כאן נמחקה הודעה

[bobito]

כאן נמחקה הודעה

כאן נמחקה הודעה על ידי הנהלת הפורומים

 

[vca]

ואותו מונולוג מבלי להוריד הקובץ

מונולוג מעומק הS.P שלי! אומנם אני לא דתייה אך החלטתי לנצל יום הכיפורים כטריגר לווידוי. אין זה ווידוי בסגנון "סלח לי אבי כי חטאתי.."

לא בקלות החלטתי להחשף כאן בפניכם ומול עצמי כראי. מה גם שזה עלול להיות עבורי ירייה ברגל ואף יותר גבוה בהרבה.. זכיתי להגשים חלום ולהתקבל לעבודה כמטפלת ברפלקסולוגיה באחת מקופ"ח. לפני כן עבדתי כפקידה בשכר סביר+תנאים+ארוחות+שעות נוחות בבוקר בלי משמרות או נוספות. אך היה חסר משהו.אתגר.עיניין.הגשמה עצמית.סיפוק.הרגשתי סתמיות ושיעמום גדול בחיי. ותעודת הרפלקסולוגית שכבה במגירה מיותמת. כשהתקבלתי לקופ"ח נאמר לי למין ההתחלה בהגינות שהעבודה לא קלה,שכר נמוך(יחסית לפרטי) ושוחקת. המנהל שלי זרק לי "לא חשוב אם את מטפלת טובה או לא אלא כמה מטופלים חוזרים אלייך…", שהרי קופ"ח רוצה להרוויח והרבה כעסק כלכלי. בכ"ז קפצתי בששון למים ומצאתי עצמי מטפלת ב8-10 איש במשמרת כ"סרט נע" עם הפסקונת אחת.בשבוע אני מטפלת יותר מכל המטופלים הפרטיים שהיו לי אי פעם ברפלקסולוגיה. קיבלתי המון פידבקים חיובים ומכתבי תודה וכמובן תוצאות טובות מהמטופלים.נחשפת בקופ"ח למיקרים מעניינים ומאתגרים ואף מרגשים שהסיכוי שיגיעו אליי בפרטי שואף לאפס כמעט.וזה מילא אותי מאוד למרות האינטינסיביות. זה בתחילת דרכי. והיום.. היום אחרי כברת דרך בקופ"ח אני מרגישה מרוקנת לגמרי. יותר ויותר מוצאת עצמי מפהקת נמרצות בטיפול,מציצה לא מעט בשעון שיגמרו כבר ה40 דקות טיפול שנראות לי ארוכות מדיי,כמעט נצח. בעבר בקלות הייתי מבצעת טיפול של שעה היום בקושי מגרדת ה40 דק עיניין של מיומנות גבוהה או שחיקה גדולה?? לעיתים מוצאת עצמי מורחת-מושכת הטיפול עד הסיום המיוחל. מרגישה רע עם זה,נורא אפילו וכמובן שזה לא הוגן כלפי המטופלים. מרגישה כמו בורג חלק מסרט נע משומן של מטופלים. לעיתים מרגישה כמו זונה(!!) אפילו ותחושת קבס עולה בי ומחנק בגרון ומתאפקת לא לשחרר צעקה דרך החלון..שלא לדבר על פרקי ידיים וגב דואבים. כשיש לי משמרת חלשה יחסית אני מתבאסת קצת(שכר לפי מטופלים בפועל ולא לפי מס שעות) וכשאני במשמרת מלאה גם ממש לא ברקיע השביעי... עם יד על הלב ולבטח לא תאהבו לשמוע זאת –הרי רוב הטיפול ברפלקס' דומה עד זהה לכל אדם וההבדל הם בדגש גם בטיפול בהתאם לבעיית המטופל. והאירוניה שחברים/משפחה וכל מי ששומע על עבודתי בקופ"ח מתרשם עמוקות ושבעתיים מימיי כפקידה!! אל תבינו אותי לא נכון-יש ימים (פחות ופחות)שאני גומאת משמרת מלאה בקלילות ובכיף תלוי באילו אנרגיות הגעתי,בפידבקים,במטופלים עצמם וכו. אישית מאוד אוהבת רפלקסולוגיה ומאמינה בה מאוד אך מרגישה איך אינטינסיביות העבודה ממאיסה עליי שיטה זו. כמו חטיף טעים ככל שיהיה-במינון יתר יצא מהאףףףףףף מן הסתם חלקכם יצעקו "גוועלד"- "איך אפשר כ"כ הרבה?תוריד משמרת/תוותר על קופ"ח.." האומנם איש מכם אינו בקופ"ח?כולכם כאן מתפרנסים יפה באופן פרטי רק מרפלקס'?אם כן-מורידה הכובע. הרי רוב המטופלים ברפלק,שיאצו,טווינא ,דיקור(להבדיל מעיסוי) יעדיפו טיפול בקופ"ח שזה מעין חותמת כשרות בפיקוח (ויש גם יתרונות לקופ"ח!!) לעומת מטפל פלוני שתקע פלאייר בתיבת דואר/פרסם בעיתון... אגב כמות הקו"ח שהנהלת קופ"ח מקבלת ממטפלים שמתים להכנס-רבה מאוד! תגידו שטיפול פרטי 1 שווה לי 3-4 טיפולי קופ"ח.זה נכון על הנייר אך מה עם האנרגייה בשיווק?בלמשוך המטופל ולסידרה ולא חד פעמי?? ישנם מטפלים אחרים ש"גונבים" מטופלים מקופ"ח לפרטי-זה לא מוסרי בעיניי מה גם שיגרור פיטורין מיידים. מצד שני מכירה מטפלת בשיאצו וותיקה ממני נראית שחוקה לגמרי עם מבט כבוי בעיניים ומרירות אך לא תעזוב מיוזמתה כי תפסיד הפיצויים ולאן תלך? לא רוצה להיות כמוה אך בעצמי ממש לא צעירה אחר צבא שחוסכת לטיול הגדול... אני מנסה בכול טיפול להתכוון למטופל ולהתרכז במטרה-עזרה נתינה וטיפול. אך מוצאת עצמי תכופות עם מועקה בחזה ובגרון,קושי לנשום,מעי רגיז ועוד. חשוב-קולגה אמרה לי שמאחר ורגלי המטופלים מקבילים לחזה ולבטן-הם אלו שסופגים כל האנרגיות השליליות. האומנם?? ניסיתי לתדלק עצמי במס' טיפולי עיסוי(היה טכני), ברייקי(לא חשתי בדבר) ברפלק'(בסדר..לא כמו שלי). תרם לי במימד הפיזי אולי אך לא הנפשי-אנרגטי-ריגשי. ואולי אני סתם מפונקת??הרי גם להיות קלדנית/קופאית/מאבטח בקניון זה לא קל כלל ועוד בשכר מינימום..ויש בקופ"ח מטפלים שעובדים שם שנים!! ניסיתי ועודני מנסה למצוא עבודה נוספת חלקית לאו דווקא ברפלק' כדי לאזן אך לא מוצאת שום מישרה חלקית שתשלים. גם לצמצם משמרות מקופ"ח לא יכולה כי גם כך לא גומרת החודש..ויש לי עוד פה להאכיל בבית. ארגיש רע מאוד לוותר לגמרי על קופ"ח ולחזור להיות סתם פקידה מבוזבזת?? אך גם כעת מרגישה רע. במילכוד!! אשמח לשמוע דעתכם בכנות. תודה על הבמה לפרוק ליבי. גמר חתימה טובה וחיובית לכם!! ממני, נועה.

