אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
יש תקווה!
- פותח הנושא ערב רב
- פורסם בתאריך
אתה בטח מדבר על זה
"גרוניס, שהיה השופט התורן בעת הגשת העתירה, עיכב אותה אצלו במשך קרוב לשנתיים ונמנע מלהעבירה להרכב שופטים". שיא מנהל תקין. או אולי זה : "גרוניס מונה על תקן של מומחה למשפט אזרחי ומסחרי, אך בעליון אין חלוקה שכזו וכל השופטים עוסקים כמעט בכל תחומי המשפט. בינתיים, מלבד עמדותיו המשפטיות השמרניות, הוא הספיק לעשות לעצמו שם גם של שופט רגזן, חם מזג וקצר רוח, המרבה להתפרץ על בעלי הדין ופרקליטיהם. מעין גרסה מודרנית של מישאל חשין, רק בלי הקסם האישי." וואו, מעורר הערצה. או זה מה שקוסם לך ? "גם בפרשת חוק טל הציג גרוניס נימוק ייחודי לעמדתו שאין להתערב בחקיקה: תפקידו של בית המשפט הוא להתערב בהחלטות הרשויות האחרות רק כאשר במנגנונים פוליטיים-ייצוגיים אלה עושה הרוב שימוש בכוחו כדי לקפח את המיעוט. " תקרא את מה שהדגשתי. אולי דווקא פתאום תרצה שלא יהיה גרוניס זה הנשיא הבא של בית המשפט העליון.
"גרוניס, שהיה השופט התורן בעת הגשת העתירה, עיכב אותה אצלו במשך קרוב לשנתיים ונמנע מלהעבירה להרכב שופטים". שיא מנהל תקין. או אולי זה : "גרוניס מונה על תקן של מומחה למשפט אזרחי ומסחרי, אך בעליון אין חלוקה שכזו וכל השופטים עוסקים כמעט בכל תחומי המשפט. בינתיים, מלבד עמדותיו המשפטיות השמרניות, הוא הספיק לעשות לעצמו שם גם של שופט רגזן, חם מזג וקצר רוח, המרבה להתפרץ על בעלי הדין ופרקליטיהם. מעין גרסה מודרנית של מישאל חשין, רק בלי הקסם האישי." וואו, מעורר הערצה. או זה מה שקוסם לך ? "גם בפרשת חוק טל הציג גרוניס נימוק ייחודי לעמדתו שאין להתערב בחקיקה: תפקידו של בית המשפט הוא להתערב בהחלטות הרשויות האחרות רק כאשר במנגנונים פוליטיים-ייצוגיים אלה עושה הרוב שימוש בכוחו כדי לקפח את המיעוט. " תקרא את מה שהדגשתי. אולי דווקא פתאום תרצה שלא יהיה גרוניס זה הנשיא הבא של בית המשפט העליון.
אני לא יודע אם במילים אלה
אבל הוא הבחין בין אפלייה לרעה של מיעוט לבין אפלייה לטובה של מיעוט. במקרה הראשון (על פי ההבחנה של גרוניס) על בית המשפט להתערב כדי להגן על זכויות האדם של חברי המיעוט. במקרה השני, מוטב לתת לרוב לתקן את הבעייה בכלים פוליטיים. זו שאלה של מידתיות, לא עניין של שחור ולבן.
אבל הוא הבחין בין אפלייה לרעה של מיעוט לבין אפלייה לטובה של מיעוט. במקרה הראשון (על פי ההבחנה של גרוניס) על בית המשפט להתערב כדי להגן על זכויות האדם של חברי המיעוט. במקרה השני, מוטב לתת לרוב לתקן את הבעייה בכלים פוליטיים. זו שאלה של מידתיות, לא עניין של שחור ולבן.
או ליתר דיוק: אני יודע שלא במילים
האלה. השאלה אינה האם אפליית מיעוט לכל כיוון היא פגיעה בזכויות יסוד (התשובה תמיד חיובית) אלא מתי צריך בית המשפט להתערב, כאשר אצל גרוניס, כמו בתקופת טרום-ברק, חושבים פעמיים ושלוש לפני שמתערבים. כאשר האפלייה היא לטובת המיעוט זה נימוק נגד התערבות. ההנחה היא שלרוב יהיה יותר קל מאשר למיעוט לבטל את האפלייה נגדו בכלים פוליטיים רגילים, וזו הדרך העדיפה לתיקון פגיעות בזכויות.
