כאב
אהובי ואני כבר ביחד כמעט 12 שנה... הוא בן אדם שאפשר לסמוך עליו, רציני, איך אומרים לא מסוג הגברים שמבזבז את החיים שלו על מועדוני לילה, בחורות, בילויים. ההפך - אני מכירה אותו מגיל 19, והוא בקטע של להקים משפחה, של יחסים רציניים. אבל יש בעייה.הבעייה היא כנראה בזה שפתאום עברה עלי תקופה מוזרה קצת בחיים. תקופה שבה אני פתאום התחלתי לפקפק בו, לפקפק ברגשות שלי כלפיו. כנראה שזה קורה מתישהו במוקדם או במאוחר. ופה בעצם מתחיל המשבר. יצא ככה שאחרי עבודה יצאתי לבלות עם בחור שעובד איתי והידיד הכי טוב שלי (זה הכול בן אדם אחד) החלטנו לעשות טיול בפארק- דרך אגב הבחור הוא הומו. אני מציינת את זה בשביל שלא תחשבו שזה מוזר שהייתי כל כך פתוחה איתו. דיברנו והתחלתי לקטר ולהתלונן. התלוננתי וקיטרתי על מה לא מתאים לי בקשר שלי עם אהובי, מה מעצבן אותי בו. דיברנו ודיברנו על זה, ואז בדיוק אמרתי לו על זה שהוא (בן זוגי) לא מתאים לי גם כגבר בזמן האחרון שהמין הוא שגרתי ולא מספק. אמרתי לו שהסקס בנינו כבר מעצבן. אמרתי שכבר צצות לי כל מיני מחשבות בתת מודע בקשר לבגידה, שאני כבר מזמן לא נמשכת אליו ובדיוק פה במקרה אני מסובבת את הראש - והוא (בן זוגי) עומד מאחורינו. אז אני לא הספקתי אפילו להגיד לו מילה, הוא הסתובב והלך. במשך חודש ניסיתי לסדר/לתקן את היחסים בנינו, ביקשתי מנו סליחה, התחננתי. ואז קרה משהו מעניין. אם להגיד את האמת במהלך התקופה הזו הרגשתי שמשהו בתוכי משתנה לגמרי - אני הבנתי שאני אוהבת אותו, שהוא הבן אדם הכי חושב והכי יקר לי בעולם, שאני נורא מפחדת לאבד אותו - ולא בגלל שהוא מרוויח טוב או בגלל כוחו של ההרגל או בגלל שאני מפחדת שלא אמצא מישהו אחר, אלא בגלל שאני אוהבת אותו. פשוט יכול להיות שבאותה תקופה היה איזה מין דיכאון כזה ביחסים וכל מה שחשבתי אז זה פשוט נדמה לי. עכשיו אנחנו שוב ביחד. אבל עכשיו היחסים כבר לא כמו שהיו - הוא הפך להיות סגור (מופנם), שומר דיסטנס ממני (לא נותן לי להתקרב רגשית), סקס אחרי ההשלמה בכלל היה רק פעמיים... אני מבינה שאז אני מאוד הכאבתי לו - רציתי גם לציין שהבעיות אצלנו בסקס התחילו לצוץ אחרי שהוא עבר תאונת דרכים, הייתה לו פגיעה מאוד קשה גם במוח וגם בגולגולת! כל כך קשה שהוא עד עכשיו (למאות שכבר עברו שנתיים) בקושי משתחרר ממנה. אני מבינה שהתנהגתי כמו בן אדם שפל, שיכול להיות שבכלל לא מגיע לי היחס שלו, שהוא מעניק לי, שההתנהגות שלי הייתה נמוכה מאוד, אבל אני מאוד מתביישת בגלל המילים שלי ואני רוצה להחזיר אותו, להחזיר אותו לקשר שהיה לנו. הייתכן שזה בלתי אפשרי?
אהובי ואני כבר ביחד כמעט 12 שנה... הוא בן אדם שאפשר לסמוך עליו, רציני, איך אומרים לא מסוג הגברים שמבזבז את החיים שלו על מועדוני לילה, בחורות, בילויים. ההפך - אני מכירה אותו מגיל 19, והוא בקטע של להקים משפחה, של יחסים רציניים. אבל יש בעייה.הבעייה היא כנראה בזה שפתאום עברה עלי תקופה מוזרה קצת בחיים. תקופה שבה אני פתאום התחלתי לפקפק בו, לפקפק ברגשות שלי כלפיו. כנראה שזה קורה מתישהו במוקדם או במאוחר. ופה בעצם מתחיל המשבר. יצא ככה שאחרי עבודה יצאתי לבלות עם בחור שעובד איתי והידיד הכי טוב שלי (זה הכול בן אדם אחד) החלטנו לעשות טיול בפארק- דרך אגב הבחור הוא הומו. אני מציינת את זה בשביל שלא תחשבו שזה מוזר שהייתי כל כך פתוחה איתו. דיברנו והתחלתי לקטר ולהתלונן. התלוננתי וקיטרתי על מה לא מתאים לי בקשר שלי עם אהובי, מה מעצבן אותי בו. דיברנו ודיברנו על זה, ואז בדיוק אמרתי לו על זה שהוא (בן זוגי) לא מתאים לי גם כגבר בזמן האחרון שהמין הוא שגרתי ולא מספק. אמרתי לו שהסקס בנינו כבר מעצבן. אמרתי שכבר צצות לי כל מיני מחשבות בתת מודע בקשר לבגידה, שאני כבר מזמן לא נמשכת אליו ובדיוק פה במקרה אני מסובבת את הראש - והוא (בן זוגי) עומד מאחורינו. אז אני לא הספקתי אפילו להגיד לו מילה, הוא הסתובב והלך. במשך חודש ניסיתי לסדר/לתקן את היחסים בנינו, ביקשתי מנו סליחה, התחננתי. ואז קרה משהו מעניין. אם להגיד את האמת במהלך התקופה הזו הרגשתי שמשהו בתוכי משתנה לגמרי - אני הבנתי שאני אוהבת אותו, שהוא הבן אדם הכי חושב והכי יקר לי בעולם, שאני נורא מפחדת לאבד אותו - ולא בגלל שהוא מרוויח טוב או בגלל כוחו של ההרגל או בגלל שאני מפחדת שלא אמצא מישהו אחר, אלא בגלל שאני אוהבת אותו. פשוט יכול להיות שבאותה תקופה היה איזה מין דיכאון כזה ביחסים וכל מה שחשבתי אז זה פשוט נדמה לי. עכשיו אנחנו שוב ביחד. אבל עכשיו היחסים כבר לא כמו שהיו - הוא הפך להיות סגור (מופנם), שומר דיסטנס ממני (לא נותן לי להתקרב רגשית), סקס אחרי ההשלמה בכלל היה רק פעמיים... אני מבינה שאז אני מאוד הכאבתי לו - רציתי גם לציין שהבעיות אצלנו בסקס התחילו לצוץ אחרי שהוא עבר תאונת דרכים, הייתה לו פגיעה מאוד קשה גם במוח וגם בגולגולת! כל כך קשה שהוא עד עכשיו (למאות שכבר עברו שנתיים) בקושי משתחרר ממנה. אני מבינה שהתנהגתי כמו בן אדם שפל, שיכול להיות שבכלל לא מגיע לי היחס שלו, שהוא מעניק לי, שההתנהגות שלי הייתה נמוכה מאוד, אבל אני מאוד מתביישת בגלל המילים שלי ואני רוצה להחזיר אותו, להחזיר אותו לקשר שהיה לנו. הייתכן שזה בלתי אפשרי?