותם בתאגיד ויה דלרוזה ושינמכו אותם מקצועית. כנציג הממשלה ידי קשורות לחלוטין. מסמנים קבוצה שלמה של מאות עובדים, שבגלל שהם באים ממקום עבודה מסוים הם יכנסו לפי מכסות או לא יכנסו בכלל. זו האווירה שנוצרה".
 
קובלנץ הטיח בפילבר: "שיניתים חקיקה על סמך פולקלור?" פילבר ענה לו כי "הנקודה העיקרית והיא לב העניין - המתווה מאפשר לקלוט עובדים עיתונאים בהיקף גדול יותר מרשות השידור לתאגיד".
 
יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי, שאל את פילבר: "כיום מנהל חטיבת החדשות מכיר את הארגון ומנהל אותו, מדוע להזיז אותו?" ח"כ איתן כבל העיר "זה פרק שהוצג ב'פולישוק' ונדחה, כי זה היה מוגזם".
 
בהמשך הודיע ח"כ יואב קיש כי הוא מושך את הצעתו לדחות בשבועיים נוספים את הקמת התאגיד עד ל-1 ביוני וזאת לאור התנגדות האוצר.
 
http://www.themarker.com/advertising/1.4049191
"אני יודע למה רוצים לסגור אותנו. כי החלטנו להיות מקצועיים ועצמאיים. אמרו לנו 'בואו ותמנו לתפקיד הזה את ההוא. אלה היו פוליטיקאים או שלוחים שלהם" - כך אמר היום (ג') יו"ר תאגיד השידור הציבורי, גיל עומר, בדיון בכנסת. לדבריו, "הקמנו גוף שהוא הכי מגוון ופלורליסטי במדינת ישראל. מעולם לא התבטאנו פוליטית, ואנחנו נגד הפיצול והקמת תאגיד נפרד לשידורי חדשות".
 
הדברים נאמרו במסגרת הדיון בוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה והכנסת, שדנה בשעה זו בהצעת החוק לדחיית ההקמה של תאגיד השידור הציבורי וסגירת רשות השידור ל-15 במאי. סגירת הרשות נועדה לאפשר הליך חקיקה שני, שיידון בכנסת בהמשך ויוביל לביטול פעילות החדשות בתאגיד השידור והקמת תאגיד חדשות ייעודי.
 
בראשות הוועדה המשותפת עומד יו"ר הקואליציה, דוד ביטן (ליכוד), אשר הביע זה מכבר תמיכה מוצהרת בסגירת התאגיד משום שראשיו "שמאלנים", כהגדרתו. במשך דיון הוועדה ביטן התערב שוב ושוב בדברי הח"כים והשמיע את עמדתו נגד התאגיד. הדיון כלל צעקות ביניים רבות מכל הצדדים, בעיקר מצד עובדי רשות השידור שמחו על פיטוריהם.
 
מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, מיאן להבהיר בדיון מדוע דרושה דחיית החוק ולא נענה לבקשת הח"כים להסביר מדוע מוקם תאגיד נפרד. "החוק הזה הוא שלב טכני קצר בהמלצת היועמ"ש", אמר פילבר, "וזאת כדי לאפשר את קידום החקיקה להקמת תאגיד חדשות נפרד".
 
עלות הדחייה, לפי משרד האוצר, היא 17 מיליון שקל לשבועיים. פילבר עצמו טען בדיון כי לפי חישובי משרד התקשורת, העלות היא 4 מיליון שקל בלבד, ואולם סירב לפרט ולהסביר את החישובים.
 
במהלך הדיון טענו ביטן וחברו לסיעה ח"כ יואב קיש כי אין כל היתכנות לדחייה של שבועיים בלבד - שכן ב-15 במאי לא ניתן יהיה להקים את תאגיד החדשות הייעודי. "זה לוח זמנים בעייתי מאוד", אמר ביטן. קיש הוסיף: "אני מציע דחייה נוספת של שבועיים. אני מבין שהמשמעות הכספית היא 17 מיליון שקל. זה לא יעבור בלי הסכמת האוצר. הליך החקיקה הוא מורכב".
 
מנכ"ל האוצר, שי באב"ד, כי המשרד מתנגד לדחייה עד 1 ביוני. עם זאת, ההערכות הן כי בסופו של דבר שר האוצר משה כחלון ייכנע שוב ויאפשר את הדחייה הנוספת. הדחייה הזו תיטיב בעיקר עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, משום שתאריך היעד לפיטורי רשות השידור יהיה לאחר מערכת הבחירות שלו.
 
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי "הסיפור לא היה מתעורר אם לא הייתם בודקים את הפייסבוקים של העיתונאים. אשמח שמנכ"ל משרד התקשורת יבהיר מה קרה ועל מה המהומה. לא כדאי שהכסף יילך לנכים? למה אתם עושים את זה?" ח"כ מיקי רוזנטל אמר כי "אין שום הסבר למה צריך תאגיד חדשות נפרד. בתקופת הביניים אתם מתכוונים לגנוב את תאגיד החדשות. לייצר 'חדשות-ביבי'. לא יהיה ממשל תאגידי. כונס הנכסים לא כפוף לשום ממשל תאגידי".
 
עובד רשות השידור, רפי יששכר, אמר כי "יש אנשים ברשות שרוצים ללכת גם היום. באותו תקציב שהתאגיד מקבל כיום, עובדי רשות השידור יכולים לעבוד גם במתקנים של רשות השידור. זורקים אותנו הביתה בזמן שאני מפרנס תשע נפשות".
 
