אגב
ישנם אנשים מאותם קיצוניים שהיו רוצים שאהיה מרצה וחוקרת באוניברסיטה. ועוד נשלחו אליי כל מיני קרנות מחקר ומלגות וכיוצ"ב. הבהרתי להם שזה לא המקצוע שרוצה. מכיוון שזה מקצוע קשה ומפרך שדורש המון שעות עבודה והקדשה. ואילו אני רוצה פנאי כדי לרקוד ולעשות את יתר חלומותיי. לא עזר כל זאת והמשיכו להשלח. הם פשוט ילמדו מניסיון. שאני פשוט לא הולכת לכיוון הזה בכלל.וחוץ מזה,אני בגיל מאוחר לקריירה אקדמית. (מסיימת תואר ראשון קצת לאחר גיל 35) אך אפילו אם היה אפשר או זה אפשרי,אני ממש לא בכיוון.כי אני רוקדת ומעוניינת להגשים את יתר חלומותיי. (כגון מוסיקה קלאסית,תולדות האמנות ועוד) ולי יש חלומות שמגשימה.כמובן שלא אוותר על חלומותיי.אז ויתרתי על קריירה אקדמית. ואני גאה ושמחה בכך שאני הולכת בעקבות חלומותיי.וחוץ מזה,יש דברים שאני הרבה יותר אוהבת לעשות מאשר לשבת באוניברסיטה ולחקור. ובחיי אעשה מה שאוהבת ונהנת. אולי פעם אעשה תואר שני,אך זה ממש לא יהיה בתחום אותו הציעו לי. אלא בתחומים שקרובים לאהבותיי וחלומותיי ולא נוגדים את השקפותיי.לעבודה שלי בהחלט מספיק מה שיש לי. תואר ראשון+לימודי תעודה מעולים+ניסיון תעסוקתי עשיר ומגוון.(במרבית שנות לימודיי לתואר שילבתי גם לימודי תעודה מעולים ועבודה התפתחות בה בצורה טובה.לכן לקח לי הרבה זמן לסיים-6 שנים). אני יודעת שאם אחליט על תואר שני,זה יהיה אך ורק בשילוב עבודה בצורה טובה.נגמר הזמן שהקדשתי רק ללימודים. אני מעל גיל 35 וצריכה לחשוב על עבודה והעתיד שזה אומר גם משפחה וילדים,אני לא ילדונת בת 20 שיכולה כל היום רק לשבת וללמוד. לכן גם תואר שני עתיד לקחת לי הרבה זמן.כמו שהתואר הראשון לקח לי 6 שנים בגלל שבמקביל למדתי לימודי תעודה שתורמים להתפתחות בעבודה ועבדתי וגם דאגתי לזמן כדי להתפתח אישית חברתית וזוגית,כאמור התחלתי את לימודיי קרוב לגיל 30-גיל שבו חושבים על עבודה והעתיד,ובכלל רציתי לכסות הפסדים ולהרוויח כסף,אמנם לא במשרה ממש מלאה(בגלל לימודי התעודה והתואר)אך עבדתי ועבדתי טוב. תואר שני אם יהיה, יהיה אך ורק עם משרה גדולה יותר ממה שעכשיו.לא מוכנה להפחית במשרה בגלל התואר השני. תואר ראשון ולימודי תעודה שזה הבסיס,עבדתי טוב אך לא במשרה ממש מלאה. כשיש לי את הבסיס ואף הרבה מעבר לו,אני כבר מתכוונת לעבוד במשרה מלאה.לכן תואר שני אם אעשה יקח יותר זמן. העדפתי בשנים האלו שלמדתי לתואר ראשון לעבוד ולהתפתח בעבודה שאוהבת ונהנת ממנה ושמאפשרת לי את הזמן לחלומותיי. רקדתי,הלכתי לקונצרטים למדתי קצת מוסיקה,התפתחתי אישית,חברתית וזוגית. אני ממש לא מצטערת על כך.להיפך אני שמחה שבניתי לי את התשתית להגשמת חלומותיי.אני יודעת שבכך שמשכתי את התואר יותר בגלל כל אלו אני כבר לא אהיה מרצה וחוקרת באוניברסיטה. ואני יודעת שבגלל שרוצה להמשיך לרקוד ולעסוק במוסיקה קלאסית ואמנות בנוסף וגם ללמוד שפות. אני יודעת שבגלל כל אלו ,גם אם נניח הייתי יותר צעירה או זה אפשרי גם בגילי קריירה אקדמית,אני יודעת שבגלל כל חלומותיי אלו של בלט,מוסיקה קלאסית ואמנות.אני מוותרת על קריירה אקדמית ותהיה מזהירה עד כמה שתהיה. אני מאוד שמחה וגאה שהלכתי ושהולכת בעקבות חלומותיי ואהבותיי. חיים רק פעם אחת ויש ליהנות מהם עד כמה שניתן.
