כאילו

מה פתאום?

מישהו חסר בטחון לא יפתח בטחון אחרי שהמון אנשים יגידו לו ש.. הוא יפתח בטחון רק אחרי תהליך ארוך של להבין ולהרגיש שהוא שווה. אמירות חיצוניות לא עושות את העבודה. דיבור, מלל, זה כלום. מבט מאשר בעיניים - זה כבר כן.
 

אושר מ

New member
אבל להבין ולהרגיש ככה

מתחיל מזה שהסביבה שלך חושבת שאתה כזה, ואומרת/ מפגינה את זה
 
זה מתחיל - ולפעמים גם נגמר

במבט ובאישור של אבאמא. מכאן והלאה - הרשות נתונה, לא תמיד נלקחת...
 
יקירתי, זה מה שאני אומרת

זה חייב לקרות כדי שההתפתחות הרגשית תהיה תקינה. אם זה קורה - סביר להניח שההתחלה החלקה גם תביא להמשך בריא ותקין. אם לא, you're on your own, ואז השאלה מה אתה עושה עם זה. אני כבר לא מחפשת שם את האישור (טוב, זה לא בדיוק נכון.. כל פעם שיש ניצוץ של אישור אני עולצת כמו ילדה שזה עתה קנו לה גביע גלידה או בובה עם הילוכים
) אני יצאתי לדרך עצמאית והגעתי לשלב שבו אני מתחילה להיות האבאמא של עצמי. לאט אבל בטוח! בגיל 100 הכל יהיה פשוט סוכר ודבש
 
יש לי (היתה לי?) חברה כזאת.

מישהי אמרה לי עליה שהיא אישה מאוד מעניינת, כל עוד היא מדברת על עצמה. יש בי תערובת של חום וקנאה כשאני קוראת על הנרקיסים שלך. אני שמחה שנזכרת.
 
למעלה