יש לפעמים

[האלי]

יש לפעמים

החגיגה נגמרת... החצוצרה לתוף שלום אומרת כיבוי אורות אשמורת תיכונה נושקת לשלישית... ורק לרגע נדמה כאילו אין עוד טעם לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית... הערב אין לי כוח חביבי ואהובי. הערב אני רוצה שמישהו לשם שינוי ילטף לי את הראש ויבטיח שהכל יהיה בסדר.

 

[חיפוש עצמי]

אוהבים אותך, איש יקר אחד

בוא, שים ת´ראש, תנוח, תן לעצמך לעצום עיניים, להיות מלוטף, להרגיש כמה אתה אהוב, על ידי כל כך הרבה. לפעמים, מרוב שאתה נותן, מקבלים זאת כמובן מאליו, שוכחים לעתים לתת. שוכחים שאף אחד לא בא, בגלל הבראוני´ז, טעימים ככל שיהיו.

 

[אוהב לאהוב בצאט]

היי לך האלי../images/Emo8.gif

תתעודד חבר יקר היה סמוך ובטוח שים את הראש על הכר הגיע הזמן לנוח עצום את העניים ותחלום.. חייך אל העולם היה קשה היום.. מחר יהיה מושלם

 

[אחותו של שקספיר]

האלי- תאמין, אז הכל יהיה בסדר../images/Emo24.gif

 

[Nועה]

ולפעמים...

קמים בבוקר..והשמש זורחת.. והכל יהיה בסדר...באמת! לילה טוב.

 

[קורין1]

תהיה בטוח אלי.......

שהכל יהיה בסדר, וכך יהיה גם אם לא הכל יהיה בסדר, לפחות הרוב יהיה טוב.... אני מבטיחה לך שכך יהיה.. באהבה

 

[בונהם]

וואי קורין1 את ערה.....

 

[קורין1]

אכן כן

 

[תותית11]

../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

לא מכירה אותך האלי. מבעד למילותיך מצטייר אדם כן ומיוחד . כשעצוב לו נהייה גם לי קצת עצוב. יהיה בסדר מבטיחה מאמינה כי אלו הם החיים זה כוחם פעם נראים אפורים כמו מיותרים ומייגעים ובפעם אחרת מקסימים מבטיחים @@@@@חיבוקים המון המון@@@@@@

 

[ענת הגדולה]

האלי - כוכב שביט נפלא כזה

תמיד מאיר את הדרך תומך, מקשיב, עוזר ומחבק מותר גם לך לפעמים להתפרק תן לנו שכל כך אוהבים אותך להראות לך את אהבתנו לחבק אותך, לעטוף, לספר לך כמה אתה חשוב לנו איש יקר אהוב ומיוחד אתה לא לבד!!!!!

 

[גלית יחידה]

האלי אתה לא לבד

תן לעצמך לנוח ולהרגע אחוז בידיים המושטות לך בכל כך הרבה אהבה התעטף בחיבוקים שנשלחים אליך והסתכל על כאן ועכשיו כמה אתה חשוב כאן לכולם גלית

 

[מייקי69]

סינדרום "הרגע שאחרי"

תגיד, ראית את הרשימה של התגובות? ראית שעשו סביבך שמירה, ושמרו עלייך כל הלילה? לך תסתכל שוב. כל שעה - תורן שמירה שומרים לנו על האלי. נכון, התורן של 8:00 פיספס, בטח כי כבר היית הרבה יותר בסדר. וגם אני קצת מאחרת למשמרת. אתה ער? שותה קפה? יש תופעה מאד מוכרת בחיים, אני מכירה אותה מהתיאטרון. כל פעם אחרי הפקה - בום! יש נפילה ענקית. חוקי הטבע אני מניחה. אז שב בשקט. חוש בודד. זה בסדר רק לקצת. כי הרי יותר מקצת לא ניתן לך פה. אז רק לקצת - תן לנו לחבק אותך ולשמור עלייך. אה, כן, ולהגיד לך תודה גם. על ההפקה, על ההתרגשות, על הדהירה במרומים. היה כייף ! טוב, יש לי הרבה מה להגיד לך איש (חחחח פעם שלישית כבר, הא?) אבל המשמרת... המשמרת.....