האלה. השאלה אינה האם אפליית מיעוט לכל כיוון היא פגיעה בזכויות יסוד (התשובה תמיד חיובית) אלא מתי צריך בית המשפט להתערב, כאשר אצל גרוניס, כמו בתקופת טרום-ברק, חושבים פעמיים ושלוש לפני שמתערבים. כאשר האפלייה היא לטובת המיעוט זה נימוק נגד התערבות. ההנחה היא שלרוב יהיה יותר קל מאשר למיעוט לבטל את האפלייה נגדו בכלים פוליטיים רגילים, וזו הדרך העדיפה לתיקון פגיעות בזכויות.
אני לא אומר שהוא שופט מושלם
יש לו הרבה מגרעות ואילו אני צריך לבחור שופטים עליונים הוא ממש לא היה ברשימה, אבל יחסית לברק ולבייניש הוא שפוי, כמו שאומרים, "השתן לא עלה לא לראש", הוא לא חושב שהוא שליט אבסולוטי נאור. למשל, בדוגמא הזו, אני לא רואה כיצד אפליה לרעה של הרוב טובה יותר מאפליה לרעה של המיעוט - ההגיון ה-'מעוות' שלי אומר לי בדיוק להפך - שאפליה של הרוב פוגעת בהרבה יותר אנשים ולפיכך חמורה יותר.
יש לו הרבה מגרעות ואילו אני צריך לבחור שופטים עליונים הוא ממש לא היה ברשימה, אבל יחסית לברק ולבייניש הוא שפוי, כמו שאומרים, "השתן לא עלה לא לראש", הוא לא חושב שהוא שליט אבסולוטי נאור. למשל, בדוגמא הזו, אני לא רואה כיצד אפליה לרעה של הרוב טובה יותר מאפליה לרעה של המיעוט - ההגיון ה-'מעוות' שלי אומר לי בדיוק להפך - שאפליה של הרוב פוגעת בהרבה יותר אנשים ולפיכך חמורה יותר.
האמת היא שגם אני לא הבנתי אותה
לפי הבנתי, יש ערכי יסוד של מדינת ישראל שבאים לידי ביטוי בחוקי יסוד. הפגיעה בחוקי היסוד הללו אפשרית אם זה לתכלית ראויה ובמידה הראויה. אין שום איזכור של ענייני רוב ומיעוט בעקרון הזה שנמצא בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הפרשנות הזאת של השופט היא הלכה משפטית חדשה שלא מופיעה בשום מקום בחוקי היסוד של מדינת ישראל או בחקיקה אחרת. אם המונח "התכלית הראויה ובמידה הראויה" בא לשרת כל גחמה של בית המשפט אזי הוא פסול מעיקרו. כמו שכבר אמרתי החוק הזה אומלל מרגע הוולדו, כיוון שהוא "מכריח" את בית המשפט להיות יותר פוליטי (אם היה כאן רצון מלכתחילה זהו עניין אחר( משום שהכנסת מוותרת כביכול על סמכותה בצורה מעורפלת - ואני אומר "כביכול" מכיון שאני מאמין שחברי הכנסת לא ממש רוצים מתכוונים על סמכותם.
לפי הבנתי, יש ערכי יסוד של מדינת ישראל שבאים לידי ביטוי בחוקי יסוד. הפגיעה בחוקי היסוד הללו אפשרית אם זה לתכלית ראויה ובמידה הראויה. אין שום איזכור של ענייני רוב ומיעוט בעקרון הזה שנמצא בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הפרשנות הזאת של השופט היא הלכה משפטית חדשה שלא מופיעה בשום מקום בחוקי היסוד של מדינת ישראל או בחקיקה אחרת. אם המונח "התכלית הראויה ובמידה הראויה" בא לשרת כל גחמה של בית המשפט אזי הוא פסול מעיקרו. כמו שכבר אמרתי החוק הזה אומלל מרגע הוולדו, כיוון שהוא "מכריח" את בית המשפט להיות יותר פוליטי (אם היה כאן רצון מלכתחילה זהו עניין אחר( משום שהכנסת מוותרת כביכול על סמכותה בצורה מעורפלת - ואני אומר "כביכול" מכיון שאני מאמין שחברי הכנסת לא ממש רוצים מתכוונים על סמכותם.
