יש לכם עיצה עבורי?
כשאני בפגישות מתקדמות,וצריכה להחליט,אני מרזהואוכלת רק דברים מנימליים!!מדוכאת!קשה להוציא ממני חיוך!כולי מפוחדת!אף אחד בעולם לא קיים! לא יוצאת לשום מקום!לא מבלה!וכל היום חושבת כן/לא ולמה כן ולמה לא,פשוט עוצר לי את החיים עד שאני מחליטה כן/לא. האם זה נורמלי?איך עושים שהתקופה הזו תהייה חוויתית?אני כבר מפחדת לצאת לפגישות שאמה זה יהרוס לי את חודש אדר,השמח.......למה? כי כבר נהרסו לי חגים בגלל השידוכים! תנו עיצות!
כשאני בפגישות מתקדמות,וצריכה להחליט,אני מרזהואוכלת רק דברים מנימליים!!מדוכאת!קשה להוציא ממני חיוך!כולי מפוחדת!אף אחד בעולם לא קיים! לא יוצאת לשום מקום!לא מבלה!וכל היום חושבת כן/לא ולמה כן ולמה לא,פשוט עוצר לי את החיים עד שאני מחליטה כן/לא. האם זה נורמלי?איך עושים שהתקופה הזו תהייה חוויתית?אני כבר מפחדת לצאת לפגישות שאמה זה יהרוס לי את חודש אדר,השמח.......למה? כי כבר נהרסו לי חגים בגלל השידוכים! תנו עיצות!