כאבים בזמן הביוץ

[ממייפל]

כאבים בזמן הביוץ

היי לכולן, אני ובעלי מנסים זה מספר חודשים להכנס להריון. בעקבות אנדומטריוזיס אצלי, דימומים בין ויסתיים רבים (לא הכתמות, דימומים חזקים החל מכמה ימים לאחר הביוץ ועד הוסת), ובעיה באיכות הזרע של בעלי, אנחנו מופנים לטיפולי פוריות. בעוד כשבועיים יש לי תור לצילום רחם (מפחדת!) וחודש לאחר מכן תור להיסטרוסקופיה (שוב-מפחדת!!!), לאחר מכן הרופא יחליט אם לנסות מספר הזרעות או להתחיל ישר מIVF. בכל מקרה, בינתיים אני ללא דיכוי הורמונאלי (עד לא מזמן הייתי עם נובה רינג עם הפסקות ורצוף שרק החמירה לי את הכאבים האיומים בזמן המחזור), ו"בשביל הספורט" מקווים לנס ומנסים בכל זאת לתזמן סביב הביוץ... עד טיפולי הפוריות. בכל מקרה-אני סובלת מכאבים די חזקים סביב הביוץ (כיומיים) ממש כמו כאבי המחזור שהיו לי לפני ההחמרה (כלומר- כאבים קשים אבל לא משתקים). התופעה של כאבים שלא בזמן הוסת לא חדשה לי, היא התרחשה גם כשהייתי עם גלולות/טבעת, אבל עכשיו אני ממש יודעת שזה בזמן הביוץ. אני יודעת שיש נשים רבות שחשות כאבים קלים סביב הביוץ, אבל האם זה הגיוני שלנשים עם אנדו' יכאב הרבה יותר מ"כאב חלש" גם בזמן הביוץ?? הרי אין דימום מאסיבי... אשמח לשמוע אם עוד בנות חוו את זה...ועצות לקראת צילום הרחם וההיסטרוסקופיה (למה בדיקה כל כך מפחידה נקראת ככה? המילה היסטרי על הטיותיה השונות ממש לא עוזרת לסף הלחץ הגבוה גם כך).

 

[ארץ דימיוני]

כן

נשים עם אנדו' כואבות מאוד גם בזמן הביוץ, האבחנה שלי התארכה עוד יותר כי הכאבים הרציניים שלי היו דווקא סביב ביוץ ולא רק בזמן הווסת. צילום רחם - כל אחת עוברת אחרת, חלקנו סבלנו מאוד וחלקנו קמו כאילו כלום ואף חזרו לעבודה אחרי הבדיקה. אני ממליצה בכל מקרה לקחת יום חופש כי את לא יודעת איך תגיבי לבדיקה, כדאי לקחת משכך כאבים כחצי שעה לפני הבדיקה ולהתייעץ עם רופא אם כדאי לקחת אנטיביטיקה אחרי הבדיקה (השאלה העיקרית האם את נוטה להזדהם?). לגבי היסטרו' לא עברתי ואין לי המלצות, את יכולה לעשות חיפוש בפורום היו על זה די הרבה שרשורים.

 

[ממייפל]

נטיה להזדהם

לא בטוחה אם אני נוטה להזדהם... אך אפשר לדעת?!... בעבר היתה לי נטייה לאבצסים (מוגלה תחת העור שצריך לנקז ניתוחית, אני מאוד יצירתית במחלות ובתופעות שאני בוחרת

). בהחלט אתייעץ עם הרופא לגבי זה. תודה על התשובה!

 

[ארץ דימיוני]

איך יודעים?

את מכירה את גופך, אבל בשביל להמחיש לך: אצלי כל שירותים לא נקיים גורמים לדלקות בשתן (ואני לא צריכה להתיישב על האסלה בשביל זה), יש לי בעייה של פטריות חוזרות, חוויתי בעברי 3 פעמים PID (דלקת באגן) וכו'... אז אני נוטה להזדהם...

אממממ וגם אני סובלת מאבצסים פעם בכמה זמן - תמיד במפשעה בדיוק בפס של התחתון

בעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע זה כואבבבבבבבבב

נקווה שיעבור לך בטוב ותחזרי עם בשורות טובות שהכל תקין

 

[פיצ 50]

דמיונית...