מנהל רשת ב' בתאגיד, עומר בן רובי, השיב: "הגעתי לתאגיד לפני שנה. אני אבא לתינוק, נשוי וגר ביפו. ההחלטה לפרק את רשות השידור לא היתה כמו ההחלטות הנוכחיות האלה, פרי דיונים של חודש, חודשיים או שבועיים - אלא התקבלה אחרי 14 ועדות שניסו לקיים רפורמה בשידור ציבורי".
 
ביטן עצר אותו ושאל: "אתה חתום על חוזה? יש סעיף על חוזה שאפשר לסיים לך את העבודה שלך? אז אפשר". בהמשך אמר בן רובי: "תגידו את האמת, הממשלה לא רוצה שידור ציבורי בכלל. תגידו את זה. שופכים עשרות מיליוני שקלים. זו בדיחה".
 
ביטן גם התייחס לריאיון שקיים יו"ר התאגיד עומר בערוץ 2 לפני כחודש, שבו אמר כי ההתנהלות בתחום התקשורת דומה להתנהלות של ארדואן ופוטין. "לא ראוי שיו"ר תאגיד ציבורי ידבר איך שהוא רוצה", אמר ביטן. עומר השיב לו: "זה לא היה פוליטי".
 
מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אמר: "הפיצול של החדשות בלתי אפשרי תפעולית, זה בזבוז כספים ולא משנה איך תשחקו עם האקסלים. אנחנו לחלוטין לא מבינים את ההיגיון הזה. התאגיד מוכן לקלוט עוד הרבה יותר עובדים ממה שהוסכם אתמול עם האוצר וההסתדרות".
 
היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד אביטל סומפולנסקי, הביעה מחאה על הליך החקיקה החפוז. "עד למועד של 15 במאי מוטל על הכנסת להעביר הצעת חוק חדשה שמשנה באופן מהותי, ובמשך אותו זמן יש גם ליישם את החוק. לוחות הזמנים הנוכחיים מביא אותנו במקרה הטוב ל-1 במאי. כשם שצריך הליך ראוי בממשלה צריך הליך ראוי בכנסת. לא ניתן יהיה לקיים הליך מסודר במספר כזה של ימים. ח"כים צריכים לקבל את הצעת החוק, ללמוד אותה. הממשלה מגיעה לכנסת ברגע האחרון ומקווה שיהיה אפשר תוך מספר ימים. אנחנו מבקשים להסב את תשומת הלב שעלול להיווצר מצב שיהיה פגם בהליך שיירד לשורשרו של העניין".
 
ביטן השיב לה: "אם יש בעיה בלשכה המשפטית שלכם, אז תביאו עוד עורך דין". סומפולנסקי הבהירה שוב: "זה לא קשור ללשכה המשפטית. בלוח הזמנים לא ניתן יהיה לקיים הליך חקיקה ראוי". עם זאת, אם אכן ההצעה תונח ב-4 במאי, גם היועמ"ש הסכימה כי ניתן יהיה לקיים הליך כזה.
 
פילבר הבהיר כי המהלך הנוכחי הוא "לקחת את מה שהיה חטיבת החדשות בתאגיד, ולהפוך אותה, כמו שהיא, לתאגיד נפרד. נעשה את כל המאמצים שבתוך שלושה חודשים תמונה מועצה חדשה". כחלק מכך גם ימונה מנהל חדש לתאגיד החדשות הייעודי במקום מנהל החטיבה של התאגיד, ברוך שי.
 
פילבר טען כי בעבר נתניהו נמנע באופן מכוון מלחתום על מינוי מועצת התאגיד. "אמרתי ששר התקשורת לא יחתום על מינוי המועצה עד שלא ייגמר עניין עובדי רשות השידור", אמר פילבר.
 
אלהרר שאלה שוב ושוב את פילבר מדוע מודח שי. "מה רע במנהל הקיים?", שאלה. פילבר טען כי כאשר עורכים רפורמה מבנית כזו ממנים מנהל חדש. הוא טען כי תאגיד השידור כאן לא התייחס באופן ראוי לעובדי רשות השידור ולא גייס אותם באופן שיוויוני.
 
"הומצא אתוס חדש וטענות על דנא פגום של עובדי רשות השידור. הגיעו אינסוף טענות. אנחנו יכולים לדבר רק על תחושות, אבל כשיותר מדי אנשים לך שזה מסריח, תתחיל לבדוק. אנשים מרשות השידור אמרו שהעבירו אותם בתאגיד ויה דלרוזה ושינמכו אותם מקצועית. כנציג הממשלה ידי קשורות לחלוטין. מסמנים קבוצה שלמה של מאות עובדים, שבגלל שהם באים ממקום עבודה מסוים הם יכנסו לפי מכסות או לא יכנסו בכלל. זו האווירה שנוצרה".
 
קובלנץ הטיח בפילבר: "שיניתים חקיקה על סמך פולקלור?" פילבר ענה לו כי "הנקודה העיקרית והיא לב העניין - המתווה מאפשר לקלוט עובדים עיתונאים בהיקף גדול יותר מרשות השידור לתאגיד".
 
יו"ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ'יצקי, שאל את פילבר: "כיום מנהל חטיבת החדשות מכיר את הארגון ומנהל אותו, מדוע להזיז אותו?" ח"כ איתן כבל העיר "זה פרק שהוצג ב'פולישוק' ונדחה, כי זה היה מוגזם".
 
בהמשך הודיע ח"כ יואב קיש כי הוא מושך את הצעתו לדחות בשבועיים נוספים את הקמת התאגיד עד ל-1 ביוני וזאת לאור התנגדות האוצר.
 
http://www.themarker.com/advertising/1.4049191
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.