ש מ ש ו ן הגיבור
New member
כאן ועכשיו
אנחנו מגיעים לבר באותה שעה פחות או יותר כפי שתיאמנו. אנחנו יושבים בבר ומזמינים משהו לשתות, לא מדברים אם אף אחד, לא שמים לב לאף אחד. פתאום אנחנו מבחינים אחד בשני, לא נפגשנו מעולם אבל שנינו לובשים מסכה עשויה מבד שחור שמכסה את אזור העיניים. אנחנו מושכים אלינו הרבה מבטים אבל לא מתייחסים לאף אחד לא רואים ממטר. מאותו רגע רק שנינו קיימים, אף אחד ושום דבר אחר לא יכול למשוך את תשומת ליבנו, אני מתקרב אלייך ובוחן אותך במבטים ארוכים ואת אותי. את נראית טוב, אם לא היית נראית לי הייתי מסתובב ויוצא ואני יודע שגם את היית עושה את אותו הדבר אבל אני מגלה שאני נמשך אלייך ולפי ההיענות שלך אני מבין שגם אני נראה טוב בעינייך, את נמשכת, אני לוחש לך באוזן את שמך ואת מחזירה לי את שמי בלחישה חושנית ישר אל תוך האוזן, זה כל מה שאנחנו יודעים אחד על השני, אנחנו מתקרבים, נוגעים, מריחים, מרגישים, מדברים בשפה ללא מילים. תוך שעה קלה אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים ללכת למקום קצת יותר אינטימי רק את ואני, עוד קודם החלטנו לאן (עוד לפני שנפגשנו)……אצלי או אצלך, את החלטת ובדיוק לשם אנחנו יוצאים. כל הדרך במכונית אנחנו לא מוצאים מילה, ממשיכים לדבר בשפה ללא מילים, אנחנו נוגעים, מלטפים, מנשקים ומביטים אחד לשני בעיניים דרך חורי המסכה, מסתכלים פנימה, מרגישים, מבינים, אוהבים. אנחנו כבר לא יכולים יותר להתאפק, מגיעים. עולים אל הבית ונכנסים פנימה ישר למיטה, מתחילים לגלות אחד את השני לאט, לאט, בפראות, בחושניות, בהתמסרות ובאהבה אין סופית, אין עבר ואין עתיד רק הווה נצחי… רק עכשיו …. אנחנו מתמסרים לרגש, למגע, אוהבים, מתענגים, אין שום הגנה, אין עקבות, אנחנו פתוחים לרווחה, פגיעים לחלוטין, סומכים בעיניים עיוורות מאהבה. את מכוונת אותי בדיוק לאן שאת רוצה את עושה בי מה שאת רוצה כל מה שאת הכי אוהבת או מה שאת הכי רוצה. גם אני מכוון ואת הולכת בדיוק לאן שאני מראה, מתמסרת ואני מתמסר למגעיך, אנחנו עושים אהבה…….עדינה, רכה, פרועה, יפה והכל ללא מילים. נותנים את הכל לוקחים את הכל. אין ציפיות ואין מחשבות הכל כאן ועכשיו. את גומרת פעם אחר פעם, בקלות בלי לחץ, אנחנו טורפים אחד את השני, מלקקים, מנשקים, נוגעים, מתמסרים לרגש לריחות לתחושות למגע, שיכורים מאהבה. בסוף אנחנו שוכבים מחובקים, אוהבים, מחליפים אהבה ללא מילים אהבה שיש בה רק תחושות, רק רגש. נשארים אנונימיים, האנונימיות היא ההגנה היחידה שלנו. מי צריך הגנה… בסוף אנחנו נפרדים. ללא מילים מתנשקים מתחבקים מביטים עמוק… אוהבים. אולי עוד ניפגש ואולי אף פעם… נפרדים. הסיפור הזה עוד לא קרה. הוא מתחיל מרגע שאת יוצרת קשר.
אנחנו מגיעים לבר באותה שעה פחות או יותר כפי שתיאמנו. אנחנו יושבים בבר ומזמינים משהו לשתות, לא מדברים אם אף אחד, לא שמים לב לאף אחד. פתאום אנחנו מבחינים אחד בשני, לא נפגשנו מעולם אבל שנינו לובשים מסכה עשויה מבד שחור שמכסה את אזור העיניים. אנחנו מושכים אלינו הרבה מבטים אבל לא מתייחסים לאף אחד לא רואים ממטר. מאותו רגע רק שנינו קיימים, אף אחד ושום דבר אחר לא יכול למשוך את תשומת ליבנו, אני מתקרב אלייך ובוחן אותך במבטים ארוכים ואת אותי. את נראית טוב, אם לא היית נראית לי הייתי מסתובב ויוצא ואני יודע שגם את היית עושה את אותו הדבר אבל אני מגלה שאני נמשך אלייך ולפי ההיענות שלך אני מבין שגם אני נראה טוב בעינייך, את נמשכת, אני לוחש לך באוזן את שמך ואת מחזירה לי את שמי בלחישה חושנית ישר אל תוך האוזן, זה כל מה שאנחנו יודעים אחד על השני, אנחנו מתקרבים, נוגעים, מריחים, מרגישים, מדברים בשפה ללא מילים. תוך שעה קלה אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים ללכת למקום קצת יותר אינטימי רק את ואני, עוד קודם החלטנו לאן (עוד לפני שנפגשנו)……אצלי או אצלך, את החלטת ובדיוק לשם אנחנו יוצאים. כל הדרך במכונית אנחנו לא מוצאים מילה, ממשיכים לדבר בשפה ללא מילים, אנחנו נוגעים, מלטפים, מנשקים ומביטים אחד לשני בעיניים דרך חורי המסכה, מסתכלים פנימה, מרגישים, מבינים, אוהבים. אנחנו כבר לא יכולים יותר להתאפק, מגיעים. עולים אל הבית ונכנסים פנימה ישר למיטה, מתחילים לגלות אחד את השני לאט, לאט, בפראות, בחושניות, בהתמסרות ובאהבה אין סופית, אין עבר ואין עתיד רק הווה נצחי… רק עכשיו …. אנחנו מתמסרים לרגש, למגע, אוהבים, מתענגים, אין שום הגנה, אין עקבות, אנחנו פתוחים לרווחה, פגיעים לחלוטין, סומכים בעיניים עיוורות מאהבה. את מכוונת אותי בדיוק לאן שאת רוצה את עושה בי מה שאת רוצה כל מה שאת הכי אוהבת או מה שאת הכי רוצה. גם אני מכוון ואת הולכת בדיוק לאן שאני מראה, מתמסרת ואני מתמסר למגעיך, אנחנו עושים אהבה…….עדינה, רכה, פרועה, יפה והכל ללא מילים. נותנים את הכל לוקחים את הכל. אין ציפיות ואין מחשבות הכל כאן ועכשיו. את גומרת פעם אחר פעם, בקלות בלי לחץ, אנחנו טורפים אחד את השני, מלקקים, מנשקים, נוגעים, מתמסרים לרגש לריחות לתחושות למגע, שיכורים מאהבה. בסוף אנחנו שוכבים מחובקים, אוהבים, מחליפים אהבה ללא מילים אהבה שיש בה רק תחושות, רק רגש. נשארים אנונימיים, האנונימיות היא ההגנה היחידה שלנו. מי צריך הגנה… בסוף אנחנו נפרדים. ללא מילים מתנשקים מתחבקים מביטים עמוק… אוהבים. אולי עוד ניפגש ואולי אף פעם… נפרדים. הסיפור הזה עוד לא קרה. הוא מתחיל מרגע שאת יוצרת קשר.