PID? גם לי היה פעמיים מותר לי לשאול איך אבחנו אצלך??...כי אצלי היה לדעת סוריאנו בלבול גדול בין האנדו' לדלקת... במה זה התבטא ??ז"א היה לך חום?? איזה סוג של כאב? מסוקרנת...

 

[ארץ דימיוני]

pid

פעם ראשונה - הייתי מגיעה לכאבי בטן תחתונה עד כמעט עילפון, סחבתי ככה 3 חודשים בערך, כשכמעט התעלפתי באוטובוס בדרך לעבודה חבר שלי אז הכריח אותי ללכת לרופא נשים - הרופא כמעט התעלף שחלות + חצוצרות מוגדלות פי 2, קיבלתי שני סוגי אנטיביוטיקה ל-10 ימים וזה עבר. פעם שנייה כאבי בטן מלווים בהרגשה של דלקת בדרכי שתן, התרבית יצאה שלילית ורופא המשפחה שלי לקח אותי ביד לאורולוג (קומה מעליו) ודחף אותי לבדיקה דחופה, בדיקה קצרה שלו ושוב איבחון PID, אנטיביוטיקה ל-10 ימים וזה חלף... הפעם השלישית אובחנה בכלל בבדיקת פאפ שיגרתית, הגניקולוג התקשר ב-08:00 בבוקר כמעט התעלפתי כי חשבתי שיש לי סרטן....שוב אנטיביוטיקה משולבת בטבליות דוחות וגינליות וזה עבר

לפני שידעתי שאני בהריון הייתי עם כאבי תופת וחשבתי שזאת דלקת בשתן והרופאה במיון חשבה שזה PID (בדיקת סטיק במיון הייתה שלילית) כשהיא שמעה על העבר של הדלקות היא אמרה לי שיש לי מזל שהחצוצרות שלי לא מצולקות לגמרי והכל תקין ואני נחרדתי כי אף פעם לא ידעתי שזה יכול לגרום לכזה נזק

למזלי מנהל המיון עצר אותה שניה לפני שהיא נותנת לי אנטיביוטיקה לפילים ושלח אותי לעשות בטא בדם יומיים אחרי שיצאה מאוד חיובית

 

[פיצ 50]

חמודונת...

ראשית בהצלחה בטיפולי הפוריות וקבלי עצה ממני:אל תגזימי עם הטיפולים,לא יותר מדי הורמונים, יש מחיר לזה בסוף. לי יש בעיה של חוסר בזקיקים ולבעלי בעית זרע..ואני יודעת שזה לא קל...

לגבי כאבי ביוץ:נראה לי שלמי שיש אנדו יש כאבים חזקים יותר..לי בכול אופן יכולים להיות כאבים ככה במשך שבוע בעיקר צד של בטן תחתונה(ותמיד שמאל) אולי זה מהאדנו ולא האנדו?? לא יודעת אבל זה כואב מאוד ולפעמים מפריעה להליכה,כאילו שנתקעת לי הרגל ואני לא מצליחה ללכת איתה קדימה..... ובקשר להיסטרוסקופיה: ההכרות הראשונה והמאוד לא סימפטית שלי עם סוריאנו הייתה בהיסטרוסקופיה, הלכתי אליו פרטי בשל דימומים...והבדיקה לא נעימה..יש כאלו שיגידו לך שזה בכלל לא רציני...לי לא היה קל, גם די כאב...ובזמנו לא הסתדרתי עם סוריאנו...(היום אני מאוד מעריכה אותו) בכל אופן כבר עברו 5 שנים מאז ועדיין אין לי זיכרון נחמד מהבדיקה, הייתי אמורה לעבור שוב ונלחמתי שלא..(זהו שכנראה שיש לי טראומה קטנה) איך שלא יהיה אל תלחצי אנחנו עוברות דברים בחיים וזה קטן עליך!!! את תעברי את זה... כי אם זה IVF אז החזרת עוברים זה גם לא דבר סימפטי ואין לזה סוף....תתרכזי במטרה: להיות אמא

ושתיהיה לך דרך קלה

אם תצטרכי משהו איני כאן...ולבנתיים קבלי

ב-ה-צ-ל-ח-ה

 

[ממייפל]

