יש לנו את הכוח?!

gshalmonit

New member
יש לנו את הכוח?!

חזרתי עכשיו מהרצאה, בעצם לא יודעת אם לקרוא לזה הרצאה או בעצם זה היה סיפור חיים, אשה כבת 53 בשם נאווה, שסיפרה את סיפור חייה. זה היה לפני קבוצת אנשים שלא בהכרח חוו אבדן כמונו, היא רצתה להעביר מסר שאפשר הכל! כלומר אם אנחנו הצלחנו לעבור, כל אחד את חוויתו האישית, ואנחנו (חייבים) שורדים, כך כולם יכולים לעבור את הכל, כל אחד עם חוויתו האישית (ושוב זה לא חייב להיות אובדן של מוות). אותה אישה נאווה (המדהימה בכוחותיה, בהומור שלה, בצורת הסיפור שלה), היתה בטיול בארה"ב לפני כ- 18 שנה היא עם בעלה ארבעת ילדיה ועוד הריון בחודש חמישי. בתאונת דרכים מחרידה איבדה את בעלה. שניים מילדיה נפצעו קשה, את אחד מהם איבדה אחרי כמה ימים לאחר שקברה את בעלה. ועם כל זה היתה צריכה לתזז בין בתי חולים, בארץ זרה, ו... בהריון! היום, נשואה בשנית, כשהיא אומרת למעשה שהיא נשואה לשניים, עם ארבעת ילדיה, מצאה את הכוחות להעביר מסר לכל הסובבים אותה, שניתן לעבור הכל, תלוי בבחירה האישית שלנו. אז תזכרו כולם, שבידינו, בגלל המקום הקשה בו אנחנו נמצאים, לעזור לכל הסובבים אותנו. ויתכן שזוהי חלק מהעבודה שאנחנו צריכים לבצע, שבגללה נשארנו כאן. אז תהיו חזקים... כמו שכולם אומרים, תחזקו את האחרים וככה תתמלאו ותרגישו יותר מחוזקים בעצמכם! ונאווה, אין לי מילים לתאר את הצמרמורות שעוברות לי בתוך הגוף כשאני חושבת על הכוחות שלך, על מה שעברת, ששרדת והיום את כבר סבתא לנכד ראשון לפני עשרה ימים, מזל טוב. ו... תודה, שנתת לי לראות את האור בקצה המנהרה, שיש תקווה למשהו יותר טוב בהמשך.
 

eaz1514

New member
יש לנו את הכח אם רק נרצה

בביה"ס לפני המון שנים מורה לימדה אותי שה"יחד נותן את הכח". אז לא בדיוק הבנתי את זה במובן המופשט. אני מבינה את זה היטב היום כמעט שנתיים אחרי שנפרדתי מבני יקירי רונן והוא רק בן 22. בזכות הפורום והבית החם שמצאתי בו אז בתחילת שנת 2004 הצלחתי לגייס את הכוחות ולהמשיך בדרך כי רק מי שחווה טרגדיה כזאת מסוגל להבין ואם נהיה כולנו מאוחדים, ניתן ביטוי לכאבנו, למועקה שחונקת, נצליח לשרוד מתוך הבנה שאנחנו לא לבד. לאחרונה הפורום הולך ודועך, יש פחות כותבים, כמעט ואין תגובות לפניות לפעמים נואשות לעזרה ולתמיכה וחבל. כי השכול עבורנו הוא דרך חיים וניתן ללמוד איך כל אחד מתמודד עם השכול הפרטי שלו בפורום זה שמיועד לכולנו. אז חברים, אם אתם נכנסים לפורום וקוראים את ההודעות המעטות תגיבו, תשתתפו אפילו במילה שנדע שאנו לא לבד ושיש למי לפנות, אוזן קשבת לפרוק את הצער והיגון.
 
שנה

עוד שנה זר למצבה הגדולה זר למצבה הקטנה יום מלא בשמש ובאור
 

sad

New member
אחת וחידה

עוצרת איתך להביט באור ביום ההוא ליאת
 

שיריק2

New member
אני מתחזקת

בזכות שיר אחד שמנגן לי בראש ומאד מדבר אליי שיר של עידן רייכל- יש בי עוד כוח. ביצוע: הפרויקט של עידן רייכל מילים: עידן רייכל לחן: עידן רייכל יש בי עוד כח עכשיו כשהלכת חייך לי ירח נתן את אורו בחלון והלילה כבר לא מפחדת לבד להיות ולחלום הנה שוב... זה אתה שנוגע אתה שבורח תדע אין לי רגע אפילו דקה לחכות והשמש היום מאירה לי לצאת אל הים הגדול יש בי עוד כח עכשיו רק תניח הכל כבר נחתם ונסגר והלב מתרפא והגשם נפסק אז חוזר שוב הריח האביב שוב מגיע ושוב... זה אתה שנוגע... מדהים איך פתאום מילים של שיר רגיל עושות את כל ההבדל...
 

gshalmonit

New member
נכון שירים זה לפעמים אנחנו...

אני מתחברת לשיר של ג'יימס בלאנט: goodbye my lover goodbye my friend you have been the one you have been the one for me i love you i swear i do i cant live without you and i still hold your hand in mine when i sleep at night
 

אחשל

New member
לא בגלל הכח...

"אני את והאל שלצידי עוד ננצח לא בגלל הכח רק בגלל הרוח הנושבת בגבי." (מיכה שטרית) הרוח היא האמונה ביכולת שלנו, הרצון שלנו להמשיך בחיים או יותר מכך, לבנות מחדש חיים טובים יותר עבורנו ועובר הסובבים אותנו. לפני מספר ימים סיפרה לי מכרה ששכלה את אחיה לא מזמן, שלמחרת מותו, לפני הלוויה, קמו הוריהם בבוקר וההכריזו בפני כל המשפחה על כוונתם להמשיך ולחיות למרות האובדן הנורא, והם ממשים את החלטתם כל יום מחדש.
 

eaz1514

New member
הכח, הרוח תקרא לזה איך שאתה רוצה

זה אותו משהו שמניע אותנו (אותנו = משפחתי) ומאפשר לנו להמשיך לחיות במין פיצול אישיות כזה. כלפי חוץ אנו אנשים רגילים עובדים, מטיילים, מבלים, רוקדים, אבל בפנים יש לנו בור עמוק שחור שזה האובדן, הגעגוע האין סופי הודאות הקשה שזה כל כך סופי זה החיים שהכרנו לפני אבדו ולא ישובו. את הכח אני שואבת ממנו, צליל המילים "אמא לא בוכים" זה עבורי "הכח" ואולי גם הרוח . . . שממשיכה ללחוש "אמא לא להיות עצובה, אני כבר לא סובל יותר"
 
למעלה