גם בדברים שלא קשורים בילדים. גם בדברים, שאין במי לשתף אותם... חמותי הורסת לי את החיים. באופן שיטתי, מודע ומכוון. ואין, אבל אין מה לעשות. אין אפילו אפשרות להתנתק ממנה. פוחדת שמצליח לה...
אין לי עצות פרקטיות בנושא. גם אצלנו יש חמות בתמונה, וגם אצלנו יש הרס מכוון ושיטתי. אני חיה בתקווה שיום אחד משהו יקרה, לויודעת מה, אבל משהו ישתנה. שולחת לך חיבוק של הבנה ושותפות. כי זה כל מה שהמכולת שלי מציעה היום....
<לא ימחקו לי את ההודעה בגלל זה, אני מקווה> אנחנו עשינו מעשה. עברנו לגור בקצה העולם - רחוק מהעין, רחוק מהביקורים, טלפונים - רק הבעל עונה... וזה הרבה הרבה יותר קל מרחוק. תבדקי את האופציות שלך...
ואני בעיקר סובלת. אני חושבת שזה פשוט עושה לנו רע בזוגיות, מעבר לזה שזה עושה לי רע בחיי הפרטיים. גם אנחנו עברנו רחוק, אבל היא באה להיות אצלנו 3 ימים רצוף בשבוע , עד שתהיה לנו מטפלת ( ספטמבר ). נושא כואב. אשמח לדבר על זה במסר אם תרצי.
לא יודעת ממה להתחיל. יש לי אנספור דוגמאות להתנהגותה המכוערת של חמותי. בעלי לצידי, אבל זאת אמא שלו. אי אפשר לזרוק אותה, אי אפשר להתנתק ממנה, כי אנחנו מפרנסים אותה.
כמה שעות עם חמותי, אני רק יכולה להמשיך להציע ניחומים וסמפטיה. גם אצלנו המצב דומה, אני מתארת לעצמי שגם לך יש חמות שנושכת את היד שמאכילה אותה, ועוד תוכדי ארוחה... יקירה, את האדם הגדול. עוד כמה חיזוקים?
אכלו אותי, ואחרי הצהרים אתמול הזמנתי אותה לתל אביב לחגוג איתנו בספונטניות יום הולדת ליונקת הבית. לתוסת חן-ונוי הזמנתי גם את אמא שלי ואחותי. יש לי פטור מלצום ביומכיפור הקרוב, לא?