פיצ

ראשית- המון המון תודה על התשובה המפורטת ועל איחולי ההצלחה מקווה שגם את מרגישה יותר טוב, הבנתי שעוברת עלייך תקופה לא קלה (את עדיין בחו"ל?). רציתי לשמוע קצת יותר לגבי טיפולי הפוריות. ברור לי לחלוטין שההורמונים ממש ממש לא בריאים. לזה אני מוסיפה את העובדה שיש לי רקע של סרטן שד בגיל צעיר במשפחה שלי (סבתא שלי נפטרה בגיל 42 מסרטן השד)- ואני ממש לא חלמתי להיעזר בהורמונים, בטח ובטח לא כל כך מהר (אנחנו מנסים בסך הכל מספר חודשים...). מצד שני- עם הדימומים הרבים שיש לי אף הריון לא יוכל להשתרש טבעי. בנוסף- לבעלי בעיית זרע (מורפולוגיה) שמוגדרת כחמורה ועוד כמה דברים גבוליים בבדיקה. לפי הרופא שלי בעיית הזרע של בעלי לבדה מצדיקה טיפולי פוריות (הזרעות/IVF). כך שאני לא ממש מצליחה להבין איך אני יכולה להימנע מההורמונים? גם עם גלולות למניעת הריון חזקות דיממתי הרבה, יש לי הרגשה שיתנו לי מינונים די גבוהים כ"תמיכה". אני הולכת לדיקור כל שבוע (לא היה לי מושג שלוקחים ככ הרבה כסף כשזה לא דרך הקופה..אבל הולכת למישהו טוב) כדי להרגיש שעד שאסיים עם כל הבדיקות ולפני שאתחיל עם ההורמונים לפחות ניסיתי הכל. אשמח לשמוע ממך איך לדעתך אפשר למתן את כמות ההורמונים ועם זאת להצליח להכנס להריון מהר ולהתחיל דיכוי של האנדו. אגב- בעצתכן יש לי תור למרפאה בתל השומר בעוד פחות מחודש, מקווה שיעזור. שוב תודה!

ובהצלחה גם לך

 

[פיצ 50]

מייפל...../images/Emo140.gif

טיפולי פוריות זו טכנולוגיה מתקדמת שהפכה הרבה זוגות להורים מאושרים שאולי בדרך הטבע לא היו מגיעים לזה.. אבל אני גורסת שכל מה שמנוגד לטבע, יש לו מחיר!! לבעלי אחוזי מורפולוגיה נמוכים ובהפריה יהי צורל לעשות ICSI מכיוון שהאיכות נמוכה...ולי הייתה בעיה שלא הצלחתי לבייץ ופיצצו אותי בהורמונים. המחיר הראשוני לא אחר להגיע: בגיל 26 וחצי נשלחתי לבדיקה שגרתית אצל כיכורג שד (דרישה של טיפולי פריון) ואז הוא אמר לי כי יש ממצר בשד שמאל וצריך לעשות US ואם לא תקין ממוגרפיה...יומיים בכיתי...נכנסתי למתח נוראי, סידרו לי תור במכון השד בתה"ש למחר היום(הגניקולוג היקר שלי) וד"ר מיכל רביד בדקה אותי.... ולפתע היא אמרה שאין מנוס שמה לי מחטים בשד (2 מחטים) ונכנסתי לממוגרפיה, ככה מהרגע להרגע..לא היה אכפת לי מהכאב של הבדיקה רק שפחדתי, כל חיי עברו לי..נלחצתי שיגלו משהו.. זהו עד היום אני במעקב של US כי למרות שהיתה שתקופה שכבר לא היו ציסטות...עכשיו זה חזר... ואני יודעת שזה מההורמונים (הגניקולוג שלי ב4 עניים יאשר זאת) וד"ר רביד אמרה לי שבבגלל זה היא ממליצה על ממוגרפיה מגיל 32.... אז יקירה נסי כמה שפחות הורמונים כי גם לאנדו' זה גרוע....

לי אישית אח"כ היתה בעיה של קרישי דם...אבל זה סיפור אחר....

ובסוף הגוף מגיש חשבון....ואני נמצאת שם עכשיו...הכל קרס....

