כאב וחוסר הבנה...........

  • פותח הנושא snup
  • פורסם בתאריך

snup

New member
כאב וחוסר הבנה...........

למה בזמן שמתגרשים חושבים רק על חומריות, החומריות היא זו שעליה תמיד רבים - חלוקת הרכוש המשותף, מזונות וכדומה. פרידות הם כאב אבל אפשר גם אחרת, הרי כולנו יודעים שמה שהניע אותנו אז בתקופה הטובה לפני שהתחברנו היה האהבה, הרגש, אז איך זה יכול להיות שכשנפרדים הכל מונע על חומריות ושוכחים שבעצם כמו שהתחברנו כך צריך לדעת לסיים וכל אחד הולך לדרכו. לא קל כל העניין הזה. לפעמים הוא נמשך על פני שנים למרות שרשמית כבר גרושים מלפני שנים. תודה על ההקשבה. הייתי חייב לפרוק את זה.
 

ילוטייל

New member
נקודת הפריקה נמצאת בכניסה

נא להוציא אצבע משמורת ההדק לכוון לנקודת הפריקה ולשולף מחסנית בזהירות.
 

יערית

New member
ברוך הבא

לעולם הלא כל כך נאיבי. כן גם אני כמותך חושבת כך,אז העדפתי לוותר מראש, אבל,מבינה שיש אנשים שחושבים על העתיד ויש כאלו שפתאום חוששים להשאר ללא כלום ואז הם נלחמים על כל ספה ומזלג שהיה משותף להם. אז הנאיביות מזמן כבר לא פה,אבל אנשים עדיין אוחזים בה, כמוך כמוני ועוד הרבה שרואים כך את הדברים. פרק,פרקתי,כולם פורקים פה עול :).
 

snup

New member
נאיביות

אולי אני נאיבי, אבל לפעמים נאיביות היא משהו רך שכזה, משהו שמשרה שלווה, משהו שהוא משולל כל דאגות. לזרום עם הדברים, לא להכאיב לזה שלפני רגע היה זה שנחשב לכל עולמך. ניסיתי לא לפגוע, לא להציק, אבל אחרי שש שנים אני חושב שאצטרך לשלוף ציפורניים ולהראות שהרצון להראות הבנה ואכפתיות, הרצון לכבד את הצד שהיה שותף שלך אז הוא לא מבחינת טפשות. וסליחה אם הכנסתי קצת רצינות לפורום הזה. אני דווקא הופך את פריקת העול פה.
 

יערית

New member
להפך

חושבת גם שנאיביות במידה מסויימת היא יפה,נשמע דווקא ששמרת עליה כך.כן לפעמים כשדברים לא תלויים בנו יוצא מצב שקצת קשה לקבל את הדרך שהאחר בוחר בה, קצת קשה להבין למה ומדוע,כן חושבת שצריך לשלוף ציפורניים במידה ובדרכי נועם ושלום לא יושבו הדברים. אולי תשתמש רק במחיצה,פרגוד שתשים ויעזור לך לעשות הפרדה הן כלכלית והן ריגשית. דווקא מוצא חן לי רצינות עטופה בנאיביות:)
 

Ima Adama

New member
אתה בעצמך כתבת

"כאב וחוסר הבנה" יוצרים פחד ומניע אותנו לרצות לשרוד, רכוש הוא חלק מהביטחון אצל רוב האנשים, לא אצל כולם ויש אחרים שמבחינים בין עיקר לתפל ומוכנים לוותר על דבר אחד ולא על אחר. אם התכוונת שיש זוגות שרומסים כל ערך בדרך, זו באמת בעייה וחבל, אבל בסך הכל מי שנאבק ללא אבחנה מה חשוב ומה לא, בסך הכל בתוך נתון לופ של מסכנות מסוימת שגם אותה אין לשפוט אלא רק להבין ואולי אף לוותר במקרים רבים, לדעתי.
 

snup

New member
אהבתי...

את זה שכתבת מי שנאבק ללא אבחנה מה חשוב ומה לא, בסך הכל נתון בתוך לופ של מסכנות מסוימת שגם אותה אין לשפוט אלא רק להבין ואולי אף לוותר במקרים רבים. . ובכן - זה בדיוק מה שחשבתי על הצד השני, במיוחד לאור זה שהוא היה חסר נסיון בחיים והיה צעיר מכדי להבין דברים, ומה שהניע אותו היה עצות אחיתופל של "יודעי דבר" (משפחה). אבל עכשיו, שש שנים אחרי שכבר הכל נראה מאחוריי, שוב לזמן אותי למקום שאני צריך להתגונן בו, שוב להעסיק אותי בשטויות שכבר עזבתי מזמן, נראה לי שהיגיעה העת לשחרר ציפורניים ולא להיות "נאיבי" יותר. רק בבקשה ממך - אל תגידי שאני נשמע כועס, כי אני לא, אני פשוט לא יכול לרחם יותר. הכל נראה לי טפשי לחלוטין שגוזל ממני אנרגיות מיותרות שפשוט חבל לבזבז אותם והיות עייף בסוף היום.
 

