חגית אמא של יובל
New member
יתרונות הרכושנות?
יובל (בן שנתיים) עכשיו חזק בקטע הרכושני. מאד קשה לשכנע אותו לחלוק בצעצועים שלו עם ילדים אחרים. ושמתי לב שככל שהוא פחות מכיר את הילד ההתנגדות שלו גוברת. וזה דווקא מאד טבעי בעיניי. (עוד מישהי שמה לב להבדל כזה?) כמו שאומרים- מעשה שהיה כך היה: הייתי עם יובל בבריכה. הבאנו איתנו כל מיני צעצועים. (דליים ושות´). היו שם 2 ילדים גדולים ממנו, שאנחנו לא מכירים, שלקחו לו מדי פעם את הדלי. הוא בקש אותו חזרה, ובתווך שלי ושל אבי הילדים קיבל. אחר כך השובב הקטן החליט שהוא עכשיו יוצא לדשא ורץ לו. בעוד אני מדדה אחריו ומתחננת שיחכה לי...
וכלום. הילד מה-אכפת-לו. צעקתי אחריו "חכה. אני אביא את העגלה. צריך לאסוף את הדברים, שהילדים לא ייקחו לך." חזר, בטח שחזר. בשניה הראשונה ממש לא אהבתי את מה שאמרתי. אבל בשניה שאחר כך חשבתי לעצמי שאולי זה דווקא לא נורא. שגם ללמד ילד לשמור על החפצים שלו זה לימוד חשוב. שילמד לדאוג לצעצועים שלו. נו, מה אתן אומרות? ופתאום היום מצאתי שיר נחמד של יהודה אטלס. (שיר שעד היום לא קראתי ליובל כי הוא לא דיבר עליו. והיום אין רלוונטי ממנו. (רותי -בשבילך
) כשבא אלי ילד אורח ומתחיל לשחק בצעצוע שלי תמיד בדיוק גם לי מתחשק לשחק בו בעצמי. (וזו גם תשובה למי שרצתה לכתוב שזה בגלל שיובל-בכור-מפונק-לא בגן
)
יובל (בן שנתיים) עכשיו חזק בקטע הרכושני. מאד קשה לשכנע אותו לחלוק בצעצועים שלו עם ילדים אחרים. ושמתי לב שככל שהוא פחות מכיר את הילד ההתנגדות שלו גוברת. וזה דווקא מאד טבעי בעיניי. (עוד מישהי שמה לב להבדל כזה?) כמו שאומרים- מעשה שהיה כך היה: הייתי עם יובל בבריכה. הבאנו איתנו כל מיני צעצועים. (דליים ושות´). היו שם 2 ילדים גדולים ממנו, שאנחנו לא מכירים, שלקחו לו מדי פעם את הדלי. הוא בקש אותו חזרה, ובתווך שלי ושל אבי הילדים קיבל. אחר כך השובב הקטן החליט שהוא עכשיו יוצא לדשא ורץ לו. בעוד אני מדדה אחריו ומתחננת שיחכה לי...