יש פה זיווג?

kingyogev

New member
יש פה זיווג?

אל המתכדרים של חבר שלי הם בני 4 שנים הם נקנו לאחר העונה. אז הפרדנו בניהם לשלושה שבועות ולפני מספר ימים הפגשנו שוב היו חיזורים ואני חושב שגם זיווג אבל תגידו לי אתם האם אתם חושבים שיש כאן זיווג?
 

naja

New member
מי אמר שזו לא העונה?

אולי קצת מאוחר, אבל היא עדיין יכולה להכנס להריון.
 

kingyogev

New member
אהה אוקי תודה רבה לך!!!

רן אני ישמח לשמוע את דעתך בנושא
 

רן333

New member
זה נראה כמו הזדווגות, אבל קשה לדעת.

לפעמים הנחשים יכולים להימצא בתנוחה הזו גם מבלי שהזדווגות תתרחש. אני בטוח בכך שהייתה הזדווגות רק אם אני רואה חדירה (דבר שבד"כ קשה לראות, אבל תוכל לראות את זה בתמונה המצורפת), או אם אני נוגע בנחשים ומרגיש שהם מחוברים (לא מומלץ; זה מפריע להם). אם הנחשים נמצאים בתנוחה שבה פתחי הביב שלהם צמודים במשך שעות רבות (לפעמים גם יממה שלמה) - סיכוי טוב שהייתה הזדווגות. באשר לסיכוי להפריה מוצלחת ולהטלת ביצים - האמירה ש"עכשיו כבר לא העונה" אינה מדויקת. העסק קצת יותר מורכב. פיתונים מתכדרים מתחילים להזדווג בד"כ בין נובמבר לינואר. ככל שידוע לי, ההזדווגויות הראשונות אמורות לעודד את הנקבה לפתח את זקיקי הביצים בשחלות שלה. ההזדווגויות אמורות להימשך במשך חודשים - לפחות עד לאפריל-מאי, ולפעמים גם יותר. המשך ההזדווגויות אמור לעודד את הנקבה להמשיך בפיתוח הזקיקים, ולמנוע ממנה לספוג אותם בחזרה לתוך הגוף שלה. (אני חושב שהנטיה לספוג את הזקיקים בחזרה לגוף היא מנגנון שנועד לחסוך מהנקבה אובדן אנרגיה מיותר במקרה שאין זכרים טובים בסביבה.) ההזדווגויות שממש מפרות את הביצים הן כנראה אלה שמתרחשות לקראת סוף תקופת ההזדווגויות, בסמוך לביוץ. ההפריה עצמה מתרחשת עם הביוץ, כשהביצים עוברות בחלק הקדמי של תעלות הביצים. הן פוגשות שם זרע שמאוחסן שם מהזדווגויות קודמות. משום כך, מקובל להמשיך בהפגשת הזוגות לצורך הזדווגות במשך תקופה ארוכה, עד שנצפה ביוץ (נפיחות משמעותית באמצע הגוף של הנקבה, שנמשכת משהו כמו יממה), או עד שברור שכלום כבר לא יצא מזה. אגב, לפעמים יש דעיכה מסוימת בחשק במהלך חלק מתקופת ההזדווגויות. שיא ההזדווגויות נצפה בד"כ בשתי תקופות: בשיא החורף - סוף ינואר ותחילת פברואר, ואח"כ - באביב - סוף מרץ ואפריל. לפעמים יש "נפילת מתח" מסוימת בין שתי התקופות האלה. (אם כי - לא תמיד: בחלק מהמקרים יש הזדווגות בכל מפגש של הזכר עם הנקבה בצורה אחידה לאורך כל התקופה.) לכן, איבוד עניין מצד הזכר אינו תמיד סימן לכך שצריך להפסיק את ההפגשות. נקודה נוספת שצריך לשים אליה לב כשמנסים להרבות פיתונים: הדגרה. הדגרת ביצים של פיתונים היא דבר קצת יותר מסובך מהדגרת ביצי זעמניים, וצריך להיערך אליה מראש אם לא רוצים לאבד את הביצים. שמעתי ממספר מגדלים על הזדווגויות של פיתונים מתכדרים שהיו אצלם השנה, ואני מקווה שכולם נערכים להדגרה של הביצים, אם יהיו כאלה.
 
למעלה