י' היקר

[מירי בת 24 עכשיו]

י' היקר

אתה מוציא ממני את הכוחות נפש האחרונים בקשר שלנו.ניסיתי וניסיתי וניסיתי ואתה דחית ודחית ודחית. למה ניסיתי אני באמת לא יודעת. למה דחית יש כמה וכמה סיבות. הלימודים שלך. כן הלימודים הקדושים שלך. אני סיימתי תואר בכבוד ואני מתחילה את השני ומעולם לא פגעתי באנשים כל כך בגלל הלימודים שלי. כשהכרתי אותך היית משהו אחר. היית בן אדם אכפתי דואג ואוהב. נהנתי מכל שניה שלנו ביחד. מכל חיבוק מכל נשיקה. חשבתי שאתה בן אדם מיוחד בן אדם שאין הרבה כמוהו שדיברתי עם אבא שלך בקשר לקבלה לשירותי הביטחון. הוא שאל דרך אגב. מה את מוצאת בבן שלי עניתי הוא מיוחד אני מכירה כל כך הרבה אנשים אבל כמוהו אין הרבה. הוכחת לי שטעיתי לאורך כל הדרך. בשבילך י' עברתי על העקרונות שלי וניכנסתי איתך למיטה ונהנתי כמו שאף פעם לא נהנתי. בשבילך אמרתי שאני אתפשר שאני אהיה עם מישהו לא דתי, אבל מישהו שהוא אישיות אמיתית. ועכשיו בחודשיים האחרונים שאני מתחננת לתשומת לב. שכל הביטחון שלי הלך שלצערי הרב נתתי לך לחדור לנשמה שלי. אני מרגישה טיפשה. רק רציתי שנהיה ביחד. מעכשיו די. את ההחלטה שלי עשיתי נישבר לי. אני לא רוצה להיות לבד. אני רוצה שמישהו יהיה איתי שמישהו יחבק אותי בלילות כשקר. שמישהו באמת יתעניין אייך עבר עלי היום. שמישהו ידבר איתי ובאמת יקשיב ובאמת יהיה לו אכפת. אתמול שאמרתי לך שהייתי חולה ו12 שעות הייתי עם כאבי בטן במיטה אמרת קצת קשה אז ניכנעים. חשבתי שאתה מישהו אחר. אחרי שאמרת לי אני לא עונה לך לסמסים כי אני פוחד שזה יגזול לי זמן יקר נישברתי. לך לעזאזל אני איתך גמרתי!

 

[להבה ירוקה]

להתראות ל י' היקר. שלום מירי עכשיו

שמחתי לקרוא בתוך ההודעה הזו שעשית את ההחלטה שלך. שהחלטת שאת רוצה עבור עצמך את היחס שמגיע לך. מי שדואג לזמן ה-סמסים שלו....נו באמת. מגיע לך מישהו שיחכה בצד השני של הפלאפון לאיזה סמס ממך.

 

[ניאו30]

ואי,איזה עצוב ../images/Emo24.gif

לא קל הסיפור הזה(קצת מזכיר לי את עצמי).אהבה בכלל וכזו בפרט.כוחות נפש זה דבר מאוד עוצמתי, לטובה ולרעה, והייתי מציע לך עכשיו להתרכז בהחזרתם לעצמך,בעזרת עבודה עצמית או עשייה אחרת שהיא טוטלי בשבילך(totally 4 u). דרך אגב,בדיוק בגלל מקרים כאלו אני תמיד אמרתי שבעיני הדרך חשובה יותר מהמטרה,כי אם לימודים גורמים לבן אדם להשתנות בצורה כזו אז הם לא שווים הרבה,בעיניי.כל זה נאמר כמובן בלי לדעת מה היה בינכם,וגם בלי לשמוע את הצד שלו בעניין. זו דעתי העקרונית על דברים שכאלו,וגם לי יש לימודים "כאלו"(עם תחושה שהם הדבר הכי חשוב לי בחיים כרגע),ככה שאני מקווה שלי זה לא יקרה,אבל צריך להזהר ולהישמר,שכן לפעמים נסחפים עם זה.

 

[מירי בת 24 עכשיו]

הלוואי והיית שומע/ רואה את השינוי

וכמו שאמרתי אני כבר בתואר השני שלי ומעולם לא התנהגתי בצורה כזאת. מעולם לא פגעתי באנשים כי הייתי צריכה להשקיע את החצי דקה הזאת בכתיבת סמס. ההורים שלו התגרשו כי אבא שלו התייחס לאמא שלו בצורה לא יפה. אולי דברים באמת משתרשים בצורה הזאת ( סתם מחשבה מרושעת שלי). אני מרגישה שהלב שלי הולך ומתקרר. מגיע לי משהו טוב ואני אקבל את זה

 

[ניאו30]

זו לא מחשבה מרושעת,לדעתי

יש הרבה מן האמת במשפט הזה שדברים מבית ההורים משתרשים בתוכנו, הילדים, אל תוך החיים הבוגרים שלנו.אולי זה גם יכול לעזור לך להתגבר על הקשר איתו-זה לא קשור אלייך,זה לא אומר עלייך כלום,זה משהו שלו,שמעיד עליו. בחיים זה קורה הרבה פעמים שדברים קורים לא כמתוכנן או שזה לא בשליטתנו. לדעתי,הדבר הכי גרוע שאת יכולה לעשות לעצמך זה לסגור את הלב אחרי מה שקרה.אני מבין שאנשים עושים את זה לאחר שנפגעו,אני באמת מבין את מה שעומד מאחוריי זה(הגנה מפגיעה חוזרת),רק חושב שזה דבר שבחשבון ארוך הטווח לא עוזר לך במובן של ריפוי מהכאב.לדעתי,ועל סמך נסיוני בלבד(ולא כעובדה מדעית),בדיוק ההפך-הפגיעה נשארת,אלא שלא מאחרים אלא מעצמי/ך.הבעיה,שקשה לראות את זה כשאתה חי את זה,ורק מבינים את זה בדיעבד...צריך למצוא איזו דרך להסתכל על עצמך מ"גבוה",לעשות איזה ניתוק בין ה"אני" שלך שחווה ומרגיש את הדברים לבין זה המסתכל ומגיב עליהם.