 

[מייקי69]

סיבוב 2 - הפעם עם התחת

או.קיי. שמעתי שקמת ואין לך קפה. ועדיין לא הבנתי אם צריך להמשיך את המשמרות סביבך או לא. אז ליתר בטחון, אני דופקת סיבוב 2 לפני הנקיונות וחובות הבית (כן, לפעמים החגיגה נגמרת

) והנה סיפור. לך. מיוחד. אתה זוכר שהדבר הראשון שאמרת לי ליד המדורה זה שבכלל אין לי תחת גדול? זוכר? אז במיוחד בשבילך, אני מביאה הוכחה. סיפור אמיתי ! אתמול (כן כן, אתמול - יום שישי) אני חדורת אנרגיות מחודשות-מדהימות-מפתיעות נוסעת לכיוון חוף תל אביבי לשבת לאור השקיעה, עם איזה דרינק ואבטיח בחברת חברה שלי טובה. לא בטוחה אם אתה זוכר - יש לי בעיה להסתובב בתל-אביב מאז ה"פרידה המיתולוגית". והנה, אני נוסעת לאורך הטיילת, הרוח בשערות, כל האהבה שלכם בלב שלי, מסביבי מגן של אושר וככה בלי להרגיש אני עושה קפיצת דרך ומוצאת שאני בכלל לא פוחדת מהמחשבה שאני אשב על איזה בית קפה על הים. לא משנה אם אתה לא בקיא בפרטים. חשוב שהיתה איזו קפיצת דרך פנימית! אנחנו יושבות לנו כמעט על המים מפטפטות ומצחקקות לנו רוח עצומה באה ומניסה את השרב, כמעט לוקחת איתה את הכלי עם הגבינה הבולגרית, כלב קטן לידנו, מנסה להגיע לגובה תחת של איזו כלבה יפה. אנחנו נשפכות מצחוק. על שולחן מלפנינו יושבים שני בחורים. האחד מסתובב אלינו ואנחנו צוחקים יחד על כלבים וזיונים. בדיחה פה, בדיחה שם. לא מבינה הכל, כי הרוח לוקחת את הקול הצרוד משהו שלו. ואז הוא מציע לנו איזה ג´וינט שחבוי בכף ידו. אני - עיוורת - מורידה משקפי שמש וכמעט צורחת: "מה?? מה זה? אני לא רואה?" החברה שלי צוחקת ומנענעת בראשה - לא טוב. זה שאת לא רואה, זה ממש לא טוב. בחיוך אנחנו מסרבות לג´וינט. הבחור עובר לשבת חצי לידינו. החבר שלו לא נכנע. רוצות - תבואו לשבת פה, איתנו. אני מחייכת אליו במתיקות. איזה מותק - לא יודע עם מי יש לו עסק. לא, אני לא זזה, אני מודיעה. יש לי פיפי, ואני לא יכולה לזוז. אתן אחיות? שואל ההוא עם הג´וינט כי אתן לא נראות באותו גיל. אז זה נדיר. חברות או אחיות? הקשקוש שלו לא ממש מרשים אותי, ואני תוקעת שאלה מכשילה: מי לדעתך יותר גדולה? את. הוא מצביע עלי. הממממ.... וואללה צודק. אני בולעת את העלבון הקיומי בגבורה רבה. ומחליטה ללכת ולעשות פיפי. בבת אחת אני מתרוממת, גינס הדוק, גופיה בצבע יין עז, רוח בשערות, יחפה על החול אני מתרחקת. אני וכל שנותי איתי. אני ה"יותר גדולה" הולכת לעשות פיפי. מאחורי - לא ידעתי מה קרה מאחורי, אבל קיבלתי דיווח מאוחר יותר, מאחורי, כשהתרוממתי לי, ההוא, החבר של ההוא-עם-הג´וינט, ההוא - העיניים שלו חיבקו אותי, התמקדו בתחת צמוד הג´ינס ההוא - הספיק רק להגיד "יפההההההה...." ו.... נפל עם הכסא אחורנית. כשחזרתי - הם כבר לא דיברו איתנו יותר. חחחחחחחחחח..... טוב, נו, מי רוצה למות צעיר, ועוד סתם בגלל התחת המסוכן של מייקי

סיפור מצחיק, מביך, משעשע עם ניחוח קל של בריאות נפש. והכל מובא כאן - כדי להעלות חיוך, וגם כדי להעביר שמירה.

יאללה, הלכתי. מי בתור אחרי?

 

[ארזזז36]

האלי... תראה.. משפט אחד שלך

מחמאה אחת.. והיא כבר דוהרת לתל אביב לצייד

 

[האלי]

מייקי, משוחררת!

