כאבים כרוניים

plusultra

New member
כאבים כרוניים

קשישא כבר בן 15, כלב גדול (40 קג') שמטופל כבר מספר שנים בפרוויקוקס.
האבחון המשוער הוא דלקת פרקים בחלק הקדמי כתוצאה מפציעה ישנה שגרמה לדפורמציה של המפרק; וחולשה בחלק האחורי שמקורה בעמוד השדרה ובאגן.
כל ההשערות האלה מבוססות על בדיקה פיזיקלית בלבד ולא על צילומים (הצילום האחרון של המפרק הקדמי נעשה לפני שנים).
בדיקות הדם שלו בסה"כ בסדר, מלבד ערכים גבוהים של אנזים כבד (אלקליין פוספטאז).

הקושי שלו הוא בעיקר בירידה במדרגות - פחות בעליה. בהליכה גם יש קושי, וכשהוא מתעייף (מה שקורה די מהר), האגן מתחיל "לצנוח". הוא מאבד לעיתים את השליטה על הרגל האחורית (אין רפלקס החזרה), ואז נופל או מאבד שיווי משקל לכמה שניות.

המטרה שלי היא להקל עליו ולאפשר לו איכות חיים, לא "להציק" לו בבדיקות, שהרי ברור שאי אפשר לרפא. לכן גם התנגדתי לצילומים, כי אני לא רואה טעם בסטרס הכרוך בזה, אם ממילא אין כוונה לנתח.

ניסיתי רפואה אלטרנטיבית (כי אין מה להפסיד) ומה שהתחזק זה רק הסקפטיות שלי לגבי הנושא כולו....

אשמח אם תוכלו לייעץ לגבי אפשרויות או רעיונות - איך להקל על כאביו?
נראה שהפרוויקוקס כבר לא משפיע או לא משפיע מספיק. נוסה גם טרמדקס בשילוב עם הפרוויקוקס ולא ראיתי שיפור - לכן הפסקתי.

והאם יש טעם ללכת לאורטופד מומחה? האם יש וטרינרים המתמחים בכאב? ("מרפאת כאב" וטרינרית??), אולי כירופרקטיקה?
אשמח לדעות ורעיונות.
תודה!
 
חוות דעת אורתופדית

הי
המלצות איך לעזור ל"קשישא" יכולות להיות מגוונות - החל מתוספי מזון (מכיר תוצאות מצויינות למשל בשימוש בסופרפלקס על בסיס קרני אייל), מזון רפואי (הכלבה שלי אישית אוכלת כבר זמן רב Joint & Mobility של יוקנובה וזה מאד שיפר את מצבה), דרך משככי כאבים אחרים (יש עוד אופציות שלא ציינת), ואולי דיאטה, פיסיותרפיה ועוד
ההמלצה שלי במצבים כאלה - לקבל חוות דעת מסודרת ולא "לירות באפלה", לכן כן הייתי פונה לקבל חוות דעת של מומחה בתחום
אבל הסתייגות קטנה - קשה לתת דעה מסודרת על מצב מסוג זה בלי לדעת מה באמת קורה שם בתוך המפרק ולכן הייתי כן שוקל את עניין הצילומים מחדש
בהצלחה
ארז
 

sapirdvm

New member
צילומי רנטגן/הדמיה

הם חלק מתהליך האיבחון.
לא כל צילום בכרח מוביל לניתוח.
כדי להציע לכם טיפול צריך לאבחן מה הבעיה. אכן נשמע שההשערה היתה בזמנו נכונה אך היא רק היתה השערה. הצילומים, שאני לא מסכים שבהכרח יגרמו לסטרס-ואם כן ניתן לתת הרגעה שאינה מסוכנת ונותנת מזור לסטרס, יאפשרו להגיע לאבחנה מה הבעיה שיש לקשישא.
אחרי שיש אבחנה אפשר לחשוב על פתרונות, החל מניתוח (סתתתאאאם
) וכלה בדיקור.
יש כום בארץ 3 רופאות מומחיות ברפואה שיקומית. הרפואה השיקומית נותנת הרבה פעמים תשובה מצוינת לבעיות שלא נתיחות, שלא ניתן לתת להן טיפול תרופתי מסיבות כל שהן ואני ממש ממליץ לך לגשת ליעוץ שכזה.
אבל,
שלושתן ירצו ממך הדמיה טובה כדי לאבחן מה הבעיה שלפיה תיבנה תוכנית הטיפולים.אפשר שהוטרינר/ית שלך יפנה אל אחת מהן ויבקש לדעת מה ההדמיה הנדרשת: עמ"ש-איזה חלקים ואיזה מנחים, מפרקים: איזה רוצים.

יש את ד"ר ליסי שרון (האחת והמיוחדת, עבורי היא הכוהנת הגדולה של השיקום ) בכפר הס.
יש את ד"ר הדר רפפורט שפתחה לא מזמן מרכז שיקום במרכז הווטרינרי של ד"ר יוני פרס בכפר הירוק שהתמחתה אצל ד"ר ליסי שרון. מקסימה ורצינית, ויש את ד"ר הדס (לא זוכר את שמה) בכפר תבור שגם היא התמחתה אצל ד"ר ליסי שרון.

