יש לי..

brote4

New member
יש לי..

יש לי חבר מושלם , מכל מבחינה . הוא תומך והוא מבין והוא מייעץ והוא חכם . והוא יודע איפה לגעת והוא יודע מה להגיד . ויש לו קור רוח , כל כך הרבה קור רוח . והכול הוא עושה מהלב , אפשר לסמוך עליו . והוא לא פה , הוא בחו"ל לחודש. ובחודש הזה הבנתי כל כך הרבה , הבנתי מה אני יכולה לאבד . הבנתי שהיום יום מטשטש לפעמים , עושה דברים כהרגל. וזה מפחיד אותי , כי אנחנו גרים רחוק , ואנחנו אחרי צבא ואין לנו אפשרות לגור כרגע ליד השני. וזה הולך להיות קשר מרחוק לעוש תקופה של שנה+. וזה קשה. וזה קורע את הלב , כי אם דג וציפור מתאהבים , איפה הם יגורו ? לא יודעת אם לקרוא לזה אהבה שלא יכולה להתמשש עד הסוף בתקופה הקרובה וזהו או .. או להישאר שם ולהחיות אותה . למה לפעמים מרגישים שאם לא גרים קרוב או לא רואים אחד את השני כל יום זה לא "אמיתי"? עצוב לי .
 

seeyou

New member
ברור שבגיל 7../images/Emo8.gif החבר מושלם../images/Emo24.gif

יש פתגם שאומר:"רחוק מהעין-רחוק מהלב".
בדרך כלל,אנשים מתנהגים באופן שונה בהתאם למקום-זמן שהם נמצאים.. זוגיות נוצרה בגלל סיבות-צרכים מסויימים. ברור שהמרחק משחק תפקיד חשוב בקיום אותם "סיבות-צרכים " ישנם לא מעט אנשים שהקימו משפחות(כולל ילדים) בכמה ערים(גם בארה"ב בימינו) או כפי שהיו נוהגים ה"מלח, ימאי, יורד-ים" במאות השנים ...משפחה-אהבה בכול עיר נמל. את כותבת : "אנחנו גרים רחוק , ואנחנו אחרי צבא ואין לנו אפשרות לגור כרגע ליד השני. וזה הולך להיות קשר מרחוק לעוש תקופה של שנה+." את לא מציינת את המרחק או את העיסוקים שלכם לאותה תקופה. גם לא מציינת אם יש לכם תכנונים לעתיג משותף-יחסים משודרגים. סתם לגור ביחד זה כן שידרוג אך לא מספיק חזק. אני בטוח שיש פתרונות "חלקיים-זמנים" לכול בעיה. ברור שגורם המרחק יכול ליצור "חורים" ביחסים או משברים אבל זה קורה גם במערכות הצמודות ל"מדד"
עוסי
 

chenby

New member
שאלה

כשעצוב לך ככה, וחבר שלך בא, את שמחה לראות אותו או אומרת כמה את עצובה? כי אני במצב דומה לשלך.. גרים רחוק, הוא מתחיל ללמוד, אולי בב"ש בעוד אני גרה בתל אביב עם אופציה לטוס.. יקירתי, אף פעם אין לנו מושג מה יהיה. אז ממה את עצובה עכשיו? תהני מהזמן שיש לך לקדם את עצמך ותהני מהזמן שיש לך איתו. רק מהנאה, תרצו להיות כמה שיותר ביחד. כי כל אחד אוהב להיות איפה ששמח לו וטוב לו, ובטח לא איפה שעצוב לו. ועוד משהו, אמיתי הוא אך ורק מה שקורה בפועל. כל הזאר - מה צריך להיות, או מה לא צריך להיות - זו מחשבה שהיא לא אמת. בקיצור, את יכולה לקחת את זה בדרמה, ואת יכולה לקחת את זה בהתרגשות של הכל אפשרי. אני לוקחת את זה ככה. הכל אפשרי עבורי, והכל יכול לקרות. אז אני בינתיים (למעשה כל הזמן) נהנית ממה שקורה עכשיו. בכל מקום שאני נמצאת בו. אני בפורום, אני נהית להיות בפורום, אני הולכת לעבודה, אני נהית להיות בעבודה, אני פוגשת את החבר שלי, אני נהנית כל כך,אני פוגשת חברים, אני נהנית, אני הולכת לדואר, תמיד אני עם מוסיקה שמרגשת אותי (דאב , דראם אנ בייס וכאלה) אני נהנית. את מבינה? ואז לא משנה מה הוא, כי משנה מה אני. ואני נהנית. טוב לי. טוב לי מראש. קל להגיע לשם. רק עניין של להתאמן על זה..
 

brote4

New member
אממ..

אני אומרת לו הכול , ואנחנו מדברים על המצב הזה. אני גרה ליד נהריה והוא בת"א .. הוא עובד ולא מתכנן ללמוד ואני תקועה עם פסיכומטרי , כנראה לא אלמד השנה , רק אעבוד ואנסה לשפר אותו. אני מנסה לקחת את הדברים כמו שאת מתארת ואני מאוד אופטימית בדר"כ אז זה לא קשה .. אבל אני מאוד מאמינה בגורל ואלוהים והכוונה מלמעלה , אני לא יודעת איך להסביר , אני פשוט מרגישה שההכוונה הזאת אמיתית וקיימת ואני בוטחת בה. ואני לפעמים שואלת את עצמי , ההיכרות שלי עם חבר שלי הייתה בפירוש גורל , הדרך שבה קרו הדברים . כל כמה זמן את רואה את חבר שלך? חבר שלי אמר לי פעם שהתרגלנו לראת אחד את השני בסופי שבוע , כמעט כל סופ שבוע פעם בשבועיים , התרגלנו לחשובשזה "נורמילי ולגיטימי". אבל זה לא . בתקופה האחרונה , לפני שהוא טס אנחנו במעין מצב מתנדנד , אנחנו מתעלמים מהכול ופשוט רואים אחד את השני. אנחנו מחליטים שזה בעיה הקשר , שהמרחק משפיע , שאנחנו לא בטוחים שזה יכול להתקדם ככה ואז כשמגיע הסופ שבוע , זה ברור שאנחנו נפגשים. ועלתה השאלה אם זה בריא בשבילנו. ולבחור/ה הנחמד ממקודם .. בת 21 . 7 זה המצאה מטופשתשל הרגע.
 
למעלה