אני עוד בחו"ל...את יודעת בעלי שלח אותי לתקופה של חודש בגלל שהוא לא יכל לראות אותי סביב רופאים ומחלות...הוא רצה שלפחות לנפש יהיה שקט, אבל אדם מתכנן ואלוהים צוחק...הנה אני בחו"ל סובלת..מדממת..כאובה... וגם זה יעבור!!! אז אומר שוב: יקירה, בהצלחה ואני כאן אם תזדקקי לעזרה...ושהכל יילך בקלות...אל תחשבי אחרת

 

[זואילי]

הורמונים ושות'

קודם כל, לגבי סרטן שד במשפחה, כדאי לך מאוד להיות במעקב כל חצי שנה אצל כירורג שד. גם לי יש סרטנים במשפחה וגם אחות שכבר איננה... מלבד כירורג שד אני גם עושה אולט' שדיים ע"פ המלצת הכירורג ועושה ממוגרפיה פעם בשנה. כמו כן בדקתי נשאות ל BRCA 1+2 (לבדוק אם יש את הגנים). בכל מקרה, לפני IVF כל יח' פריון דורשת בדיקת שד. ממליצה להיות מטופלת אצל רופא פריון עם זיקה לאנדו, כמו ד"ר אליצור או פרופ' שיף - הם נותנים מינוני הורמונים נמוכים יחסית. אף פעם לא הפגיזו אותי בהורמונים. המינונים נעו סביב ה 150 יח' מקסימום 200. אחרי החזרת העוברים - הפרוגסטרון עשה לי רק טוב, ואחרי התנסות אחת מחרידה עם תמיכת אסטרוגן, סירבתי לקחת אסטרוגנים והרופא היה איתי בעניין. תמיד הגעתי עם המינונים האלה ל 5 עד 8 ביציות. כשעשיתי פרוטוקולים ארוכים, הייתי לוקחת דקאפפטיל ארוך ליותר מחודש. רק מדיכוי עמוק הייתי מתחילה את הגירוי השחלתי. כשעשיתי פרוטוקולים ארוכים, הייתי מתחילה אותם עם תקופה ארוכה של גלולות ברצף (חפיסה וחצי או 2 ואז אחרי שהפסקתי היה מתחיל הטיפול). אחרי כל שלילי מייד חזרתי לדיכוי, גם בשביל האנדו וגם כדי להתחיל עליו סבב חדש אחרי שהגוף היה נרגע. טוב שקבעת למרפאת האנדו, חשוב להבין מה הסיבה לדימומים ומה לעשות איתם.. עם בעיית זרע חמורה, בנוסף לאנדו - אני הייתי מוותרת על נסיונות טבעיים או מתוזמנים. נכון, יש ניסים, אבל אם איכות החיים כרגע לא טובה ויש כאבים, וסיכויי ההריון שלא בטיפולים נמוכים - הייתי נשארת על דיכוי עד ל IVF.

 

[פיצ 50]

זואלי...

מה נשמע יקירה..... לא ידעתי שעברת טיפולי פריון.... מסכימה איתך... אבל שיף לפריון??? הוא נהדר להריון, והריון בסיכון אבל יש תותחים ממנו לIVF, אני הייתי אצלו לטיפול אחד...אבל הוא לא מתערב בהליך עצמו אמר שהוא ידבר עם הרופאים...אז הייתי גם אצל ד"ר ירון רבינוביץ 2 טיפולים...(ולא אהבתי את האשיות שלו) ואז עברתי לד"ר מיכה באום שהוא מעבר לרופא הוא בן אדם וזה ככ חשוב...הוא מקשיב, ידען גדול..ממליצה.. הוא במרפאה יחד עם פרופ' שוקי דור, רק שדור כמעט לא בארץ... ואליצור אשפז אותי בשבוע 24 כשהגעתי למיון עם צירים פתיחה ומחירה של הצוואר הוא היה סמפטי ונחמד!! שתארי לך עם כל הסבל והלחץ של לידה מוקדמת אני זוכרת אותו לטובה.... בקיצור...גם אנדו' גם טיפולי פריון זה מתיש לא??

 

[זואילי]

הו כן

מה זה עברתי טיפולי פריון? התמכרתי לטיפולים. בגללם הגעתי לניתוח חירום בינואר. ואכן - כל מה שאמרת על שיף, הוא מומחה בעל שם להריון בסיכון, אבל הוא גם עושה IVF ותרומת ביצית ואחד מרופאי הבית באסותא רמת החיל. בעניין IVF הוא לא ברשימת ה"תותחים" שבשנתון שלו

אבל הרגשתי אצלו המון ביטחון בטיפולים. מאוד מאוד אוהבת אותו והחלום שלי הוא להיות אצלו במעקב הריון... הוא מסוג הרופאים שהייתי קוראת לילד שלי על שמו.. רק שיש לי אקס בשם אייל, אז תיכנון זה ירד מהפרק

הוא תמיד אומר את האמת בפרצוף ואני מאוד מעריכה את זה. והוא גם קורע. יש לו הומור משובח. על רבינוביץ' יש לי רק דברים רעים להגיד, לכן לא אומר אותם כאן...