Ima Adama

New member
למה להתגונן?

התגוננות נדרשת מאדם שיש לו מה להסתיר או שרוצה להצדיק את מעשיו. כשאדם שלם עם עצמו, אז מה שנדרש ממנו הוא להסביר למי שהוא רוצה להסביר, קרי, לאנשים קרובים לו ושחשוב שיבינו את העמדה ממנה הוא מונע, בלי להצתדק... אגב יש אנשים ששום הסבר לא יעזור והם בעיקר "שואבי אנרגיה" בלתי נדלים... לכן להם כדאי לשים סייגים. לי אין שום יכולת להתפתר ממידת הנאיביות שיש בי ומבחירה. אדם שוויתר על מידה של אמונה באדם אחר כבר מתחיל להתנהג כמו בג'ונגל של טורפים וזה לא לאדם, לדעתי. אתה יכול ללמוד לסמוך על עצמך ולהבחין במי כן ניתן לתת אמון ובמי לא, לקחת בחשבון שאנחנו גם יכולים לטעות באבחנה שלנו ולהיות מוכנים לשלם על טעויות בלי לתת להם משקל יתר, יש להם נטייה שכזו:) ואל תיפול רוחך, יש אנשים טובים למכביר.
 

snup

New member
ודאי....

ודאי שיש אנשים טובים למכביר, אבל כשמדובר בבניית זוגיות הדבר לגמרי אחר. בכל מקרה - הפנמתי כל מילה. מתברר שיש עוד אנשים כמוני שמידת הנאיביות אצלם היא באותה מידה שקיימת אצלי. רק שלא ידעתי את זה קודם
 
למה..

אולי כי.. אם את הרגש אתה כבר לא יכול להרגיש להחזיק אצלו.. אז אולי ההחזקה והאחזות ברכוש..אכשהו מרגישה שיש משהו להחזיק..מהאחר. לפחות כך לי זה הרגיש..אז.
 
למה?...

כי הרגש לפחות אצל אחד הצדדים נעלם כלא היה... וכל אחד הולך לדרכו?....אשריי המאמין! גם כשהולכים לדרך לא בהכרח שוכחים כלום... שבת מנוחה ולפרוק זה >>>נפלא!!
 

EFRATY10

New member
אכן,רוב המריבות בין בני זוג הן על

רקע כספי. זה מגעיל לריב על זה,אבל זו המציאות לצערנו הרב.
 
כאב.. זה בדיוק העניין

לגעת ולהתמודד עם הכאב, שגם כך כ"כ כואב, לפעמים מרגיש כבילתי אפשרי. ובכול זאת... יש שם כמות עצומה של קושי שחייבת לצאת החוצה, אז זה יוצא במלחמות של אגו, כסף וכו'. זה עובר עם הזמן, ביחד עם התשטשות הכאב.
 
כי קל לריב על כסף ../images/Emo141.gif

כי קל יותר לבוא ולהגיד "הילד צריך חוג רכיבה על קנגרו, תביא עוד 1000 שקל לחודש" מאשר להגיד "פגעת בי ואני רוצה לפגוע בך חזרה", או "רע לי, ואם גם לך יהיה רע, זה ינחם אותי קצת". עצתי לך (ובעיקר לעצמי) היא לנטרל את הצד הרגשי מההתדיינות עד כמה שאתה יכול. כל החארטה הזה על "איזה מין אבא אתה שמתקמצן על הילדים שלו" ועל "הכסף לא בשבילי אלא בשביל הילדים שלך" ? תן לו לעבור לך ליד האוזן. הוא לא רלבנטי, והעיסוק בו גוזל ממך אנרגיות שאתה צריך בשביל ההתדיינות.
 

ערסlight

New member
כסף

כשאנשים רבים על כסף, הם לא רבים על כסף. [ולא שכסף עצמו לא חשוב] אבל, בעיקר, הם רבים על אגו פגוע, על צדק, על כבוד ועל שליטה. הכסף, דווקא בגלל שהוא אלמנט חיצוני, מאפשר לנקז לתוכו את כל האמוציות.
 

יערית

New member
לא באופן מוחלט

אנשים מעבר לאגו חושבים על ההישרדות ביום שאחרי ולכן על כל שקל נלחמים.
 

רות 2

New member
בוא ניקרא לילד בשמו....

בזמן פירוק .. חושבים במודע ואו שלא במודע גם על ... הישרדות של אחרי... וזה ,מה לעשות ..גם עיניין חומרי ולזה יש משקל כי עם משהו רגשי ניתן להתמודד גם עם.. הזמן ובעיות חומריות... לעיתים "העלייה והקוץ בה" הוא דווקה מציאות הזמן בו אתה או היא נתונים בו
 

N D R

New member
אתמול אמר לי אדם משפט

"מה שנגמר בביזנס, עדיף היה שיתחיל בביזנס"
 
למעלה