שושן בשם אחר
New member
יש לנו רגרסיה כוללת...
הבן שלי בן שנה ו-10 כמעט. בזמן האחרון נראה שיש רגרסיה כמעט בכל תחום: מסרב לישון בצהריים, למרות שקרוע מעייפות. נעמד במיטה, בוכה "לא רוצה לישון" ומבקש ידיים. צריך להרים אותו, לתת לו חיתול ומוצץ על הידיים, להתחיל לחישה טפיחה וככה להעביר למיטה ולהמשיך לחישה טפיחה. לא עשינו לחישה טפיחה כבר כמעט שנה והוא כבר המון זמן נרדם בצהריים לבד במיטה בלי שום עזרה. עכשיו פתאום לא. סבא/סבתא לא מצליחים להתמודד עם ההרדמה והם אמורים לשמור עליו פעמיים בשבוע... יוצא שהוא לא ישן ימים שלמים וזה עושה אותו עצבני ועייף, ולהם קשה לשמור עליו ככה, ואני בעבודה... גם בלילה, מבקש שנרדים בהתחלה על הידיים, וגם זה לא היה מעולם, בעצם. תמיד הרדמנו רק במיטה. הפרידה בגן נעשתה קשה מאוד, למרות שמהיום הראשון היה אומר לנו ביי והולך לשחק. פתאום בכי וצרחות של רבע שעה ולא נרגע. כמעט ולא אוכל לבד - רוצה שנאכיל אותו. צריך להחזיק לו את הסנדוויץ' כדי שינגוס, ומרק להאכיל בכף, ולשדל ולדרבן ולשבח. אף פעם זה לא היה ככה. הילד מגיל 8 חודשים רק מנסה לאכול כמה שיותר לבד. כבר התרגלנו שבארוחת ערב שמים לפניו צלחת והוא אוכל איתנו וזהו. עכשיו אי אפשר. אפילו מטרנה בבוקר הוא לא מוכן לסיים. מה זה?! אין שינויים בבית או במשפחה, אין שינויים בגן. מדווחים שהוא אוכל ומתנהג כרגיל בגן. מה יכולה להיות הסיבה? זה חלק מגיל שנתיים המפורסם? מה עושים?
הבן שלי בן שנה ו-10 כמעט. בזמן האחרון נראה שיש רגרסיה כמעט בכל תחום: מסרב לישון בצהריים, למרות שקרוע מעייפות. נעמד במיטה, בוכה "לא רוצה לישון" ומבקש ידיים. צריך להרים אותו, לתת לו חיתול ומוצץ על הידיים, להתחיל לחישה טפיחה וככה להעביר למיטה ולהמשיך לחישה טפיחה. לא עשינו לחישה טפיחה כבר כמעט שנה והוא כבר המון זמן נרדם בצהריים לבד במיטה בלי שום עזרה. עכשיו פתאום לא. סבא/סבתא לא מצליחים להתמודד עם ההרדמה והם אמורים לשמור עליו פעמיים בשבוע... יוצא שהוא לא ישן ימים שלמים וזה עושה אותו עצבני ועייף, ולהם קשה לשמור עליו ככה, ואני בעבודה... גם בלילה, מבקש שנרדים בהתחלה על הידיים, וגם זה לא היה מעולם, בעצם. תמיד הרדמנו רק במיטה. הפרידה בגן נעשתה קשה מאוד, למרות שמהיום הראשון היה אומר לנו ביי והולך לשחק. פתאום בכי וצרחות של רבע שעה ולא נרגע. כמעט ולא אוכל לבד - רוצה שנאכיל אותו. צריך להחזיק לו את הסנדוויץ' כדי שינגוס, ומרק להאכיל בכף, ולשדל ולדרבן ולשבח. אף פעם זה לא היה ככה. הילד מגיל 8 חודשים רק מנסה לאכול כמה שיותר לבד. כבר התרגלנו שבארוחת ערב שמים לפניו צלחת והוא אוכל איתנו וזהו. עכשיו אי אפשר. אפילו מטרנה בבוקר הוא לא מוכן לסיים. מה זה?! אין שינויים בבית או במשפחה, אין שינויים בגן. מדווחים שהוא אוכל ומתנהג כרגיל בגן. מה יכולה להיות הסיבה? זה חלק מגיל שנתיים המפורסם? מה עושים?