יש מחשבות
מכל הסוגים. את החולות אני דוחפת לתוך פינה חשוכה ולא מעזה להסתכל בהן. זה לא גורם להן לא להיות, רק דוחה וצובר אותן לאחר כך (אחר כך שאולי (אולי..) תהיה לי יכולת לחשוב אותן ולענות להן דברים אחרים...). אני מקפידה לאכול. בלי לשאול שאלות. פשוט עושה את זה. לפעמים זה כל כך קשה... ולפעמים אני כל כך רוצה לצמצם... אותי, את האוכל, את מה שאפשר.... אבל... לא חושבים על זה. ואני עובדת, ומתפקדת, ויותר חיה. אבל גם נעלמת, נאלמת, שותקת, מתבלבלת... יש רגעים שאני לא רוצה להיות קיימת, ובאחרים בא לי להצליח לחוות כל מה שרק אפשר... (כתבתי ומחקתי שוב ושוב... וזה מה שנשאר....וזה בעצם לא אומר כל כך הרבה...
)
מכל הסוגים. את החולות אני דוחפת לתוך פינה חשוכה ולא מעזה להסתכל בהן. זה לא גורם להן לא להיות, רק דוחה וצובר אותן לאחר כך (אחר כך שאולי (אולי..) תהיה לי יכולת לחשוב אותן ולענות להן דברים אחרים...). אני מקפידה לאכול. בלי לשאול שאלות. פשוט עושה את זה. לפעמים זה כל כך קשה... ולפעמים אני כל כך רוצה לצמצם... אותי, את האוכל, את מה שאפשר.... אבל... לא חושבים על זה. ואני עובדת, ומתפקדת, ויותר חיה. אבל גם נעלמת, נאלמת, שותקת, מתבלבלת... יש רגעים שאני לא רוצה להיות קיימת, ובאחרים בא לי להצליח לחוות כל מה שרק אפשר... (כתבתי ומחקתי שוב ושוב... וזה מה שנשאר....וזה בעצם לא אומר כל כך הרבה...