 

[harduf9]

הי נועה

כמו שכבר נכתב, כנראה מסיבה זו אני לא בקופ"ח. ואין לי גב כלכלי. אני עובד בבית מרקחת, מטפל ועוסק גם בשיווק רב שכבתי. גם אני עברתי משבר כזה כאשר טיפלתי רק ברפלקסולוגיה, לא שהרפלקסולוגיה אשמה. רק שבאמת באיזה שלב גם עבודה זו נהיית רוטינית. הסיפוק מגיע אחרי מספר רב של טיפולים (בד"כ). אישית אני למדתי עוד שיטות טיפול ואבחון רבות. כיום אני מתחיל כל טיפול באירידיולוגיה ולפי זה מחליט על המשך טיפול. לפעמים זה רפלקסולוגיה, לפעמים רפואה סינית ולפעמים תזונה ותוספי תזונה או כל כלי אחר מהכלים שרכשתי. אני מגיע לרובדים הרבה יותר עמוקים עם המטופל והעבודה הרבה יותר מעניינת. מעבר לכך אני אישית מאמין שבעזרת שיווק רב שכבתי הוגן, ניתן להגיע לעצמאות כלכלית ולא להזדקק לחסדי בתי מרקחת, חנויות טבע או קופ"ח. כרגע אני עדיין זקוק לעבודה כשכיר אך רק בחצי משרה. מקווה שבקרוב אוכל לומר להם תודה רבה ולהתראות. בברכת בריאות שלמה גיא הרדוף - אירידיולוג מומחה ברפואה שלמה

