כאבים בהנקה

מצב
הנושא נעול.

michal@gal

Active member
מנהל
זיהוי סתימה וטיפול בה

סתימה בדר"כ מורגשת ככאב מקומי בשד (או בפטמה), לרוב גם מרגישים מעין גוש בפנים או צינורית נפוחה.
הסתימה נמצאת בין הגוש לפטמה.
לפעמים הסתימה היא בפטמה עצמה ואז רואים נקודה לבנה על הפטמה. אפשר לנסות לשפשף אותה עם מגבת אחרי המקלחת או לנסות לפתוח אותה עם מחט סטרילית(!), אבל זה רצוי שיעשה על ידי רופא.

ההתמודדות עם הסתימה היא באופן הבא:
1. להניק כמה שיותר מהשד הסתום. היונקים המתוקים שלנו הם האינסטלטורים הכי טובים.
2. להתחיל את רוב ההנקות מהשד הסתום.
3. לשים קומפרסים חמים לפני ההנקה או לעשות מקלחת חמה קודם כדי לשפר את זרימת החלב.
4. לשנות את תנוחת ההנקה כך שהסנטר של היונק מכוון אל אזור הסתימה.
5. לשים קומפרסים קרים אחרי ההנקה כדי להפחית את הבצקת באזור.
6. לעסות את הגוש בעדינות כדי לא לפגוע ברקמת השד תוך כדי הנקה או מקלחת חמה.
7. אם כואב אפשר לקחת אדוויל/נורופן (משככי כאבים שמכילים איבופרופן), זה גם מוריד את הכאב וגם מכיל חומרים נוגדי דלקת שמסייעים במניעת התפתחות דלקת.
8. אם עולה החום, לקחת אדוויל/נורופן ולהמשיך לנסות לפתוח את הסתימה באמצעים שכתבתי למעלה. אם החום לא עובר אחרי יום ומרגישים תופעות של שפעת והשד עדיין כואב או אדום, הסתימה התפתחה לדלקת ואז צריך ללכת לרופא המשפחה (לא חייבים רופא נשים) ולקבל אנטיביוטיקה (אוגמנטין טובה מאד אם את לא אלרגית לפניצילינים).
9. חשוב להמשיך ולהניק כמה שיותר, גם אם לוקחים אנטיביוטיקה (מרביתן מותרות בהנקה, יש לוודא שאכן מותר להמשיך להניק עם האנטיביוטיקה שלוקחים). אם לוקחים אנטיביוטיקה שאינה מותרת בהנקה, יש לשאוב כל 2-3 שעות ולזרוק את החלב. אחרת, אין אף מניעה להניק ואפילו לשאוב ולשמור לשימוש מאוחר יותר.
10. חשוב לנסות ולשחזר מה השתנה בימים האחרונים כדי להבין ממה נגרמה הסתימה. לפעמים זה נגרם כתוצאה מלחץ פיזי (חזיה, תנוחת הנקה או תנוחת שינה) ולחץ ומתח נפשיים תורמים להיווצרות סתימות... כך ניתן לנסות למנוע את הסתימה בפעם הבאה.
11. אם זה לא עובר אחרי כמה ימים (לי היו סתימות ודלקות שנמשכו שבועיים) כדאי לפנות לכירורג שד על מנת להמנע מהיווצרות אבצס.
12. חשוב לנסות לנוח ולשתות הרבה.
 

michal@gal

Active member
מנהל
טיפול בפטרייה - אוסף עצות של יועצות הנקה שונות

חשוב: בכל מקרה שיש חשד לפטרייה חייבים לפנות לרופא ולקבל משחה. כל הטיפים פה הם בגדר תוספת לטיפול הרפואי, בלבד.

1. פטרייה זה סיוט! תרגישי חופשי להתלונן...

