תפקיד חומצת החלב
כדי להסביר לך בדרך הכי קלה (לי), פשוט העתקתי לך חלק (החלק הרלוונטי) ממאמר בנושא: (אני מצרפת גם את הקישור
למאמר המלא) "חומצת חלב היא מולקולה קטנה, שעוברת דרך קרום התא בפעפוע (דיפוזיה). כאשר ריכוזה בתא השריר עולה על ריכוזה מחוץ לתא היא מפעפעת מהתא אל הדם. בכל רמת פעילות ואף במנוחה נוצרת חומצת חלב בשרירים ומפעפעת לדם כל עוד נבצע פעילות בעצימות נמוכה, שאינה מסתמכת על המסלול האנאירובי, יהיה קצב ייצור חומצת החלב נמוך, ומנגנוני סילוקה מהדם יעמדו בקצב הדרוש לשמירה על שיווי משקל בריכוזה, אף שיהיה גבוה מערכי מנוחה. קיימות שלוש דרכים עיקריות שבהן הגוף משתמש בחומצת החלב ומפנה אותה מהדם: א. הדרך העיקרית היא העברת חומצת החלב דרך מחזור הדם אל רקמות ושרירים פעילים פחות, הפיכתה בתאי שריר אלה בחזרה לחומצה פירובית, והמשך התהליך האירובי לייצור ATP. תהליך זה יכול להתבצע בשרירי שלד (בזמן ריצה - בשרירי הידיים) ובאיברים פנימיים כמו הלב והקיבה. ב. העברת חומצת החלב אל הכבד והפיכתה לגליקוגן. תהליך זה נקרא מעגל קורי. ג. סתירה (ניטרול) על-ידי בסיס בשם נתרן ביקרבונט בתהליך המתרחש בדם, ותוצריו הם מים ופחמן דו-חמצני. במאמץ מתגבר, שבו תרומת המסלול האירובי הולכת ופוחתת לעומת המסלול האנאירובי ההולך ומתגבר, כמות חומצת החלב הנוצרת בשרירים תעלה בעוד יכולת סילוקה יילך ויירד. במצב זה יופר שיווי המשקל ותחל הצטברות מהירה של חומצת חלב בשריר ובדם, עד להופעה של רמת חומציות גבוהה שתגרום לעייפות ולהפסקת העבודה העלייה של ריכוז חומצת חלב בשרירים ובדם לערכים גבוהים גורמת לעלייה בחומציות השריר ועקב כך: א. תיגרם פגיעה באנזימים שונים הפעילים בפירוק הגלוקוז, שתביא לירידה בקצב הגליקוליזה. במילים אחרות - הצטברות חומצת חלב בשריר עוצרת את התהליך שיוצר אותה. ב. תיגרם פגיעה במנגנון הכיווץ בשריר (בחלבוני הכיווץ), שתביא להרגשת עייפות ולירידה בקצב עבודת השריר. ג. החומציות מגרה קולטני כאב עצביים מסביב לתאי השריר, תהליך שיגרום לתחושת כאב." בקשר לשאלתך האחרונה- לא נראה לי שיש קשר בין מחלת הנשיקה לפני 8 שנים לבין הכאבים שאתה חש כעת בזמן פעילות גופנית. ככל שתתמיד בפעילות הגופנית בצורה מתונה ותעלה בהדרגה, כך פינוי חומצת החלב יהיה בקצב הנכון לייצורה של חומצת החלב והכאב יימנע. מקווה שעכשיו קצת יותר ברור. תמי