 

[יוסף המטפל]

היי נועה

אני לא יכול להגיד שאני הייתי במקום שאת נמצאת בקטע של נמאס מטיפולים.. אני עדיין לא חוויתי מספיק טיפולים בשביל שזב ימאס עלי.. אבל אני יודע שזב דומה בכל תחום שאת עוסקת כשהעבודה הופכת להיות אוטומטית ולא לפי רצונך בדיוק..אני חושב שגם לכתוב שירים לפי הזמנה זה לא כמו לכתוב שיר לפי רגש..הייתי ממליץ על הפסקה מסוימת בתחום אבל כמו שכולנו יודעים החשבונות בתיבת הדואר לא מבינים את המועקה שלך..האם את מטפלת גם בפרטיים ? ואם כן האם מרגישה אותו דבר איתם?

 

[avorly]

bobito,

זו בדיוק הסיבה שבגללה לא הסכמתי להכנס לעבוד בקופ"ח. אני בדעה שאם משהו לא מתאים לי - אני לא עושה אותו

 

[מקוםבלב]

טיפול

לא הורדתי את הקובץ של בוביטו וקראתי רק את זה של vca . מי הוא או היא הכותבים? אני רק יכולה לומר שגם עליי עוברת תקופה כזו שהרפלקסולוגיה כבר לא כל כך עושה לי את זה ולפעמים גם משעממת אותי. אני מזדהה מאוד עם הכתוב. מה שכן בטיפול פרטי יש את האפשרות להכניס דברים נוספים לטיפול כגון ארומתרפיה, הילינג, תמציות באך וכו'. הטיפול בקופת חולים מאוד שבלוני ואין כל כך הרבה זמן להעמיק את הקשר עם המטופל. כנראב בגלל זה לא התקבלתי לעבוד שם. מה שכן חשוב מאוד להמשיך ללמוד ולהתפתח לכל מיני כיוונים נוספים כך שיש עוד ידע וגם הלימוד עצמו מעשיר. אני כרגע לומדת קינסולוגיה ובקרוב אתחיל גם BAT . חשוב גם מאוד ללכת לטיפול אצל מישהו שמרגישים נוח לשוחח על מה שעוברים יחד עם העמקת תהליך המודעות שלנו. אני מאחלת לכותב כותבת למצוא את השביל הנכון בשבילו ,את המינון והכי חשוב את הכיף שבלטפל.כי אם גם זה הולך כדאי לעשות הפסקה כי אפשר לתת ממקום של ריק. המון הצלחה

 

[bobito]

בקשר לעבודה בקופ"ח

VCA -תודה לך על העתקת הקובץ ישירות לפורום.הייתי שמחה לשמוע גם מה דעתך בעיניין. אורלי-מאוד קל לומר "אני לא עושה מה שלא מתאים לי"-אולי יש לך גב כלכלי רחב שמאפשר לך פריבילגיה זו.רוב מוחלט של עמך עובדים בעבודה שלא תואמת רצונותיהם/יכולותיהם/אופיים. יוסף-אתה צודק שכמעט בכל עבודה קופצת השיגרה.לקחת הפסקה זה לא פתרון מעשי כשיש חשבונות לשלם..או שמוצאים איזון או שחותכים.. בטיפול פרטי(ואין לי כמעט כאלה "בזכות" קופ"ח) כמובן שהתחושה שונה כי אז אני יכולה לצקת תוכן ושיטות שונות נוסף לתישאול מעמיק וניחוח יותר. מקום בלב-תודה על הכנות המפתיעה.אומנם באמתחתי עוד כלים לטיפול ואני בהחלט שואפת ללמוד ולרכוש עוד כלים(דבר שצורך כסף כמובן..) ובקופ"ח הטיפול אכן שבלוני ואסור לי לשלב\לסטות לשיטות אחרות. מצד שני למה שמטופל יבוא אליי/אלייך לפרטי לסידרת טיפול כשבקופ"ח ישלם חצי-שליש מחיר עם פיקוח ייעוץ ועוד..ואני בהחלט מאמינה בעצמי אך גם מפוכחת.. תודה לך על האיחולים.