ואליצור... הו אליצור. אין רופאים כאלה. הרופא הכי נחמד וקשוב שאי פעם נתקלתי בו. כל מי שאני ממליצה לה ללכת אליו, אנדואית או לא - את כולן הוא מכניס להריון. עוד נשמע עליו רבות, אני בטוחה. גם אנדו וגם פריון זה מתיש. שנתיים של טיפולים פשוט הרגו אותי. אבל לא יכולתי לעצור את זה. כל הרופאים כעסו עלי ולא הקשבתי לאף אחד. לא ראיתי ממטר. עד שנשלחתי לחוקן בריום, ראו את העוד שנייה חסימת מעיים ואז הטיסו אותי לניתוח. כשהייתי מאושפזת, גם אליצור וגם שיף דיברו איתי על הטיפולים והבנתי שבמצב הבטן שלי לא היו לי בכלל סיכויים. אבל הרי מי שלומדת בדרך הקשה, יכולה להסתכל בהגיון על הדברים רק בדיעבד. באותו רגע התחלתי להקשיב לרופאים. להפסיק להחליט לבד. ההתמכרות שלי לא עברה...(כאילו דא??) הדבר היחיד שעניין אותי אחרי אותו ניתוח זה מתי אחזור לטיפולים. (כן, שנייה זוזו, בואי תזריקי בצד שאין בה סטומה). גם בניתוח של לפני חודש, שאלתי על אם אוכל בכלל לשאת הריון. חחח, הרופאים משנים את הנושא ברגע שזה עולה... נו שוין, מבינה אותם. יש לי יותר מדי זמן פנוי אז על מה כבר יש לי לחשוב אם לא על תינוקות

 

[פיצ 50]

זואילי.....

שוב מסכימה איתך...נדמה לי שלפעמים כשאת כותבת זו אני שמדברת... שיף אכן מקסים ואני אאחל לך שתהיי אצלו במעקב הריון.... לא הרחבתי כמוך על רבינוביץ כי חבל על המילים....,, ואליצור מדהים כמו שכתבתי הוא קיבל אותי כשהיו לי צירים במיון והיה מקסים, עדין ואמפתי... יש לי ילד מדהים בן 7... וניסיתי כשהיה בן 3 להרות שוב..... ים של טיפולים, אחוזת אובססיה כאילו שאין לי כלום בבית... לא ראיתי ממטר רציתי הריון בכל מחיר ( לבן שלי הייתה תאומה, ובשבוע 14 גילו לה מום בלב..אח"כ תחת אישפוז פרופ' אחירון טען שיש לה עוד מומים (לא ארחיב דעתי על רופא זה כי הכעס שלי על רופאים שלא חושבים שהם מטפלים קודם בבן אדם..היא עצומה. רופא שעושה לך במשך שעה! סקירת מערכות וגינאלית ומתנהג כאילו שהמתמר זה מוט הילוכים

ולא מוודא אם הוא מכאיב לי למרות שהיה שלב שכבר זעקתי...וכל רגע נכנס עוד רופא(מיותר לציין שאף אחד לא דאג שאהיה מכוסה או משהו) והוא: תראה יש לה ככה וככה(לתינוקת שלי)...אלוהים אתה לא חושב שאני על המיטה שומעת

