כאן מותר לבכות?

רעותי 17

New member
כאן מותר לבכות?

מראש אני מצטערת שהכל ברמזים ושום דבר לא ברור, זו לא אני, זה הוא. מכירים את זה שאתם עוד נאחזים במשהו שברור שלא יישאר? שבא לכם לצרוח ולנער ולפקוח למישהו עיניים. ולהגיד לו אלפי פעמים שאתם אוהבים אותו ושפשוט ינסה להרגיש את זה. ופתאום אתם מגלים, שבלי שהתכוונתם, הייתם בדיוק מה שהוא היה צריך, ועשיתם לו טוב, והוא כן אוהב ומודה אבל בלי סיבה הגיונית הוא פשוט מתנתק מהעולם הזה ובורח. ואתם נקרעים בין הרצון לכעוס ולהפגע ולכאוב, לבין ההבנה והסליחה. ואתם נקרעים בין הדאגה האינסופית לבין הכעס. וכבר יומיים וחצי אני מתהלכת בהלם. פעם כי זה היה טוב ועכשיו כי זה רע. ונגמרו לי הדמעות, ונגמרו המילים והמחשבות. והיום הזה נראה לי הזוי מתמיד, והסיפור הזה עוד יותר. ואני רוצה לבכות שוב, ולחייך, ולשמוח, ולחשוב שזה ייגמר אחרת, ואפילו לעצמי אני לא בדיוק יודעת להסביר איך ומה אני מרגישה. אני רק רוצה שהכל יחזור להיות כמו פעם. בלי סיבוכים ודיבורים מיותרים, בלי מחשבות מפחידות, בלי האטימות והסגירות. פשוט בלי. ולחזור ולהיות בדיוק כמו פעם. אני והוא. והוא, ואני. והוא עצמו ואני באשליה. _____________________________________ ובגלל שאין לי מילים אני מחפשת שיר. לא שיר פרידה. דווקא שיר על התחלה חדשה. על התמודדות עם פחדים, על האומץ להיות מי שאתה. על האומץ לאהוב באמת, לשמוח, להתחיל מחדש נקי יותר, טהור יותר. אתם מוזמנים לעזור לי :)
 
קודם כל אני מקווה שהכל יסתדר,

דבר שני, לא נותר לי אלא לנחש, חבר שלך הלך עם גבר? כי לא עולה לי אופציה אחרת ל"רמזים" שנתת בהודעה.. שבוע טוב שיהיה!
 

רעותי 17

New member
אוף..

זה הרבה הרבה הרבה יותר טעון ממה שאני אכתוב [כי שוב, יש כאן עניין של צנעת הפרט], בגדול? חבר ממש טוב שהקשר בינינו הוא לא רגיל החליט שהוא עוזב, מתנתק, כדי להיות אדם טוב יותר, כדי להתחיל מחדש. כדי להיות שמח יותר. זה בגדול. בפרטי, זה כולל הרבה יותר רגש, הרבה יותר סיפור, הרבה יותר חים, הרבה יותר דמעות. הרבה הרבה יותר.
 
באמת שאני מצטער לשמוע...

אם היית יכולה לשתף יותר לעומק היה יותר קל לייעץ לך ולתת לך יד, אבל ככה קצת קשה.. נשאר רק לתת
 
רעותי היקרה מכל!

גם איני יודע, במה אוכל לעזור מעבר ל
חם ואוהב (אם ל"דיקיי" מותר, אז בטח גם לי...). לפעמים ישנם מהלכים, שאיננו מבינים אותם. צריך להסתכל קדימה על האור הטוב ולהמשיך מאותה נקודה, שבה נאלצנו להפסיק. נכון! לפעמים זה קצת כואב אבל אין סיבה, שזה לא יעבור עם הזמן, ותמצאי לך חבר כלבבך, שאולי גם יוביל אותך בדרך, שאת כל כך חפצה בה.
 

dkey

New member
../images/Emo201.gif

נקווה שבמהרה הפצעים יגלידו.
 
למעלה