לא הבנתי מה את מספרת שם, אבל נדמה לי שאת פשוט לא הבנת מה קרה. האיש ראה אותך בגינס הדוק, גופיה בצבע יין עז, רוח בשערות, יחפה על החול... והתעלף... דבר שבכלל לא מפתיע אותי. ואת יכולה להחליף את כל החארטה דלעיל בשתי מילים - "מת עלייך מייקי"

שלך, האלי.

 

[viviti]

מה קרה איש?

מחר איזו מילה מוזרה אבל..... מחר זה עתיד ואתמול זה עבר ומה שהיה - היה והיום צריך להשתדל לעשות את המחר טוב ו..... יהיה טוב וכן... הדבר הראשון (נו השני) שהבחנתי בו ... אלו השעות מה קורה לכם אנשים?

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif לרגע נדמה,,,,,

שאם *אתה*, שרגיל לתמוך בכולם, להוות משענת ברגע הנכון, לשלוח אנרגיה לנפש פגועה, להקשיב לכאב שבין המילים, לרגע נדמה, שאם *אתה* מרכין ראש, מצפה לליטוף המרגיע - לרגע נדמה שהכל כאן מתמוטט,,,, ראה את המילים הנשלחות אליך, את התודה השזורה באותיות, את הדאגה לך,,, אנשים כאן זקוקים לך. הנח ראשך, התמכר לליטוף המשכר, שאב אל תוכך את האהבה הנשלחת אליך, את האנרגיות האופפות אותך, זרום בדימיונך אל אותו עץ התות שעל שפת הבריכה, (כן, זוכרת את הסוד שלחשת באזנינו), שב שם לכמה דקות, צלול לרגע אל העצמי הפנימי שלך, שאב משם את הכוח, וחזור לכאן, הביתה, עם כוחות מחודשים, אפוף אהבה. זקוקים לך כאן, איש.

 

[האלי]

היי היי,

שום דבר לא מתמוטט. לא להתבלבל... לרגע הרגשתי שנגמר הכוח, שצריך להטעין מצברים, אז ביקשתי בדיוק את זה, את ההרגשה שאני לא באמת לבד כמו שנדמה היה לי בלילה. אני אפרוק את הכאב הזה, ואתחבר אל הכוחות שבי... הכל יהיה בסדר. את יודעת עיניים, כשבאתי לפה, אף אחד לא הכיר אותי... השארתי הודעה ואף אחד לא הגיב. וישר קפץ הילד הדחוי שבי ולחש לי באוזן הפנימית: "אתה רואה האלי, לאף אחד לא באמת איכפת ממך". ואמרתי את זה לענת בצ´ט, "את רואה, אף אחד לא באמת רוצה אותי..." והיא אמרה לי אז: "שלא תעיז לברוח, אנשים אוהבים אותך, כאן הבית שלך!" וכנראה שהיא צודקת. יש אנשים שבאמת אוהבים אותי. וזה דבר חדש לי, אני אצטרך ללמוד מה עושים. כי זו סתירה לכל חוויות החיים שלי, אף פעם (גם אם הייתי אהוב) לא הרשיתי לעצמי להרגיש אהוב. היום אני יודע מה ואיך חוויות הילדות שלי לימדו אותי לא להאמין שאוהבים אותי. היום אני מתחיל ללמוד להאמין שיש אנשים שאוהבים אותי, פשוט כי אני קיים, בלי לקוות לשום טובת הנאה. וזה חידוש... בשבילי זו מהפיכה קופרניקאית. אבל עכשיו כשהבן שלי פה, אני לא ממש יכול לבכות, אז... תודה עיניים. המון תודה גם לכל מי שכתב ולא התייחסתי אישית, שלך, האלי.

 

[פרח גן עדן]

רק......./images/Emo24.gifמכל הלב-כי המילים ...

הלכו לי לאיבוד-כבר מאתמול!!!

 

[דג דניאל דן op]

משמרת, טוב. אני לא מלטף לו את הראש

שמע לחצו עלי. אבל אני לא מלטף לך אפילו שיערה. איזה יום... אחרי ארטיק, בריכה, ארטיק, בריכה, ארטיק... בקיצור יום מגוון. שמע אני פה לעודד אותך ולומר לך - תתחיל לחיות. תתחיל לקחת דברים בקלות. גם אני רוצה שיהיה לך טוב ואז תפסיק לזיין לפורום המדיין של פסי את המוח. יום טוב! דניאל של שבת.