 

[bobito]

נ.ב למקום בלב-מה זה BAT??

 

[vca]

מחזק את ידייך ברגעים אלה.

מבין מהכתוב שכרגע תקופת תהיות, חיפוש דרך, רצון להגדיל הפרנסה, כאב פיזי .. מי כמוך יודעת כי בכל דבר יש צד חיובי ואני יכול להסתכל עליו ולהגיד שרבות מפריצות הדרך קרו בנקודות הנמוכות של האדם בו הוא מכנס את עצמו, מדבר עם עצמו וגם מקשיב ואז עושה צעד וכל אחד לפי אופיו: אחד יעזוב הכל וימצא משהו אחר, שני יעשה זאת בהדרגה. אם את רוצה/צריכה לדבר ולקבל חיזוקים אשמח לעזור לך. שבוע טוב.

 

[avorly]

bobito,

אני לא משוכנעת שזה קשור לגב כלכלי. אני מאז ומתמיד עבדתי במה שמתאים לי ועושה לי טוב, לא רק מאז שאני ברפואה המשלימה (שזה לא מעט שנים). נוסף לכך - אנילא עוסקת רק ברפלקסולוגיה, אולי זו גם הסיבה לחוסר ההתפשרות שלי.

 

[csh018]

שאלה לנועה

האם סתם בשגרת היום יום קיים אצלך מצב שאת מתעוררת עם הרבה מוטיבציה ואנרגיה ולאט לאט הכול דאך ואין כוח לכלום? שלומי

 

[bobito]

לשלומי

לא חושבת שהבנתי אותך? אמש נחה עליי הרוח ועם עודף אנדרנלין טיפלתי אמש בקופ"ח "רק" ב9 מטופלים-די בקלות ובאהבה.אך בסיום כבר הייתי סחוטה ריגשית ואנרגטית. גם בחיי היומיום קורה שמתחילה כפצצת אנרגיה וגומרת שפוכה זה עונה לשאלתך?לא הבנתי הקשר לקובץ שכתבתי על קופ"ח. לא ממש הבהרת דעתך בעיניין. חג שמח לך וכל המטפלים ו-עמך.

 

[csh018]

השאלה שלי מתאימה בדיוק למה שנכתב

במכתב. והקשר כמו בחיי היום יום. בהתחלה את פצצת אנרגיה ( כמו כל ההתחלות שלך מזכירה, מטפלת, ומחר עיסוק אחר שיעניין אותך) ולאט לאט הנר כבה סחוט ללא אנרגיה. זה דפוס חיים. כדי להחזיק מעמד עד סוף היום את כל פעם מרכזת עוד אדרנלין וכך יש לך עוד 4 שעות של עירנות, אך באותה מידה את פוגעת בעצמך במערכת החיסון שלך ובהמשך עוד אברים פנימים. את צריכה לילמוד לפזר את האנרגיה לאורך כל היום לאורך כל החיים ולדעת להנות גם מהרגע שיש מטופלים או שאין כאשר את בריאה הם יבואו. לא זוכר כרגע אך קוראים לתמצית בך שעוסקת בזה( אולי מאוחר יותר אזכר והוסיף). תנסי להיות פחות "גרדי" ולהנות. מקווה שתרמתי קצת חג שמייח שלומי

 

[מ י כ ל ג ו ר]

טוב נו,

כמו שרשמו,זו בדיוק הסיבה למה אני לא שם. אין לי גב כלכלי,ובכל זאת..אני מנסה באופן פרטי לאט לאט ובטוח. הפלוס היחידי בקופות חולים וספא זה המיומנות והמיקרים שיש,זה חשוב מאוד.