יתומה טריה...

[Yuuuula]

יתומה טריה...

שלום לכם, זה קרה לפני שבוע, אבי נפטר בגיל 58 מהתקף לב פתאומי בזמן ששהה באילת... קשה לי נורא להתמודד עם האובדן הזה בעיקר בגלל תחושת ההחמצה הגדולה, הורי היו גרושים מאז שהייתי בת 4 (היום בת 23) והקשר שלי עם אבי לא היה כל כך הדוק, ועכשיו אני מצטערת על כל כך הרבה דברים... אשמח לדבר עם מישהו כי קשה לי להבין את כל מה שעובר עלי...

 

[מלכת הלבבות 8]

ברוכה הבאה אלינו../images/Emo140.gif

משתתפת בצערך

ומבינה אותך מאוד אבל אנא אל תתייסרי בגלל שלא היה קשר הדוק עם אביך ז"ל את מוזמנת לספר ולכתוב מתי שמתאים ונוח לך וגם במסרים

 

[Yuuuula]

תודה

אני באמת אשמח לדבר על זה, יש לי כל כך הרבה מחשבות אני בכלל לא יודעת איך להתחיל

 

[מלכת הלבבות 8]

כתבי בזמן ובקצב שמתאים לך

וגם אל תלחצי עצמך אנחנו כאן לצידך

 

[שמנת מתוקה מתוקה]

אך המילה "יתומה"...

אני משתתפת בצערך ומי ייתן ולא תדעי עוד צער! האובדן הוא קשה מנשוא ולהתמודד איתו זה מאד קשה ולא פשוט המילה "יתומה היא כמו בום בשבילי אבי היקר נפטר לפני שנה ובין רגע אחד החיים באמת משתנים תרגישי חופשי ובנוח לפרוק כאן את כאבך ואת אשר על ליבך... אני כאן בשבילך אם תרצי כמובן הפורום הזה מדהים ומצאתי בו המון פורקן והזדהות עצומה. בידידות שמנת.

ולכם פורום יקר! תודה!

 

[Yuuuula]

...

קשה לי להאמין שזה קרה, זה היה לגמרי פתאומי , לא היו לא בעיות רפואיות אף אחד לא ציפה לזה. בדיוק יום לפני שזה קרה דיברנו בטלפון , הקול שלו והדברים שהוא אמר עדיין מהדהדים לי בראש, זו הייתה יחסית שיחה רגילה אבל בדיעבד זו הייתה שיחת פרידה. כמו שאמרתי לא היינו הכי קרובים ולפעמים אני נזכרת במשהו או חושבת על משהו ולשבריר שניה אני חושבת להתקשר אליו ולהגיד לו את זה... אני פשוט לא מאמינה שלעולם לא תהיה לי אפשרות לעשות את זה... לשמוע את הקול שלו.. לקבל חיבוק ונשיקה אחרונים... ולהגיד לו שאני אוהבת אותו המון ...

 

[מיסייגון]

Yuuuula יקרה

כואבת כל-כך את כאבך... ברור שקשה לך. קודם כל, יש הלם נוראי, כי רגע אחד האדם היה פה וברגע הבא הוא איננו - זה לא נתפש, וחוץ מזה, באופן טבעי, מתעוררים כל רגשי החרטה והאשמה שאנו רק יכולים למצוא. זה קורה גם אצל מי שהיחסים שלה עם אבא היו הכי הדוקים וטובים שאפשר, אז על אחת כמה וכמה שזה קורה אצל מי שמרגישה שהיחסים לא היו הדוקים וטובים כשיכלו להיות, כמו במקרה שלך. התחושות שלך מאוד מובנות ומאוד לא פשוטות להתמודדות, וזה ייקח זמן לעבד את הכל. אבל אני רוצה שתדעי שיש דרכים לרכך ולפוגג מעט את תחושת ההחמצה האדירה שאת חשה ולמצוא את הידיים והרגליים בבליל הרגשות הסוערים והקשים שאת חווה. לתת ביטוי לרגשות שלך זו בהחלט התחלה טובה ויש לכך כאן בפורום הרבה אוזניים קשובות ולבבות רחבים וחמים שזמינים לתמיכה, ביניהם האוזניים והלב שלי. אני שולחת לך חיבוק נחמה

, מיכל

 

[yogev hilel]

ברוכה הבאה..

ברוכה הבאה,מצאת את המקום שאת מחפשת,כאן תוכלי לפרוק ולשתף,כולם פה מבינים על מה את מדברת ומה את מרגישה, אני בעצמי חדש פה ומהמפגש הקצר שלי עם המקום,יש פה אנשים מדהימים שיוכלו לעזור לך. משתתף בצערך,ממליץ לך לא לחפור יותר מדי במה שלא עשית ולא הספקת. אם תרצי אני פה להקשיב ולשתף. את לא לבד. יוגב.

 

[Yuuuula]

תודה לכם, אשמח אם תוכלו לעזור לי בהתלבטות

כמו שאמרתי אבי נפטר לפני כשבועיים, את המצבה הזמינה אשתו ורצתה לכתוב עליה איזה משפט בו מוזכרת אני (הבת), אשתו ו"יתר המשפחה". לאבי יש אחות שמתעקשת שייצוינו גם היא ואף האחיינים, היא ממש דורשת שיכתב מה שהיא רוצה למרות שאף לא אחד מהם לא השתתף בהוצאות הכספיות ולא עזר כלל עם הסידורים. העניין הוא גם שבשנים האחרונות אבי נפגע מאוד ממשהו שנעשה על ידי אחותו והאחיינים האמורים ואנחנו חושבות שהם לא צריכים לקבל כבוד כל כך גדול בלהזכירם בפירוט כה רב, מספיק לכתוב בכללי "משפחה". ממש לא נעים לי עם איך שזה נשמע , להסתכסך על כמה מילים שיכתבו על המצבה אבל אני גם חושבת שהכתובת צריכה להיות מכובדת ולא להיראות כמו רשימת מכולת שמפרטת את כל קרובי המשפחה שלו... אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי להחליט איך לנהוג במצב כזה, ואם אתם יודעים איך נהוג לכתוב או אם יש לכם רעיון לאיזה משפט יפה אני אשמח לשמוע תודה על העזרה.

 

[yogev hilel]

לדעתי.

לדעתי אין איזו תשובה חד משמעית. בעיקרון זה אבא שלך ולך ולאמך צריכה להיות הזכות לכתוב מה שאתן רוצות. תתיעצי עם רב או עם זה שעושה את המצבה הוא יכול לעזור. אנחנו כתבנו. משהו בסגנון הזה. בעלי,אבי ,בני וכו'... השם של אבי... נזדכך ביסורים,נפטר במחצית ימיו...וכו'. ועל הכרית שעל המצבה כתבנו. "זכרך לא ימוש מליבנו לעד" משהו כזה. ברמת העיקרון אני הייתי רואה מה אותם קרובי משפחה רוצים להוסיף,אם זה לא משהו מוגזם ובגדר מכובד ונורמלי יש פה על מה לדבר,אך אם זה רשימה של תודות, לא נראה לי מכובד. עדיף להתייעץ עם רב,הוא מבין היטב את הנושא והרגישות. משתתף בצערך.יוגב.