למרפאות הרפואה המשלימה של קופות החולים
יש המון דברים טובים לזכותם - וראשית, עצם העובדה שהן קיימות היא לגיטימציה של התחום כלפי אנשים ספקנים מתחום הרפואה, או שלא נחשפו לתחום. יחדם עם זה, ההסתייגות שלי מהמרפאות האלו היא בדיוק מאותה נקודה שאת מציינת כאן כיתרון - הרופא המאבחן. העוסק ברפואה משלימה הינו קודם כל מאבחן. האבחון שונה מגישה טיפולית אחת לשניה, ויש כלים אבחוניים רבים משלימים ומעשירים, שלעתים אין להם ולידע הרפואי הקונבנציונלי שום דבר משותף. המטפלים הטובים שאני מכירה, ממשיכים ולומדים ומעשירים את עצמם בכלים אבחוניים וטיפוליים נוספים במשך שנות עבודתם. וחלק מרכזי בעבודתו של המטפל הוא האבחון , תכנון הטיפול והתאמה ושינויים תוך כדי סדרת הטיפולים. כל החלק החשוב הזה של הרפואה המשלימה מעוקר בחלוקה המלאכותית שנהוגה בקופות לפיה יש רופא מאבחן, והוא שולח את המטופל ל"טכנאי" - מדקר, רפלקסולוג וכו' אז נכון שהמטפלים מוצאים מעקפים ומנסים לשים לב לנקודות חשובות בזמן הטיפול ולהתייחס אליהן, אבל זה ממש לא דומה למצב של תשאול שאני עשיתי ואבחון שלי בידיים ובעיניים שלי, כשהטיפול תוכנן על ידי. גם כשיש קושי בטיפול, אם יתייעץ אתי המטפל, אולי נעלה על הבעיה ונצליח להתמודד אתה, במקום שהוא ירוץ לרופא שלא היה בטפולים, ויחליף למשהו אחר, שאולי גם לו יקח זמן מה להגיע לנקודה הכואבת ואז נגמרה הסדרה ... למען הסר ספק: אני מדברת מנקודה של תיאוריה ושיחות עם מטפלים אחרים, אישית לא עבדתי בקופת חולים