יתרות מטבע חוץ

יתרות מטבע חוץ

שאלה:
כשבנק ישראל רוכש דולרים, עם כסף של מי הוא עושה זאת?
כלומר, האם הוא מדפיס עוד שקלים כדי לרכוש את הדולרים
או שיש איזה טריק אחר?
 

ai22

New member
אסור לו להדפיס

הוא מוכר אגרות חוב ישראליות,
ומשתמש כבטוחות באגרות חוב מטבע זר או סחורות (מתוך הבטחה סמויה שבמצב גרעון ישלמו מהמיסים או ידפיסו).

ההפרש הוא שלילי - ולכן במצב 0, יש לו הפסדים וגרעון.
במידה וערך השקל עולה לעומת המטבעות - יש הפסדים וגרעונות נוספים (מליארדי שקלים כל שנה).
במידה וערך השקל יורד לעומת המטבעות (למשל מצב מלחמה או אסון טבע) - יש לו רווחים גדולים.
היום השקל רק מתחזק - אז אין רווחים.
 
בוא ננסה להבין את זה

קצת יותר לעומק:

אם בנק ישראל מוכר אג"חים וערך השקל מתחזק ביחס לדולר
(וזו הרי המטרה שלשמה הוא קנה דולרים) אז בעצם הוא גורם
ביודעין להפסדים וגרעונות.

בשנים האחרונות בנק ישראל קנה מליארדי דולרים. איפה זה
שם אותנו מבחינת חובות? האם החובות האלו מצטרפים
לשאר החובות כשמדברים על יחס חוב-תוצר (כלומר יחס החוב-תוצר
עולה בשל רכישת דולרים זו) ?
 

ai22

New member
בסופו של דבר זה יקרה

אבל בנק ישראל (וכל הבנקים בעולם) התחיל בשנות ה70 עם כמות מסוימת של זהב לא משועבד.
כל עוד הכמות הזו היא חיובית - החוב הזה הוא תאורטי.
כי כל עוד לא היה מימוש - לא ברור אם יש הפסד.

מבחינת בנק ישראל - ההפסד הזה מקזז הפסדי עסקים במצב של שערים לא יציבים.
הרי ברוב העולם מבצעים מניפולציות - והמניפולציה הזו היא לפחות בטוחה יותר מהדפסה (כי היא הפיכה).

במצב של משבר שער המטבע יכול להתהפך מהר מאוד - ואז במקום הפסדים קטנים יש כבר רווח גדול.
והרי מימוש לא יהיה, אלא אם יהיה משבר.

אגב - לא ברור מה צורת ההשקעה של בנק ישראל - אם דולרים או מטבע אחר, או זהב או סחורה.
בנק ישראל לא מפרסם את מדיניות הרכישה שלו.
צריך רק להתפלל שבמצב של משבר עולמי - ההשקעה באמת תישאר בטוחה.
 
אם אני מבין נכון

בנק ישראל רוכש דולרים/יורו/וואטאבר ובכך מגדיל את יתרות מטבעות החוץ.

אם הכל כאן נשאר 'ברמה התיאורטית' איזה ערך מעשי יש ליתרות המטבע
הללו? מה הן מועילות לנו?
 

ai22

New member
כמו קניית ביטוח

אתה קונה מט"ח כשערכו זול (יחסית לציפיה העתידית),
מתוך ציפיה שכשתהיה מלחמה או אסון טבע - ערכו יקרוס.
במצב הזה, ישראל תמכור את יתרות המטבע - וכך ערך המטבע ישתקם חלקית - ועדיין יהיה רווח יפה.

במצב אחר (ופה עניין התפילה), מתרחשת היפר-אינפלציה עולמית,
אבל ישראל מוכרת את היתרות שלה - וכך "סופגת" את עודף השקלים, מה שמונע היפר-אינפלציה מקומית.
מכיוון שלא ברור האם ערך ההשקעות שבהם בנק ישראל ישקיע יקרוס גם הוא - מדובר בנעלם מאוד גדול.

לכן - לא ניתן להעריך ביטוח לפי התרחשות האסון או חוסר התרחשותו.
כי אותו ביטוח ששואב ממך כסף כל חודש יכול להתגלות מאוד משתלם במקרה אסון.