אולי תדבר אלי

, תסביר...די אני לא מתעצבנת יותר) בקיצור האובדן היה עצום...רציתי חוויה מתקנת.. 3 שנים של טיפולים,כל טיפול שהסתיים - בכי!!! ואז שוב מאסות של הורמונים כי השחלות שלי לא זזו, עקשניות כמו פרד!!!! עברתי מדוליצקי, לשיף,לרבינוביץ, ללברון, אח"כ בר לב, ואז לבאום... כשהבנתי שהכיוון הוא תרומת ביצית.. בסוף כשהתמוטטתי, הרופאים עשו לי סדר, ונתנו לי להבין בצורה ברורה שאם אמשיך יכול להיות שלא אהיה אמא למי שכבר נמצא..וזו בחירה שלי.. בהתחלה לא השלמתי, עוד נלחמתי כמו מי ששוחה במקום...לאט לאט הפנמתי שמבן אדם בריא הפכתי לחולה.. ששום דבר כבר לא אותו דבר... כשאני מגיעה למיון נשים אז כל כחמולוג שם אומר לי : את לוקחת אמצעי מניעה?? את יודעת שאסור לך הריון..(למה שאלתי אותך???זה קטע מעצבן) היום אני כבר שנתיים אחרי האירועים.... עדיין שיקום ריאות לפני, וצינתור או ניתוח לב כתנאי להריון.... הרופאים שזה: קרדיולוג, ריאות, המטולוג, גניקולוג.. מסכימים לחשוב על הריון אבל לא בכל מחיר (הקרדיולוג אמר לי שזה לא יהיה נורא אם זה גם לא יקרה)....ואני עוד אופטימית.... מקווה שאולי את מבינה אותי...כי מצד המשפחה איבדתי כל תמיכה.... אמא שלי חושבת שאני צריכה להתאשפז בגהה..ואת כל הטיפולים עברתי די לבד...בעלי לא התלהב....ראה איך אני נגמרת...וזה היה קשה יותר...מצאתי את עצמי פעם אחת בערב חג ראש השנה במיון בגלל שהדקפפטיל עשה לי פריחה וקוצר נשימה..לא ידעתי אם אגיע לחג הביתה..הייתי במיון לבד...חסר שאמא שלי הייתה יודעת לא רק שלא הייתה תומכת גם הייתה צועקת עלי:בשביל מה???את רוצה למות??? למה דבר שקשה להשיג אותו הופך אצלי למטרה??? למה אחרי ככ הרבה זמן יש לי עוד רגעים בהם אני חושבת שרק עוד ילד יהפוך אותי לשלמה וימלא את החלל שיש לי בלב??? מזה הרגש האימהי החזק שטבוע בנו ולא מרפה??? זהו הוצאתי את שעל ליבי והוקל לי..... אז אני נורמאלית???

 

[זואילי]

הכי נורמאלית

אלוהים, מה שעברת. מעריצה אותך. מבינה אותך לגמרי. אחד הדברים שהכי התקשיתי להודות בו, אבל בסוף כן אמרתי את זה ובקול רם, זה שאני מתאבדת על ההריון. שאני מוכנה להקריב את גופי על מזבח החווייה. זה מטופש, וזה אנוכי, וזה מסוכן ומה שחשוב זה שהילד יזכה באמא בריאה. אבל לשחרר את זה, מאוד קשה. גם כשכל שאר האופציות לאימהות פתוחות בפניי. ואני לא שוללת שום דרך, לא תרומת ביצית, לא פונדקאות, לא אימוץ. זה תהליך ארוך להחליט מה ואיך. זה לבחון על מה לוותר, אם בכלל יש ויתור (תלוי בצורת ההסתכלות). אבל אני חושבת שאני בדרך. הרי אין לי ספק שאמא אהיה. אני לא רוצה להינתח לנצח. לא רוצה למצוא את עצמי במחלקה הכירורגית הנוראית הזאת שוב ושוב. אני רוצה להחלים ושהרופאים יגידו לי מה השלב הבא. עם הכל אני אתמודד. אני רק צריכה לדעת עם מה... מתוקה, מה עוד יש להגיד? רק בריאות והמון אושר עם בנך והלוואי וכולנו, המשוועות לבית מלא ילדים מקיר לקיר נזכה בכל דרך למלא את החלל בלב.

 

[פיצ 50]

תודה יקירה../images/Emo13.gif

וקבלי גם ממני את כל האיחולים....ושהתפילות יתממשו...ונבשר אחת לשניה בשורות טובות.... ולא פחות חשוב..יש לי אישור שאני נורמאלית...תודה!!!