2. תרופה שבעצם מונעת השנות הפטרייה וגם מחסלת אותה מ"בפנים" היא אסידופילוס. אלה הם החיידקים "הטובים" שחיים אצלינו בגוף, בעיקר במעיים. הם מאזנים את הפטרייה, שקיימת כל הזמן בגוף גם כך, ולא נותנים לה להתרבות. אם הם נפגעים (והם יכולים להפגע מכל מיני סיבות, כמו הריון או שימוש באנטיביוטיקה) אז הפטרייה מתרבה ותוקפת במקומות חשוכים ולחים. אם יש לך פטריה סימן שלך (וכנראה גם לתינוק כי יכול להיות שהיא הגיעה מהפה שלו) חסרים החיידקים האלה. את התוספת אפשר לקבל מיוגורט ביו, אבל במצב של פטרייה פעילה עדיף לקחת תכשירים קצת יותר מהירי-פעולה כמו אלה של סולגר. תתחילי לקחת כדור או שניים (תלוי בחומרת המצב) ליום בבוקר מיד אחרי שאת קמה, עם כוס מים. לא לאכול אח"כ חצי שעה. לתינוק - יש אבקת אסידופילוס של סולגר לתינוקות שנותנים רבע כפית עד חצי כפית ממנה לתינוק, ממיסים אותה באוכל או שתייה (אפשר כמובן בחלב אם) לתינוק לא חייבים להמשיך לתת את הטיפול אחרי שנגמרת הבעיה, אבל את, אחרי שהפטרייה עוזבת, אל תפסיקי לקחת אסידופילוס עד שתגמרי את כל הצנצנת!!! אם לא מטפלים בסיבות של הפטרייה, היא עלולה לחזור.

3. פטרייה שונאת אור שמש אז אם יש לך אפשרות לעשות אמבטיית שמש לפתמות 20 דקות 3 פעמים ביום זה יכול לתת לפטרייה מכה רצינית. כמובן יחד עם יתר הטיפולים

4. אפשר ורצוי לעשות רטיות עם תמיסת חומץ תפוחים (או מיץ לימון אם אין) שזה חצי כוס חומץ חצי כוס מים. אחרי 20 דקות מורידים את הרטייה ומורחים את המקום עם שמן זית או שמן אחר, כי חומץ מאוד מייבש את העור. הרעיון המדעי מאחורי ה"טיפול סבתא" הזה הוא שפטרייה שונאת סביבה חמוצה.

5. אם הכאבים בלתי נסבלים בזמן ההנקה, תשאבי. זה כמובן לא פתרון לטווח ארוך אך לא יקרה כלום אם ביום שאת כואבת במיוחד תניקי רק מהצד הפחות כואב ותשאבי מהצד הכואב. רק לזכור אחרי שמבריאים להניק באופן מוגבר מהצד שנפגע, שלא יפחת שם החלב יחסית לצד ה"בריא".

6. על אותו עיקרון, באופן חד-פעמי אפשר לקחת תרופה נגד כאבים לפני ההנקה, לא חייבים להיות גיבורים ולסבול כאבים חזקים... כאמור, זה פתרון מאוד חד-פעמי שאפשר להשתמש בו רק יום או יומיים, אם הכאבים גרועים במיוחד.

7. כתרופת סבתא לטיפול בתינוק, אפשר לנגב לו את הפה עם חיתול טבול בתמיסת סודה (כף סודה על כוס מים) או בחליטת מרווה ורוזמרין (כף מכל עשב לכוס מים רותחים ולחכות 10 דקות, לסנן וזה מוכן). יעיל מנסיון.
 

michal@gal

Active member
מנהל
לשון קשורה

ישנם תינוקות שנולדים עם לשון קשורה, כלומר, המיתר שמחבר את קצה הלשון לרצפת הפה (הפרנולום.) ארוך.

אפשר לחיות עם זה, אך לפעמים זה גורם לבעיה בהנקה ו\או בדיבור.

תינוקות שהלשון הקשורה מפריעה להם להנקה, לא יתפסו בצורה נכונה את הפיטמה ולכן יגרמו לפצעים חוזרים ונשנים, מה גם, הם לא מרוקנים את השד לגמרי והמצב גורר גודש, סתימות ושאר מרעין בישין...

ניתן לנתק את המיתר ע"י פעולה פשוטה הנקראת "פרונוטומי". מאלחשים את המקום עם משחה, וחותכים את החלק הדק וחסר כלי דם של המיתר. כמעט ולא יורד דם, לא כואב, התינוק לרוב אינו בוכה, ובד"כ מגיעה הקלה מידית בהנקה.

