הגיע הזמן...
באמת שאלה טובה והנה תשובה טובה מאתר של תנועת מחץ (אתר מאבק והסברה סוציאליסטי).האתר גם מביא את הסוגים השונים של אנארכיזם.מעניין אם למישהו יהיה כוח לקרוא עד הסוף... אנארכיזם פירוש המילה "אנרכיה" הוא "היעדר-שלטון". האנארכיזם הינה אידיאולוגיה רדיקאלית ביותר השואפת לעולם ללא שליטים ונשלטים, ללא מדינות, ללא גבולות, ללא צבא, ללא משטרה וללא בתי-כלא. האנארכיסטים מבטלים לחלוטין את כל רעיון המדינה, וטוענים כי הוא אמצעי בידי המנצלים לעצב את החברה בהתאם לצרכיהם. האידיאלים המרכזיים באידיאולוגיה זו הם החופש, האינדיבידואליזם והשאיפה לפלורליזם מוחלט בחברה. בכל פעם שציבור מסויים פותח בתהליך מהפכני, בכל פעם שההמונים מופיעים על במת ההיסטוריה ככוח פוליטי פעיל, אפשר לשמוע את זעקות-השבר של כל שומרי הסדר-הקיים: אנארכיה! ובכל פעם שקבוצות מהפכניות פועלות על פי טאקטיקה מהפכנית נכונה, שוב נזעקים אויבי הקידמה: אנארכיסטים! תחת ההגדרה "אנארכיסט" ניתן לכלול אנשים בעלי השקפות שונות, לעיתים בעלי השקפות חברתיות מנוגדות, אשר מאחדת אותם רק ההתנגדות העקרונית לשלטון המדינה. - אנארכיסטים דתיים. אנשים דתיים אשר לא מקבלים כל צורה של שלטון אדם באדם, ומכירים רק במרות העליונה של האל. בקטגוריה זו ניתן לכלול את לוחמיו של שמעון בר-גיורא בעת המרד היהודי הגדול נגד הרומאים, את האנאבאפטיסטים בתקופת המהפכה הפוריטאנית באנגליה, את הטולסטויאנים ברוסיה, את גאנדי ותלמידיו בהודו. פרופ´ ישעיהו לייבוביץ´, למשל, ראה אמנם במדינה "דבר רע", אך תמך במדינת ישראל משום ש"אנחנו לא צריכים להיות הראשונים לבטל את המדינה". - אנארכיסטים "אגואיסטיים". אלה אינם מוכנים לקבל את מרות המדינה, משום שנראה להם כי היא פוגעת בחירותם האישית. הם יכולים להיות ליברלים קיצוניים, המעריצים את העקרונות של הקפיטליזם הראשוני, כמו הד"ר משה קרוי, או כאלה הרואים גם בקפיטליזם שיטה הפוגעת בחופש הפרט, כמו האנארכיסט הגרמני בן המאה ה-19, מקס שטירנר. - אנארכיסטים "זעיר-בורגניים". אלה התנגדו למדינה, משום שזו היתה יצירה של הקפיטליזם, אשר שברה את מסורת ה"גילדאות" והקהילות העירוניות והכפריות של ימי-הביניים. הם העלו סיסמאות סוציאליסטיות, אך ה"סוציאליזם" שלהם התעלם מן ההתפתחות התעשייתית, ונטה להתבסס על בעלי-מלאכה חופשיים. בקטגוריה זו ניתן לכלול את פרודון, ובמיוחד את תלמידיו ה"מיוטולאיסטים" (ה"הדדיים"), ובמידה מסויימת אף את האנארכו-קומוניסטים בראשות קרופוטקין. אלה כבר שייכים להיסטוריה של תנועת-הפועלים. - אנארכיסטים קולקטיביסטיים. אלה, שהבולט מביניהם היה מיכאל באקונין, היוו את אחד המרכיבים העיקריים בתנועת הפועלים המהפכנית הבינלאומית בתקופת האינטרנציונל ה-1. הם קיבלו את המאטריאליזם ההיסטורי מקארל מארקס, אך שלא כמותו, הם ראו את תפקידה של המהפכה הסוציאליסטית בביטול הקניין הפרטי, בד בבד עם ביטול מוסדות המדינה. הם ראו בהמונים המנוצלים והמדוכאים את נושאי המהפכה החברתית, והתנגדו להנהגתם בידי מיעוט מהפכני - המפלגה. - אנארכיסטים טרוריסטיים. אלה ראו את תפקידם בקידום המהפכה תוך ביצוע "תעמולה במעשים" של יחידים, במטרה להראות את הדרך להמונים, ולשמש להם דוגמה. לא כל מי שקיבל רעיון זה הפך לטרוריסט, אך אין ספק כי ה"תעמולה במעשים" סיפקה לגיטימציה לפעולות טרור. - אנארכו-סינדיקאליסטיים. אלה הכירו בחוסר הצלחתם של הטרוריסטים, ודגלו בהקמתם של איגודים-מקצועיים מהפכניים המוניים, אשר יהוו את הגרעין של החברה הסוציאליסטית. האיגודים הסינדיקאליסטיים חייבים לארגן את מעמד הפועלים בדרך של שביתות מהפכניות, עד לשביתה הכללית המהפכנית, שתסמן את האות למהפכה החברתית. היתה להם השפעה ניכרת במיוחד בחצי-האי האיברי עד תבוסתם, יחד עם הרפובליקה הספרדית, בשנת 1939. - אנארכיסטים "כאוטיים". זהו זרם גרוטצקי וזעיר ביותר, המיוצג בדרך כלל באמצעות קבוצות גלוחי-ראש ברחבי העולם. הם טוענים כי האדם צריך לחיות כשאר בעלי-החיים בטבע, בהתאם לחוק הג´ונגל, על פיו רק החזק שורד. הם טוענים כי זוהי הדרך הטבעית התואמת את אופי האדם, וכי כך צריכה החברה להתנהל - חופש מוחלט. גם מבין כל אחד מן הזרמים האלה ניתן למצוא תת-זרמים רבים. המגוון הרחב הזה איפשר למבקרי האנארכיזם לשלול זרם אחד בגלל טעויותיו וכשלונותיו של זרם אחר.