מהצד השני - קיומו של ביטוח כזה יכול להיות מאוד משתלם אם רמת הסיכון העולמי תגדל,
כך שמי שאין לו ביטוח - ישלם בריבית גבוהה יותר.
סביר מאוד שאחד השיקולים בהורדת הריבית שאנחנו משלמים - הוא ההיקף הגדול יתרות המטבע.
 
אופס, מצאתי טעות

בהנחה שלי.
בנק ישראל רוכש דולרים מתוך כוונה להחליש את השקל
ומכאן שככל שהוא יתמיד ברכישת דולרים הוא יגרום בעקיפין
לרווחים, ולא להפסדים.
 

ai22

New member
מקודם צדקת

היום בנק ישראל רוצה למנוע מהשקל להתחזק מהר מדי (ערך דולר יורד).
לכן היום יש הפסדים.

אבל במצב משבר חד בנק ישראל ירצה למנוע החלשות מהירה מדי (ערך דולר עולה)
ואז יהיו רווחים.
 
איך אפשר לגרום

לשקל להיחלש מבלי שתהיה קטסטורופה כלכלית?
נניח, להוריד את שער השקל ל 3.8 בטווח של שנה מבלי לזעזע את
המשק יותר מדי?
 

ai22

New member
יש סיבות למה השקל מתחזק

סיבה אחת - די משנית - היא אמון העולם בכלכלה שלנו.
אם ישראל תתחיל להתנהג באופן בלתי אחראי (למשל גרעונות גדולים) השקל יחלש, ותהיה אינפלציה.

הסיבה העיקרית - היא שהאמריקאים מייצרים "מלחמת מטבעות" - הם מדפיסים דולרים בכמות אדירה,
וכתוצאה מכך - כל שאר המטבעות מתחזקים.
מדינות העולם, שלא מעוניינות בכך - נוקטות באמצעים שונים כדי למנוע זאת.

נראה לי שהרמה שדיברת עליה אינה חריגה - זה רק שינוי של 7%, ומכיוון שחלק ממנו ייספג בדרכים שונות - זה לא אסון.
בזמנו הייתה ירידה מרמה של 4.7 ל3.2 תוך שנתיים - ובעקבות כך החלה ההתערבות.

עוד דרך (הרבה פחות הרסנית) - היא הפחתת הליברליזציה של המטבע - למשל לחזור ל"רצועת האלכסון" שהייתה פעם - שמונעת שינויים חדים מדי במטבע.
 

ai22

New member
תסתכל בוויקיפדיה

כל עוד המטבע מתנהג באופן "נורמאלי" (אין פיחות או ייסוף מעבר לאחוז מסוים), המטבע נסחר באופן חופשי.
הרגע שיש חריגה - המסחר מנוהל בשער שנקבע בידי המדינה (שמבטא ייסוף או פיחות של אחוז מסוים, ומשתנה באופן מדורג כל יום כך שיתאים לייסוף/פיחות הנ"ל)
כך שאתה יכול לדעת שבשנה הקרובה לא יהיה פיחות או ייסוף הגבוה מאחוז מסוים.

שער המטבע הסיני מנוהל היום בשיטה הזו.
 

SagiG2

New member
כזכור לי החוק אוסר על הדפסה לצורך מימון גרעון

אבל מדיניות מוניטרית מרחיבה/מצמצמת חיה ובועטת
 

jimorisson1

New member
ועוד משהו טיפשי בהקשר הזה

בנק ישראל רוצה הרי לחזק את הדולר כי המטרה שלו היא להגן על היצואנים ולכן הוא עושה את כל הרכישות הללו שמובילות להפסדים בסופו של דבר.

ועכשיו כשרוצים לייצא את הגז, הממשלה נלחמת על לייצא כמה שיותר גז והרי ככל שהייצוא יהיה גדול יותר כך גם יכנסו יותר דולרים למשק וכך הדולר ירד. הרי יכלו להשאיר את זה לנו הישראלים ולייצא בכמויות קטנות יותר.

כלומר עושים כאן דבר אווילי מאד, דבר והיפוכו.
מצד אחד מורידים את הדולר (ייצוא גז גדול) ומצד שני מעלים את הדולר (הורדת ריבית ורכישות עצומות).

ובזה שהממשלה מייצאת כמויות גדולות של גז היא מגינה רק על יצואן אחד (יצואן הגז שירוויח) ופוגעת בכל השאר,כי הדולר ירד.
טיפשי!
 
למעלה