יש שיפור

[אביבית מ]

יש שיפור

הייתי כאן לא מזמן בשם אחר וסיפרתי על קשיים חברתיים ובכן רציתי לשתף אתכם בכך שהשבוע יש לנו שיפור מדהים אתמול אפילו התקשרה חברה להזמין והילדה כבר היתה מוזמנת לחברה אחרת. אין לי מושג מה גרם לשינוי ואני לא משלה את עצמי שזה ישאר כך אבל אני שמחה שזה קורה כי בתקופות של שפל תהיה לי נקודת ציון כדי לעודד אותה ולהזכיר לה שלפעמים גם טוב ולא תמיד הכל רע כמו שנדמה לה כשרע לה

 

[2 1 2]

אל תהייי כ"כ פסימית...

אולי זה כן ישאר והתקופות בהן היא לא תלך לחברות הן אלה שיהיו לפעמים שהרי לא חייבים ללכת כל יום לחברות והשיפור צריך לעלות ולהמשיך להשתפר ולשפר. יום טוב

 

[אביבית מ]

זה לא מה שהיא חושבת

היא טיפוס שמאוד אוהב חברה ולכן אין אצלה דבר כזה לא לפגוש חברות לדעתה אחה"צ ללא חברה הוא יום רע ומכאן הקושי כי אם היא היתה מסוגלת להעסיק את עצמה ולהיות קצת לבד היה יותר קל. ואגב אני לא פסימית אני פשוט מציאותית אבל מקווה שעלינו על דרך המלך, אני חשובת שלמורה החדשה שלה יש יד בדבר

 

[2 1 2]

גם אני מקווה בשבילך...

מה עם מחשב וטלויזיה , היא לא אוהבת? הכי חשוב זה לתת המון המון חיזוקים חיוביים. גם בני גילה את נושא החברים לא מזמן אולם יש ימים שהוא לבד אחה"צ אז הוא מעסיק את עצמו במחשב וטלויזיה ועושה את זה יפה ובשקט .

 

[zivadina]

קשרים חברתיים.

גם לבת שלי היו המון בעיות להתברג בחברה של בנות גילה. חשבנו שזה כי אנחנו חדשים פה, במושב הקטן בו הבנות גדלו ביחד. בכל אופן, כשהיא גדלה, היא יצאה לכל מיני מחנות, ושם הכירה ילדים ממקומות אחרים, ויצרה לה חבורה גדולה ומקסימה של ילדים שמבקרים אותה והיא אותם. אז - לפעמים זאת כימיה עם בני הגיל שגרים בסביבה או שבכתה שלה. שנית, היא סיפרה לי שהמחנכת שהייתה לה בכתות ז'-ח' בהחלט עזרה לה לרכוש חברים בגלל הסובלנות וכל מיני עצות קטנות שנתנה לה. (אצל המחנכת משנים קודמות, ה'-ו', היא סבלה מכל הבחינות). אגב, הבת שלי אובחנה כ-ADHD בגיל 16. הבן האמצעי, שאובחן בגיל 9, סבל מבעיות חברתיות יותר חמורות, ולכן היה יותר בבית, אבל מצא לו 2-3 חברים שאתם היה משחק לפעמים. גם הוא הגדיל בהרבה את הפעילות החברתית שלו לאחר שהכיר ילדים ממקומות אחרים. עדיין הוא יותר בבית, והילדה יותר בין חברות/ים. כל אחד לפי אופיו.

 

[זהבה נ]

../images/Emo57.gif../images/Emo57.gifטפו טפו טפו../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif

הלואי וימשיך לכם. לא צריך כל כך להלל את זה. כי מה שלמעשה אנו מבקשים שתהיה לילדים שלנו ולנו "שגרה". זה אצל כל האחרים מאוד "רגיל", למה אנחנו צריכים תמיד להשתולל משימחה כשיש אצלנו שגרה. טוב מי כמוני יודעת למה, אבל לא יכולתי שלא להגיב. שרק ימשיך לכם, תמיד למורה יש כוח בלשפר או להחריף את הסמפטומים של הילד בבית הספר, כך שכנראה זו הסיבה האמיתית. להתשמע,

 

[דליה.ד]

לבני (13) היו מאז ומתמיד

בעיות חברתיות, והוא גם נטה להסתבך בקטטות וריבים, מה שלא שיפר את מצבו החברתי. מתחילת השנה המצב נמצא בשיפור: המעבר לחטיבה, גיל ההתבגרות, הרחבת מעגל ההיכרויות עם ילדים מחוץ לקיבוצים, איני יודעת מה הגורם אבל הוא בהחלט מסתובב יותר עם ילדים, מוזמן למסיבות ורואים שיפור. אז שוב, איני יודעת להצביע מה בדיוק גרם לשינוי, אבל לא חשוב לי העיקר שהוא עכשיו מצליח יותר חברתית ומרגיש טוב יותר בזכות זה.