ביום רביעי השכבתי אותם לישון
והכל היה בסדר. יש לי נוהג לכסות לפני שאני הולכת לישון ואני נכנסת לחדר שלהם: יש תינוקת במיטת נוער, הגדולה שוכבת במיטה מעליה - מיטת קומותיים). מיטה נוספת ריקה. בה היתה אמורה להיות ילדה. מורגלת בטיולי לילה שלה אני מחפשת - אצלנו בחדר במיטה ועל הרצפה נאדה, אצלה בחדר על הרצפה נאדה, מתחת למיטה נאדה, בסלון על אחת הספות אין. הבעל התעורר מהאור החזק ושאל מה קרה: אני מספרת לו שהלכה ילדה לאיבוד ואולי היא יצאה מהבית לסבתא. שתבינו השעה 1:30 בלילה ואני עוד רגע מתקשרת למשטרה. ואז הבעל רגוע לחלוטין אומר לי: לא להתקשר לשום מקום, לחזור לחדר ולראות שהגדולות ישנות באותה מיטה טוסיק לטוסיק ורותם פשוט שמה את השמיכה גם על הראש אז לא רואים אותה. אכן זה מה שהיה. אבל אני אם יש לי שערות לבנות בראש עכשיו זה מיום רביעי. וואו, מה שעבר עלי באותן 3 דקות של חיפושים.