כיום, הרופאים לא ממהרים לבצע את הניתוק הפשוט, הגישה שלא לנתק את המיתר מבוססת על העקרון שלא לבצע פעולות שאין בהן צורך. הספרות הרפואית החלה משנת 2000 לערך לתאר במספר מחקרים את היעילות של ניתוק מיתר הלשון הקשורה לעזרה בהנקה.
אך, הרופאים מעדיפים שלא לבצע התערבות כירורגית אם היא לא הכרחית. מבחינת רוב הרופאים הנקה כואבת לא נקראת בעיה, הם ימליצו על ניתוק רק במצב שהתינוק לא יוכל לאכול בכלל ויאלצו להאכילו דרך זונדה, או כשמתחילים לדבר ויהיו בעיות בדיבור שלא יפתרו על ידי קלינאית תקשורת.

חלק מהרופאים אינם בקיאים בעידכונים של הגישה בטיפול בלשון קשורה, וחלקם חושבים כי מדובר בניתוח המתבצע בהרדמה כללית (נקרא פרנקטומי) ואין כל הצדקה לביצוע פעולה שכזו.

לכן, אם ילדך נולד עם לשון קשורה וזה מפריע להנקה, תצטרכי לבצע את הניתוק באופן פרטי או עם הרבה מרפקים.. אך דעי, ניתן לקבל הפנייה מהרופא המטפל לרופאים היודעים לבצע את הפרנוטומי.
(מעטים כיום הם הרופאים שמודעים לפעולת הפרנוטומי השונה מהפרנקטומי)

תפקיד האבחון מוטל על יועצת הנקה מוסמכת, היא זו שתקבע אם הלשון גורמת לבעית הנקה. רופאים שיקבעו כי הלשון לא מפריעה להנקה יכנסו לתחום שלא שייך להם!

סיפורנו האישי בקצרה:
הכאבים שסבלתי היו איומים! בתחילת כל הנקה הייתי רואה כתמים שחורים מול העיניים מרוב כאב. אחרי ההנקה כאב לי באופן תמידי. ניסיתי לחסוך בהנקות, הייתי דוחפת מוצץ לעיתים קרובות בשביל להמנע מהכאב הנורא.
אך מבחינת הרופאים זה לא מספיק בשביל לבצע את הניתוק (הפשוט כל כך).
התחננתי לרופאת ילדים ואחרי מספר ביקורים אצלה היא הפנתה אותי לרופא אף אוזן גרון מסוים, כשהגענו אליו אפילו בלי לבדוק הוא טען שהוא לא בעד לנתק.
הפקידות בקופ"ח לא הסכימו לשתף איתי פעולה כי טענו שהרופא היה מרויח עלי כסף אם הוא היה מנתק, ואם הוא המליץ לא לנתק סימן שזה מה שצריך לעשות.

עד שהגעתי אל ד"ר יעקב קזצקר רופא ילדים, ברגע ששמע שאני שוקלת להפסיק את ההנקה, הוא אמר "רק בשביל שלא תפסיקי זה שווה" ונתן לי הפניה.
הודעתי לפקידות בקופת חולים שאם אני נאלצת לשלם את הטיפול הזה באופן פרטי, בהזדמנות הראשונה אני עוברת קופה!! הן ידעו שאני רצינית כי כבר מספר פעמים היינו עם הרגל בחוץ
ולכן שכנעו את הרופא המחוזי לאשר "טופס 17"
לאחר תלאות רבות, הגענו אל ד"ר אייל בוצר, במרפאת פה ולסת באיכילוב, שהיה נחמד ואדיב הסביר בסבלנות את כל הנושא וענה על אלף השאלות והחששות. ובסוף כמובן ניתק בפחות מ60 שניות. ו... הציל אותי!
כשחזרתי הביתה היתה התגובה שלי "איפה הייתי קודם?! למה חכיתי?!"


לא תמיד ניתוק החלק הדק עוזר גם לדיבור, לפעמים נאלצים לבצע פעולה מסובכת יותר הפעולה השנייה נקראת פרנקטומי בה מסלקים את המיתר (שלרוב הוא עבה ועם כלי דם) ואח"כ תופרים את האיזור. בילדים קטנים פעולה זו מתבצעת לעיתים בהרדמה כללית.ולעיתים מאוד נדירות צריך לבצע ניתוק כזה גם בשביל הנקה.
 