אין ספק שברק ומרידור
שהובילו את חקיקת החוק התכוונו בדיוק לזה, למעשה הם היו קיצונים הרבה יותר ותכננו לחוקק חוק יסוד: זכויות האדם. ישנו פרוטוקול נהדר באתר הכנסת בהצעת חוק של מרידור לשריין את החוק לרוב מיוחס בה מיקי איתן אינו מבין כיצד מרידור מעז להעלות הצעה זו להצבעה כשנוכחים במשכן מספר ח"כים בודדים בלבד, והפרוטוקול מראה שהפרוצדורה הדמוקרטית של הכרעת הרוב בטלה בשישים בעיני מרידור שרואה רק דבר אחד לנגד עיניו - העברת מלוא סמכויות הכנסת לאהרון ברק. והוא הצליח בכך כמעט באופן מלא.
שהובילו את חקיקת החוק התכוונו בדיוק לזה, למעשה הם היו קיצונים הרבה יותר ותכננו לחוקק חוק יסוד: זכויות האדם. ישנו פרוטוקול נהדר באתר הכנסת בהצעת חוק של מרידור לשריין את החוק לרוב מיוחס בה מיקי איתן אינו מבין כיצד מרידור מעז להעלות הצעה זו להצבעה כשנוכחים במשכן מספר ח"כים בודדים בלבד, והפרוטוקול מראה שהפרוצדורה הדמוקרטית של הכרעת הרוב בטלה בשישים בעיני מרידור שרואה רק דבר אחד לנגד עיניו - העברת מלוא סמכויות הכנסת לאהרון ברק. והוא הצליח בכך כמעט באופן מלא.
שלא תבין אותי לא נכון
אני תומך בחוק יסוד זכויות האדם, ובהגבלת סמכותה של הכנסת על ידי חוקי יסוד המאפשרים לבית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת. מה שמקומם אותי הוא זה שהחוק מעורפל ומטושטש אפשר לפרש אותו לפרשנות הרחבה ביותר או הצרה ביותר שניתן להעלות על הדעת. מישהו העיר שתמיד יש דברים מעורפלים בחוקים וזה נכון , אבל החוק הזה מעורפל ומטושטש הרבה יותר מהרגיל. אני בעד מערכת של איזונים ובלמים אבל גם לזה צריך בהירות מסוימת שחסרה כאן בהחלט.
אני תומך בחוק יסוד זכויות האדם, ובהגבלת סמכותה של הכנסת על ידי חוקי יסוד המאפשרים לבית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת. מה שמקומם אותי הוא זה שהחוק מעורפל ומטושטש אפשר לפרש אותו לפרשנות הרחבה ביותר או הצרה ביותר שניתן להעלות על הדעת. מישהו העיר שתמיד יש דברים מעורפלים בחוקים וזה נכון , אבל החוק הזה מעורפל ומטושטש הרבה יותר מהרגיל. אני בעד מערכת של איזונים ובלמים אבל גם לזה צריך בהירות מסוימת שחסרה כאן בהחלט.
היא לא חייבת להעשות
בשיטת המשפט הקונטיננטלית למשל לשון החוק מקבלת את החשיבות העליונה ואין "חקיקה שיפוטית", וכמובן, אין גם שום הכרח עליון שביהמ"ש יכריע בכל סכסוך בחברה, לפעמים עפ"י גחמותיו או השקפותיו האישיות של השופט, במקרה שכזה אין שום סיבה להעדיף את השופט על פני הכרעה עצמית של הסכסוך, לצד זה או אחר.
בשיטת המשפט הקונטיננטלית למשל לשון החוק מקבלת את החשיבות העליונה ואין "חקיקה שיפוטית", וכמובן, אין גם שום הכרח עליון שביהמ"ש יכריע בכל סכסוך בחברה, לפעמים עפ"י גחמותיו או השקפותיו האישיות של השופט, במקרה שכזה אין שום סיבה להעדיף את השופט על פני הכרעה עצמית של הסכסוך, לצד זה או אחר.
החוק הכתוב עליון על התקדים
גם בשיטה הנהוגה בישראל. לתקדים יש משמעות, אם כי פחותה, גם בשיטה הקונטיננטלית. זה לא מפתיע, עקביות בפסיקה היא תכונה מתבקשת בכל מערכת, ובכל מערכת חוקים יהיו חלקים נתונים לפרשנות (כמו למשל ענייני זכויות היסוד) ונקודות שלא כוסו, מכיוון שלא ניתן לצפות מראש כל תרחיש. לשופטים בשיטה הקונטיננטלית יש עוצמה רבה, באשר הם ממלאים גם חלק מהתפקיד של התביעה. >>>אין גם שום הכרח עליון שביהמ"ש יכריע בכל סכסוך בחברה נכון.
