כאילו מה
היום זה היא השיא, נפלתי על הלקוחה הכי חוצפנית ומעצבנת בחיים שלי. לקוחה שקנתה מדפסת התקשרה למוקד תמיכת אינטרנט על מנת שנעזור לה להפעיל את פונקציית הפקס שבו. על המקום ידעתי שזאת הולכת להיות שיחה של 20 שניות שבה אני אומר לה להתקשר לחברה ממנה היא קנתה את המדפסת אבל לא, משום מה היא הייתה בטוחה שאני זה שיעזור לה להפעיל תפקס, לאחר הסברים ממושכים של אין לי שמץ של מושג בפקסים או מדפסות בפרט היא החלה להתלונן על התקלות שהיו לה בעבר בשירות הטלפון, כאילו מה???? היו לך תקלות אז עכשיו אני חייב לחבר לך את הפקס למרות שאין לי שמץ של איך וזאת לא העבודה שלי??? ואז היא החלה להתלונן על השירות שלנו בפרט, שאנחנו לא עוזרים לה, באותו רגע פשוט התפוצצתי, גברתי את מצפה מאיתנו לדעת כל דבר בעולם??? מאיפה אנחנו אמורים לדעת איך לחבר את הפקס שלך... למעשה, בגלל שהיה כתוב לה במחשב משהו עם המודם, אז היא חיברה את הקו טלפון שלה למודם, לאחר אינספור הסברים בנוגע לסוגים של מודמים ושאין לחבר את המודם אינטרנט לקו טלפון כי אין בזה שום היגיון, היא התעקשה שזה קשור כי אין שום מקום אחר לחבר אותו אליו. השיחה נארכה כל כך הרבה זמן משום שאחרי כל משפט שלי על מנת להעיף אותה מהקו היא פשוט שתקה ולא אמרה כלום (בטח בגלל שזה לא היה לדעתה מה שאמרתי), ובגלל אי נוחות ובשביל לדעת שהיא עדיין על הקו, חזרתי על אותם דברים שאמרתי אינספור פעמים עד שהיא קטעה אותי משפט פה משפט שם. השיחה נגמרה בזה שהיא אמרה שהיא תתקשר לטכנאי שלנו שהיה אצלה לא מזמן ושהוא יעזור לה, לא היה לי כבר כוחות להסביר לה שזה לא תפקידם של הטכנאים שלנו אבל לדעתי כבר סבלתי מספיק ממנה, ואולי זה תורו של מישהו אחר לסבול מהיצור הזה. "טוב בסדר, ביי". בדרך כלל יש לי הרבה מאוד סבלנות, זה לא היה בורות של הלקוחה מה שהלך פה כי אם זה היה לפחות הייתי מבין אותה, זה פשוט היה היגיון לקוי ומעוות.
היום זה היא השיא, נפלתי על הלקוחה הכי חוצפנית ומעצבנת בחיים שלי. לקוחה שקנתה מדפסת התקשרה למוקד תמיכת אינטרנט על מנת שנעזור לה להפעיל את פונקציית הפקס שבו. על המקום ידעתי שזאת הולכת להיות שיחה של 20 שניות שבה אני אומר לה להתקשר לחברה ממנה היא קנתה את המדפסת אבל לא, משום מה היא הייתה בטוחה שאני זה שיעזור לה להפעיל תפקס, לאחר הסברים ממושכים של אין לי שמץ של מושג בפקסים או מדפסות בפרט היא החלה להתלונן על התקלות שהיו לה בעבר בשירות הטלפון, כאילו מה???? היו לך תקלות אז עכשיו אני חייב לחבר לך את הפקס למרות שאין לי שמץ של איך וזאת לא העבודה שלי??? ואז היא החלה להתלונן על השירות שלנו בפרט, שאנחנו לא עוזרים לה, באותו רגע פשוט התפוצצתי, גברתי את מצפה מאיתנו לדעת כל דבר בעולם??? מאיפה אנחנו אמורים לדעת איך לחבר את הפקס שלך... למעשה, בגלל שהיה כתוב לה במחשב משהו עם המודם, אז היא חיברה את הקו טלפון שלה למודם, לאחר אינספור הסברים בנוגע לסוגים של מודמים ושאין לחבר את המודם אינטרנט לקו טלפון כי אין בזה שום היגיון, היא התעקשה שזה קשור כי אין שום מקום אחר לחבר אותו אליו. השיחה נארכה כל כך הרבה זמן משום שאחרי כל משפט שלי על מנת להעיף אותה מהקו היא פשוט שתקה ולא אמרה כלום (בטח בגלל שזה לא היה לדעתה מה שאמרתי), ובגלל אי נוחות ובשביל לדעת שהיא עדיין על הקו, חזרתי על אותם דברים שאמרתי אינספור פעמים עד שהיא קטעה אותי משפט פה משפט שם. השיחה נגמרה בזה שהיא אמרה שהיא תתקשר לטכנאי שלנו שהיה אצלה לא מזמן ושהוא יעזור לה, לא היה לי כבר כוחות להסביר לה שזה לא תפקידם של הטכנאים שלנו אבל לדעתי כבר סבלתי מספיק ממנה, ואולי זה תורו של מישהו אחר לסבול מהיצור הזה. "טוב בסדר, ביי". בדרך כלל יש לי הרבה מאוד סבלנות, זה לא היה בורות של הלקוחה מה שהלך פה כי אם זה היה לפחות הייתי מבין אותה, זה פשוט היה היגיון לקוי ומעוות.