הדשא של השכן ...
זו תופעה פסיכולוגית. כשאני בא לבית של מישהו אחר, אני קודם כל שם לב לדברים הגדולים, לנוף, לארכיטקטורה. הרבה פעמים אני אומר "וואו, איזה בית מקסים". בבית שלי - לנוף ולמבנה אני רגיל, ואני שם לב לאי-סדר בחדר, לפינת התקרה שמתחילה להתקלף ... כך גם בעניין הזה. אנחנו הירושלמים, לחומה, להרים, לכותל ולמוזיאון כבר התרגלנו. אנחנו שמים לב יום-יום ללכלוך, לכבישים המשובשים, לערמות העפר שהקבלנים שופכים תחת כל עץ רענן, ולמפלצת הקרויה "הולילנד". טוב לקבל מדי פעם תזכורת מבחוץ, שמכניסה אותנו קצת לפרופורציות ...