michal@gal

Active member
מנהל
לשון קשורה - לאבחן בזמן את הסימנים

זו אומנם כבר הבת השניה שלי, היא בת כחודשיים וחצי היום. נולדה בלידה נהדרת וישר התחברה לציצי, ינקה טוב, בבית החולים בעצם הכל הלך חלק. כשבוע אחרי- התחילה להיות עצבנית ביניקות, טוב גאזים, לא?? היה גם התפתלויות וכו'- מאוד מתאים לא? יש לי (גם בילד הקודם היה) "עודפי חלב". (כבר עכשיו בלי שאיבות יש לי סטוקים בפריזר) אחרי זמן מה שמתי לב שהיא עצבנית בעיקר ביניקות ולא כ"כ כל הזמן עצבנית. פתאום שמתי לב שאני ממש צריכה להוציא לה גרפסים (מה שעם היונק הקודם לא היה לי), שמעתי צקצוקים וחשבתי שיש לי בעיה בתנוחה, העודף חלב שלי חונק אותה , התחלתי לסחוט את השד לפני הנקה, להניק רק מצד אחד כל פעם, והילדה- עולה במשקל, כמו טיל, בגיל חודשיים כבר הכפילה את עצמה, אז אין שום בעיה נכון? סתם קשיים של התחלה....
טוב, היו ימים יותר טובים, ימים פחות טובים שבהם כל הנקה נמשכת שעה שכן כל דקה צריך לעצור להוציא גרפס (ולוקח זמן ... שבו היא גם בוכה ומתנתקת ואני מנסה להבין מה לא בסדר)
בסוף, כשהיא בת חודשיים הזמנתי יועצת הנקה- לילדה יש לשון קשורה, בשיחה עם היועצת מסתבר כי גם לבן הגדול היתה לשון קשורה (לשניהם, לא מהסוג הקלאסי שרואים מיד) נזכרתי כי עם הגדול אחת האחיות בבית חולים אמרה לנו כי לילד יש "לשון קצרה" ואולי יהיו לו בעיות בדיבור. לא היו בעיות בדיבור, כן היתה הנקה לא חלקה גם איתו, אבל לא גרוע כמותה.

עשינו התרה של הלשון שבוע שעבר.

מה אני מנסה להגיד? ראו את הילדה אחיות, רופאים (ולא רק בבית החולים) אחיות טיפת חלב, כולם היו מאוד שקטים כי הילדה עולה במשקל ומתפתחת כמו שצריך... רק אני דאגתי קצת כי הילדה לא נהנית לינוק וזה קשיים של התחלה (עזבו את הפטמות הסדוקות שלי כרגע, זה היה ממש בקטנה מבחינתי) ועדיין- יש לשון קשורה. ואני... לקח לי חודשיים להגיע ליועצת הנקה כדי שתגיד לי את זה.
ברור שהייתי צריכה לפנות קודם. אז יש עוד קריטריונים לגשת ליועצת הנקה- שהדברים "לא זורמים" ולא לחכות כמוני....
זה הלקח מבחינתי. אם יהיה עוד ילד (מה שלא מתוכנן כרגע) פשוט לגשת ליועצת הנקה ולראות שבאמת הכל כמו שצריך, תנוחה, ילד, אמא ולא לנסות לפתור לבד, כי אני כבר "ותיקה"
 

michal@gal

Active member
מנהל
פיטריה בפה אצל ילדים
מאת: nubi, רופאת שיניים

נתחיל מזה שיש איבחון יתר של פיטריה בחלל הפה. כמעט כל תינוק שמגיע עם שכבת חלב על הלשון "זוכה" לאבחנה כזאת ולטיפולים מיותרים. 60-70% מהאוכלוסיה הבוגרת בעולם המערבי הם נשאים של פיטריה בפה ללא שום סימן פתולוגי. הפיטריה היא חלק נורמלי ותקין מאוכלוסיית חיידקי הפה.
לא כל חיפוי לבן על הלשון הוא פיטריה. כדי לאבחן פיטריה יש צורך לגרד את החיפוי הזה ולראות האם תחתיו יש שכבה מדממת. פיטריה איננה מופיעה רק על הלשון, אלא גם בחיך הקשה, בלחיים ועל החניכיים.
לילדים בריאים אין פיטריה בפה. הפיטריה מופיעה אצל ילדים עם פגמים במערכת החיסון, ילדים שלוקחים תרופות כרוניות כמו סטרואידים, וילדים שנטלו אנטיביוטיקה תקופה ממושכת.

