כאב...

[חייבתלהגיב]

לא הבנתי. לך יש צורך רגשי בה?

כי נשמע כאילו במשך שנים אתם חיים בנפרד, אז מה השתנה פתאום? שהבנת שהיא לא אוהבת אותך? מה אכפת לך? זה עניין של אגו? כי לא נראה שאכפת לך ממנה ממילא, ולא הייתה לך בעייה לחיות בלעדיה שנים. אז שוב, מה בדיוק הבעייה פה מבחינתך?

 

[השינגימל]

מציעה לעצור רגע ולחשוב.

תראה, בזמן שאתה היית עסוק בעצמך, בקידום, בלימודים, בעבודה, היא היתה עסוקה בחיים עצמם. לגדל לבדל 4 ילדים זה לא פחות, ואולי יותר קשה מאשר ללמוד ו/או לעבוד, אפילו בכמה עבודות.
אם אתה רוצה לתקן - קודם כל תיקח אחריות.
תבוא ותגיד לה - סליחה שהייתי עיוור. סליחה שהייתי כל כך עסוק בעצמי ומרוכז בעצמי.
סליחה שלא ראיתי אותך, סליחה שהשארתי אותך לבד במערכה.
אני ממש מצטער.
אני רוצה לתקן. אני רוצה אחרת.
מה אני יכול לעשות היום כדי שהעתיד שלנו ייראה אחרת?
ואז תשמע מה שהיא אומרת - ותעשה את זה!
ותילחם על הקשר. היא צריכה לראות שבאמת חל שינוי. והיא לא תאמין לך ולא תסמוך עליך כל כך מהר, ובצדק מבחינתה.
תמשיך ותדבוק בשינוי. תתפנה אליה, תחזר אחריה, ממש לחזר. ותתפנה למשפחה שלך. כסף בא והולך. את השנים עם הילדים אף אחד לא יחזיר לך.
כנראה שבחרת במה שהיה לך נוח, ואני לא אתפלא אם בינה לבינה היא חושבת שאתה אגואיסט ומפונק, ילדותי ומנותק, ואולי התייאשה מלהיות איתך בקשר רגשי עמוק ובוגר. תוכיח לה אחרת. תתחיל להתמקד במשפחה שלך ובאשה שלך. ותעשה עבודה עצמית עם עצמך או בטיפול, מדוע בחרת לברוח ככה מהחיים עצמם.

 

[אוריאל 32]

בגלל שעבר כ"כ הרבה זמן

היא כבר התייאשה.
היא אומרת שדווקא בגלל כל המשקעים של השנים היא לא יכולה לראות אותי בתור חבר. אפילו לסתם אדם מהרחוב היא מתייחסת יותר בחום מאשר אלי.
אני משתדל כ"כ אבל אולי אני לא יודע איך עושים את זה...

 

[השינגימל]

אז תלמד תוך כדי תנועה.

אם עכשיו היית צריך להתחיל קשר עם אשה חדשה, איך היית עושה את זה?
אז ככה בדיוק תעשה.
ותכה על חטא. תגיד לה. "הייתי שמוק".
"לא ראיתי כלום ואף אחד. אני מצטער." "הייתי מרוכז בעצמי". "אני רוצה לתקן".
ותגיד את זה כל בוקר וכל ערב. ותשנה את סדרי העדיפויות!
תיקח חופש. תטפל בילדים. תנקה את הבית. תזמין טיול בחו"ל רק שניכם. ותפנק אותה עד בלי די.
תראה לה מי אתה יכול להיות, אם היא רק תיתן לך צ'אנס.
ולא להתייאש. לא להרים ידיים. להיות חזק וגבר.
כי היא חזקה. תראה עם מה היא התמודדה, והכל לבד. בלי התמיכה של האדם שהכי אמור לעמוד לצידה.
צא מהפוזה של חדל האישים החלשלוש שלא יודע איפה מטאטא ואיך קוראים למורה של הילד. תתחיל להתעניין במה שקורה מתחת לאף שלך, כבר שנים, בזמן שישנת.
היא מלאת כעס ותרעומת שהצטברו כבר שנים. זה יקח זמן. לא לוותר! להמשיך להמשיך להמשיך, לחזר. להחמיא, לקחת חלק פעיל בפעילויות הבית, כולל אלו שאתה לא אוהב. לבלות עם הילדים, לבלות איתה. ליזום. לתת לה להרגיש סקסית והכי אשה בעולם. לחשוב איך היית מתנהג איתה אילו היית המאהב שלה. לסחוף אותה. היא צריכה להבין שמשהו מהותי השתנה. ושזה הולך להשתנות לתמיד. היא צריכה לדעת שהיא כבר לא לבד ושהיא יכולה לסמוך עליך, שלא כמו בעבר. תבטיח לעצמך שלעולם לעולם לא תיתן לעצמך להיעלם ולהתעלם ככה מהחיים של עצמך יותר.
&nbsp
&nbsp

 

[אוריאל 32]

אתה כ"כ צודק

אני משתדל בכל הכוח אבל היא פשוט לא רוצה.
יותר קשה לי לחזור הביתה לשתיקה מאשר לשבת בעבודה ולאכול את עצמי (שאני לא יודע מה קורה איתי ואיתה).
לפני כחודשיים היינו באילת וכשחזרנו שמעתי שייח עם משהו:
הוא: היך היה?
היא: ככה...
הוא: למה? המקום או החברה?
היא: שניהם... בעצם החברה. כי גם אם החברה טובה וכיף ביחד אפילו בפח אשפה נעים...

אני לה מצליח לגעת בה בנקודות שהיא תפעיל את השכל (ולא את הרגש) ותשמור על הזוגיות למען המשפחה (בתור התחלה).