כאב

[צייר]

כאב

ליבי כואב ליבי נשבר מרוב כאב, עד מתי נסבול את המצב הזה, כמה אנחנו יכולים לבכות, לשמוע חדשות , עוד פיגוע , עוד הרוגים, עד מתי , היכן אתה היושב במרומים מדוע אינך עוזר לעם שהוצאת ממצרים, נגמרות לי הדמעות מרוב כאב אני ניגמר צייר כואב ובוכה

 

[Dreamsphere]

אין מילים בפי רק ציור שציירתי אתמול

אשר מתאים למצביינו

 

[אפרת43]

אין מילים להביע את הכאב ...../images/Emo16.gif

............. ל ז כ ר ם ...

 

[אורית א.ס.]

../images/Emo16.gif../images/Emo16.gif../images/Emo16.gifועוד 3 לאלו מהיום

והחג אינו שמח יותר כי מישהו לא רוצה שנשמח!!!!!!!!!!!! ואתמול עוד הצלחנו לעבור את הסדר מבלי לדעת על כל הזוועות........ אבל כמו שנגמר......ואפילו ללא הטלויזיה אלא ישירות בטלפון מ......קנדה...... ישר דיווחו לנו........וכאן נגמרה לה השמחה.... אז למרות כל הזוועות של אתמול ואלו של היום...... שלכולנו בכל זאת פשוט יהיה חג. אורית (שלא מצליחה לענות במסרים האישיים)

 

[eliela]

אין לנו ברירה אלא לבכות בשקט

מי שמכיר אותי, יודע שאני די נשברת מהר, בוכה בקלות, ובכל זאת ממשיכה הלאה. סיפור קטן, אני גרה\חיה בקיבוץ, והייתי אחראית בליל הסדר על התפעול של הארוחת חג (370 איש). ב-7 בערב כשהאורחים התחילו להגיע, אני מקבלת טלפון בהול "היה פיגוע בנתניה". ידעתי שחברים שלי אמורים להיות בבית מלון רק לא ידעתי איזה.לא מצליחה לתפוס אותם - מתברר שהיו בבית של משפחה כי ביטלו ברגע האחרון את המלון. האורחים מגיעים ואני עם פרצוף של 9 באב מאחלת לכולם חג שמח ובליבי אומרת :וואלה איזה חג ואיזה שמח. הלכתי למשרד שלי, בכיתי בשקט ואמרתי לעצמי: הרי זה מה הם רוצים, זה מה רוצים לראות אותנו שבורים. ונזכרתי שפעם גולדה אמרה שהמלחמה תגמר ברגע שהאמאות שלהם ילמדו אהבה לילדים שלהם כמו שאנחנו (או משהו כזה) ניגבתי את הדמעות, ויצאתי עם חיוך מנצח. הערב עבר בשלום ורק בחיסול אמרתי: מזל שאנשים לא ידעו שהיה פיגוע. לחלק מהתורנים זה בא בהפתעה ואז שמנו רדיו. אין ברירה. בכל אחד מאיתנו ב

דלוק

לזכרם של ההרוגים אבל אין ברירה חייבים להמשיך בשביל הילדים בשביל המדינה בשביל העם הזה. כואב ודואב, אבל...אין לתת לאחרים שיראו אותנו שבורים זה המוטו שלי וממליצה לאמץ אותו גלית