לגבי טיפול תרופתי בפטריות עם דקטרין - קל מאוד להגיע בילדים למינון יתר של דקטרין. לאחרונה הוכח כי דקטרין משפיעה על הכבד גם במינונים שנראים לנו קטנים ולא משמעותיים. אותו כנ"ל לגבי תמיסת ניסטטין. כבר שמעתי על ילדים שהשתמשו בתמיסת ניסטטין חודשים, ללא "הטבה" (כי על הלשון היתה שכבה של חלב ולא פיטריה) ונגרם להם נזק לכבד.
צריבה בפטמות נובעת ככל הנראה מתפיסה לא נכונה. מספיק שהיונקת התרשלה בתפיסה פעם אחת, אפילו בחוסר תשומת לב שלך, והדבר גרם לך לתחושה של צריבה. לפיטריה על הפיטמה חייב להיות סימן חיצוני כמו אודם עז המלווה בקילוף של העור מסביב. הטיפול הוא טיפול סיסטמי (כדורים) כי משחות לא יעילות.
אז איך מאבחנים?
כדי לאבחן פיטריה בפה רצוי לגשת לרופא שיניים שמומחה ברפואת הפה (מחלות של חלל הפה). רופא עור טוב יוכל לאבחן פיטריה בפיטמה.

לא תמיד קל לאבחן, יש איבחוני יתר ויש מקרים שמפספסים. פטריה יכולה לעבור בין התינוק והאמא אבל לא במהירות כמו שנהוג לחשוב.
פטריה קלאסית בשד בד"כ מאופיינת באיזור מבריק עם גבול די ברור, לפעמים יש גם קילופי עור קטנים ולפעמים סדק בחיבור בין הפטמה לעטרה. לפעמים הסימנים אחרים - חשוב לגשת לאבחון מקצועי.
פטריה בפה לרוב תאופיין ע"י נקודות לבנות (כמו קוטג') שיהיו בעיקר בצד הפנימי של הלחי, על החיך או בחיבור בין השפה לחיך. לשון לבנה לא בהכרח מצביעה על פטריה. לפעמים, פטריה בפה של התינוק תהיה מלווה בפטריה באיזור החיתול.

אחת הסיבות השכיחות לשגשוג פטריה בשד היא שילוב של פצע או שפשוף שנוצר בגלל תפיסה לא טובה יחד עם הלחות שגוברת בעיקר אם לא מקפידים להחליף רפידות כשהן רטובות. על שפשוף כזה יכול גם 'להתיישב' זיהום. לפעמים יש את שניהם. טיפול הפטריה ללא שיפור התפיסה - לא כ"כ יועיל. לעיתים, כבר בשיפור התפיסה, רמת הכאב תרד.
כאשר יש זיהום, יש צורך לשים משחה אנטיביוטית מתאימה. לפעמים הזיהום מתפשט פנימה ויש צורך ליטול אנטיביוטיקה בבליעה. פצע על הפיטמה מהווה דלת כניסה לחיידקים ועלול לגרום לדלקת.
כאשר יש פטריה, יש לטפל באם ו/או בתינוק לפי הצורך. לא חייבים בשניהם אם כי לפעמים, כאשר יש פטריה מאוד מפושטת לאמא, אפשר לשקול טיפול מונע לתינוק. לפה של התינוק לרוב משתמשים בדקטרין אורָאל ג'ל וחשוב לדעת שהוא נועד לשימוש אורָאלי ואינו יעיל לטיפול בפטריה על השד. לאמא ניתן להשתמש בדקטרין רגיל, לפעמים משחות יותר 'כבדות' ואפילו כדורים במקרה של פטריה עקשנית במיוחד. בפטריה שרק החלה, ניתן לפעמים לטפל ע"י קומפרס של חומץ (כף חומץ על כוס מים).
"פטריה בצינוריות" - כיום יש יותר ויותר דיעות שגורסות שהיא לא קיימת והכאבים נובעים מדברים אחרים. איזור הפיטמה מעוצבב ביותר ומסתעף גם לכיוון הגב ולכן, כל חבלה בפטמה מקרינה לגב ונדמה שהבעיה נמצאת גם בעומק.

סביב הפיטמה יכולים להיות גם דברים אחרים כמו הרפס, פסוריאזיס, אגזמה ועוד ולכן חשוב לאבחן אצל מטפל בעל נסיון.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה