כאב לב..

כאב לב..

יום שבת בבוקר, אילת ים כחול, סירה ולא מעט צוללים למרות הראות שהזכירה לי קלות את הים התיכון אזור המערות, המון דגים בכל מיני צבעים וגדלים אלמוגים, ותחושה של הנה הנה מתחילה לה עוד צלילה רדודה ונפלאה אני צולל עם שני חברים, שעדיין לא ממש צללו שם ולא מכניס אותם למים לפני הרצאה על איזון ועל שמירת הסובב הימי מגיעים למערה החסומה,מסתכלים, מתרשמים וממשיכים למערה הקטנה ואז אחד מהם מפנה את צומת ליבי לדג מיוחד במינו מיכל גדול צבעוני ומרשים סנפירים שאינם מביישים גם צב ים מנוסה וכל כולו נפנופי ידיים עכשיו..אין לי בעיה איך צוללים אחרים מאזנים את עצמם כל זמן שאני לא חתום על התעודה שלהם מה שכן יש לי בעיה איתו, זה שאותו צולל חביב כמו כולם, מיהר גם הוא לחצות את המערה מצד אל צד כשהוא משאיר אחריו שובל של הרס וחוסר אסטטיות מינימלי בכל אופן, חוץ מהזעזוע הקשה שפקד אותי, הזעזוע הקשה עוד יותר שלבטח פקד את האלמוגים, ותוך שאני מנסה לגבש הסבר מניח את הדעת לשני חבריי הצוללים איתי, תהיתי לי אם לא הגיע הזמן לסגור גם את המערה הזאת, לפחות להגביל את הכניסה אליה ובטח שלא לעבור שם עם חניכים בקורס מצידי שיהיה שומר בכניסה, אבל מה שהיה שם פשוט שבר לי את הלב, ואני מניח שהיה גורר תגובות נזעמות מאוד מכל חובב צלילה. זהו, זה הסיפור, ועכשיו כשהורדתי אותו מהלב אני יכול לחזור לי ללמוד ולקוות שהדגים באזור יצאו מההלם תוך זמן קצר..למרות שזה לא יהיה פשוט וגם לא נראה לי שיפתור את הבעיה. צלילות נעימות ומאוזנות לכולם...כבר כמעט קיץ :)
 

בובי

New member
בשביל זה יש לדייב מסטרים סכין ../images/Emo13.gif

חותכים לו את צינורות האוויר ושולחים אותו למעלה.
 
../images/Emo10.gif עצוב

עצוב איך טיפש אחד יכול להרוס כל כך הרבה עצוב איך טיפש אחד יכול להרוס למישהו אחר בשנייה אחת חוויה של 50 דקות צלילה ולהוציא אותו מהמים עם תחושת עצב ולא שמחה. עצוב שבד"כ הטיפשים האלה לא מקבלים בהבנה דברי ביקורת. עצוב שנותנים להם לצלול. עצוב שכדיי להגן על הסביבה צריך לסגור ולאסור. עצוב שלא נשאר הרבה על מה להתעצב עליו.
 
למעלה