גם בשיטה הנהוגה בישראל. לתקדים יש משמעות, אם כי פחותה, גם בשיטה הקונטיננטלית. זה לא מפתיע, עקביות בפסיקה היא תכונה מתבקשת בכל מערכת, ובכל מערכת חוקים יהיו חלקים נתונים לפרשנות (כמו למשל ענייני זכויות היסוד) ונקודות שלא כוסו, מכיוון שלא ניתן לצפות מראש כל תרחיש. לשופטים בשיטה הקונטיננטלית יש עוצמה רבה, באשר הם ממלאים גם חלק מהתפקיד של התביעה. >>>אין גם שום הכרח עליון שביהמ"ש יכריע בכל סכסוך בחברה נכון.
אני מסכים שלא ניתן לצפות מראש
כל תרחיש, אבל הבעיה מתחילה כששופט שנתקל במקרה 'קשה' שלכאורה המחוקק לא צפה בחוק, במקום לנסות, להתאמץ ולהתאים את המקרה ה-'קשה' ללשון החוק הקיים ו/או לכוונתו המפורשת של המחוקק, הוא מחליט לשים את עצמו בנעליו של המחוקק ולתקן את החוק הפגום כראות עיניו. במקרים שכאלה הכח של השופט העליון כמחוקק, שלהבדיל מהפוליטיקאים אינו נמצא תחת פיקוח ציבורי ומשפטי, הוא כח ממכר, ובמהרה השופט הולך ונוטה להפוך כל מקרה שנקרה בדרכו למקרה 'קשה' ש-'מצריך' "חקיקה שיפוטית". ברגע שאתה נותן לשופט את הכח לפרש את החוק כאוות נפשו ולהחליט לפי שיקול דעתו הבלעדי, בלי שום פיקוח, מתי החוק "לא מתאים למקרה שבפנינו" ויש 'צורך' בחקיקה שיפוטית, החוק הופך למעשה להמלצה בלבד בפני בעל הכח האופרטיבי - השופט.
כל תרחיש, אבל הבעיה מתחילה כששופט שנתקל במקרה 'קשה' שלכאורה המחוקק לא צפה בחוק, במקום לנסות, להתאמץ ולהתאים את המקרה ה-'קשה' ללשון החוק הקיים ו/או לכוונתו המפורשת של המחוקק, הוא מחליט לשים את עצמו בנעליו של המחוקק ולתקן את החוק הפגום כראות עיניו. במקרים שכאלה הכח של השופט העליון כמחוקק, שלהבדיל מהפוליטיקאים אינו נמצא תחת פיקוח ציבורי ומשפטי, הוא כח ממכר, ובמהרה השופט הולך ונוטה להפוך כל מקרה שנקרה בדרכו למקרה 'קשה' ש-'מצריך' "חקיקה שיפוטית". ברגע שאתה נותן לשופט את הכח לפרש את החוק כאוות נפשו ולהחליט לפי שיקול דעתו הבלעדי, בלי שום פיקוח, מתי החוק "לא מתאים למקרה שבפנינו" ויש 'צורך' בחקיקה שיפוטית, החוק הופך למעשה להמלצה בלבד בפני בעל הכח האופרטיבי - השופט.
להבהיר זאת יותר טוב
עם התמיכה שיש לי בזכויות האדם ובסמכותו של בית המשפט לפסול חוקים לא נאותים של הכנסת, אם כל זה הוא פונקציה של האיש שיושב כנשיא בית המשפט העליון וממונה בתהליך שאין לי (לציבור) שום נגיעה אליו אזי כל הנושא של זכויות האדם למרות שהיו הצלחות לכאורה עשוי להתהפך ןלשנות כיוון במאה ושמונים מעלות בעוד כמה שנים, כאשר שופט אחר יפרש את הדברים בצורה שונה לגמרי. האם מצב זה הוא הגיוני?
עם התמיכה שיש לי בזכויות האדם ובסמכותו של בית המשפט לפסול חוקים לא נאותים של הכנסת, אם כל זה הוא פונקציה של האיש שיושב כנשיא בית המשפט העליון וממונה בתהליך שאין לי (לציבור) שום נגיעה אליו אזי כל הנושא של זכויות האדם למרות שהיו הצלחות לכאורה עשוי להתהפך ןלשנות כיוון במאה ושמונים מעלות בעוד כמה שנים, כאשר שופט אחר יפרש את הדברים בצורה שונה לגמרי. האם מצב זה הוא הגיוני?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.