שוב, הדמיה טובה תיתן אפשרות לעזור לקשישא הרבה יותר מכל מומחה כזה או אחר שימשש, יביט או יבדוק את קשישא.
בהצלחה רבה
חנוך
 

plusultra

New member
תודה לשניכם וגם כמה מחשבות ותהייות נוספות

אני מודה לשניכם על העצות.
לא פרטתי את כל הנסיונות שערכנו במשך השנים - אבל היו גם היו מזון ותוספי מזון, ונסיונות עם תרופות שונות. כאמור, ניסיתי גם דיקור וגם נוסחאות של צמחים סיניים ואפילו לקחתי אותו לפני שנים לד"ר ליסי שרון, כשהבעיה היתה רק ברגל הקדמית.

אבל בסופו של דבר מדובר בתהליך שהכיוון שלו הוא החמרה וכל מה שאני מקווה להשיג עבורו זה הקלה על הכאבים שמלווים את התהליך, ומקסימום איכות חיים. מאחר וכל מה שנוסה עד עכשיו אינו עובד, או אינו עובד מספיק, התייעצתי כאן.

אבל תרשו לי להתייחס לנחיצות שאתם רואים באיבחון מדוייק, כי אני באמת מתחבטת בזה:

במה ישתנה הטיפול בכלב בן 15 אם האבחנה תהייה פריצת דיסק או בלט דיסק? במה הוא ישתנה אם האבחנה תהייה דלקת פרקים או היפדיספלזיה? נדמה לי שבכל מקרה הטיפול הוא בתרופות לא סטרואידיות נוגדות דלקת. איזו מהן משפיעה בצורה הטובה ביותר - זה ממילא עניין של ניסוי וטעייה ולא של בדיקות.

לעומת זאת, לתהליך האיבחון יש בעיני סכנות ממשיות: מלבד הסיכון שבהרדמה (עבור צילום אגן למשל) יש את ההיבט הנפשי: הפחד, והלחץ של כלב זקן שהחושים והכוחות שלו קהו, והעולם עבורו הוא מקום הרבה פחות בטוח משהיה. הכוח של כלב קשיש וחלק חשוב בשמירה על בריאותו - כך אני מרגישה - הוא במוכר והידוע, וכל חריגה צריכה להשקל היטב.
לכן אני בהחלט חושבת שסטרס הוא סיכון ממשי ובעיקר כשמדובר בכלב קשיש, הוא לא פחות חמור מסיכון פיזיולוגי.

אשמח לדעתכם
 

sapirdvm

New member
ממש לא

רק תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות...
אשוב לכך בסוף אבל קודם כל לאיבחון: צילומים ממש לא מחויבים להיות בהרדמה. בדברי אמרתי הרגעה כח היא יותר חשובה לקשישא שלא ילחץ ובדר"כ אינה מסכנת חיים. אגב, גם ההרדמה לצילום אגן לא צריכה לסכן אותו. אני חושב שהחשש מהקדמות הוא הרבה יותר מיתוסי מאשר אמת. חומרי ההרדמה היום מתקדמים ופחות מסוכנים, הרדמה בגז מאד בטוחה, יש מערכות ניטור טובות ובסה"כ הסיכון קטן יותר מהחשש...
האיבחון חשוב כי רק משהו מאובחן יכול לתת תוכנית טיפול נכונה. אפשר לעשות נסיוי וטעיה/תהיה אבל לדעתי כדאי לבדוק מה יש לו ולפי זה לבנות תוכנית טיפול לאיכות חיים טובה.
אתן לך דוגמא: אם אכן יש לו בעית מפרקים באגן ובגלל זה הוא מעביר משקל גדול יותר לחלק הקידמי ולכן גפיו הקידמיות כואבות, הרי שבשיקום ניתן לחזק את שרירי הרגלים האחוריות כך שישאו יותר משקל, הלחץ ירד קצת מהמפרקים והשלד והמשקל יעבור שוב לגפייו האחוריות והכאב יפחת.
תרופות: יש היום מגוון של תרופות. מתרופות כמו שעובדות על המוח ועד סטרואידים. ואגב סטרואידים: החשש מהשימוש בהם אינו מוצדק. זאת תרופה שבשימוש מושכל נותנת איכות חיים מעולה. יש לי כלב עם דלקת פרקים קלה אך מאד כואבתת במרפק. רק פרדניזון הצליח להפסיק לו את הכאב, וכעת הוא מקבל מינון כמעט הומאופטי פעמיים בשבוע וחי נפלא.
הכלב הזה, בלי צילום של המרפק לא היינו עולים על הבעיה שלו. אז נכון שיכולנו לתת משככי כאבים ולקוות לטוב, אבל הצילום הבהיר לנו מה הבעיה, למה היא תהיה כרונית ומה לתכנן עם הבעלים לאורך זמן.
האם פנית לרפואה משלימה? יש את ד"ר רונית אבוטבול שמגיעה למרפאות ויש לה נסיון לא קטן ברפואה משלימה.

אני מאד מעריך את הגישה שלך למנוע ממנו שינויים ועקות ובמקביל לנסות לתת לו איכות חיים הכי טובה שיש.
 
למעלה