 

[זואילי]

הלו

כן! בעבר... סביב הביוץ (בדיוק כמו סביב הווסת) - הכאבים שלי היו עזים. ללא שום דימום. אז לשאלתך - זה הגיוני. הכל הגיוני אצל אנדואיות. (מלבד הכאב. הוא לא הגיוני בעליל). דרך אגב, גם על גלולות, עם תאריכים "משוערים" של הביוץ ווסת -היו אותם הכאבים. צילום רחם - ממליצה רק על טוגנדרייך. גם אני קראתי את כל ההפחדות הקיימות ואת שלל החוויות הרעות והטובות. הלכתי עם הוריי, לקחתי משכך חזק וכדור הרגעה, וגם כשנמצאה אצלי חסימה (נשים מדווחות שעם חסימות הצילום כואב יותר) - עברתי את זה בגבורה. לי זה כאב פחות מכל התקף אנדו. היה כאב לא מרשים. מיד אח"כ הלכתי לעבודה. מסטולה. היסטרו אבחנתית עשיתי אצל סוריאנו. לא מוכנה שאף אחד אחר מלבדו יתעסק לי ברחם. זה היה קל יותר מצילום על אף שהיה לא נעים. גם כאן משכך והרגעה עשו עבודה יפה. כרגיל, לקחתי את הוריי...

מכיוון שהוא השתמש בגז אז היה לי כאב בכתף אחת. זה עבר עם הליכה. (בשום אופן לא נתתי לעצמי לשבת או לשכב בגלל כאב הגז). היו לי דימומים קלים שחלפו בערך אחרי יום. אם את עושה היסטרו אבחנתית וללא הרדמה אז את יכולה לצפות בלייב על המסך ברחם. לדעתי זה היה מגעיל. אבל מסקרן. שיהיה

 

[ממייפל]

זואילי

בדיעבד היום אני יודעת שגם אצלי הכאבים עם הגלולות היו סביב התאריך ה"משוער" של הביוץ...מוזר. צילום הרחם הוא אכן אצל טוגדנרייך! האמת שכשקבעתי בכלל לא ידעתי מי זה ושהוא כזה מומלץ, רק אחר כך התברר לי שהיה לי מזל שקבעתי אצלו. ממש מקווה להיות בין אלו שיעברו זאת בגבורה מה גם שמאוחר יותר אחרי הבדיקה יש לי רישום קורסים ומפגש עם הצוות והסטודנטים איתם אתחיל ללמוד תואר שני השנה, ואני ממש רוצה ללכת. ליתר בטחון אני נרשמת לקורסים לפני, אבל שריינתי את אמא שלי לאותו יום, היא תבוא איתי לבדיקה ובמידה ואוכל גם תתלווה אלי אחר כך לאוניברסיטה. בטח אנשים לא יבינו למה סטודנטית בת 28 מגיעה עם אמא שלה למפגש סטודנטים . קיוויתי שאוכל לקבוע צילום רחם והיסטרוסקופיה לאותו החודש...אבל האחות אמרה לי שזה לא מומלץ. אז חודשיים עכשיו אני מחכה עם הכל בשביל שתי הביקות האלה. אני משתדלת לא להלחץ ומקווה שצילום הרחם יעבור בקלות כי אם הוא יהיה זוועה בטח ההמתנה להיסטרו שאחר כך תהיה קשה ביותר ... תודה רבה!!

 

[ממייפל]

ושאלה בנוגע למשכך כאבים וכדור הרגעה

מה הכוונה במשכך חזק? אני מניחה שאת מתכוונת למשהו חזק יותר מאופטלגין... האם מדובר במשהו שצריך בשבילו מרשם? כנ"ל לגבי כדור הרגעה- אני מעדיפה לעבור את הבדיקה רגועה כמה שיותר כי הלחץ לא יועיל לכלום- מהיכן משיגים?.

 

[ארץ דימיוני]

רופא משפחה

תתייעצי איתו לגבי משכך מתאים והוא כבר ייתן לך מרשם, מכיוון שכל אחת אלרגית לדברים שונים ומשפיע עליה משהו אחר לא יעזור בהרבה אם ניתן לך שמות (וגם יהיה לא אחראי במיוחד), הכי טוב רופא שמכיר אותך

 

[זואילי]

מרופא משפחה

לגבי משכך - את בטח יודעת מה עוזר לך. לקחתי ממשפחת הנקסינים, מה שהייתי לוקחת בגלל כאבי האנדו. צריך מרשם. הרגעה - תתיעצי עם רופאך כי יש כל מיני. (ואליום, ואבן, אסיבל, לוריבן. אולי יש עוד...) כולל שיגיד לך לגבי מינון.