יש לי 2 שאלות

[לורה32]

יש לי 2 שאלות

יש לי 2 שאלות
1. האם ניתן לחייב בעל לשלם משכנתא עד יום הגט? מה נהוג בדר"כ עם תשלומי משכנתא עד הגט? 2. באיזו דרך ניתן להוציא את סמכות בי"ד רבני מלדון במזונות אישה? בתודה מראש!

 

[עוד יוסף פנדריך]

תשובה

יש לי 2 שאלות
1. האם ניתן לחייב בעל לשלם משכנתא עד יום הגט? מה נהוג בדר"כ עם תשלומי משכנתא עד הגט? 2. באיזו דרך ניתן להוציא את סמכות בי"ד רבני מלדון במזונות אישה? בתודה מראש!

תשובה
1. המשכנתה היא חוב של 2 בני הזוג. אין דרך לאלץ את הבעל לשלם את החוב לבדו אלא אם הדירה שלו בלבד. 2. השאלה מה תבע הבעל. האם תבע גירושיןוכרך את ענין המזונות? האם את תבעת מזונות והתחרטת?

 

[עוד רות דיין-וולפנר]

תשובה

יש לי 2 שאלות
1. האם ניתן לחייב בעל לשלם משכנתא עד יום הגט? מה נהוג בדר"כ עם תשלומי משכנתא עד הגט? 2. באיזו דרך ניתן להוציא את סמכות בי"ד רבני מלדון במזונות אישה? בתודה מראש!

תשובה
ישנה גישה על פי המשכנתא הינה "תחליף מדור" ועל הבעל לשאת בה כחלק מחובת המזונות שלו.

 

[לורה32]

תודה ועוד שאלה...

תשובה
ישנה גישה על פי המשכנתא הינה "תחליף מדור" ועל הבעל לשאת בה כחלק מחובת המזונות שלו.

תודה ועוד שאלה...
הבעל איש קבע, וטוען בנחישות כי אין לו מאין לשלם למזונות. כאשר יש 3 ילדים וביניהם תינוק, עד כמה השופט, בפסיקת המזונות מתחשב בטיעוני ה- "אין לי" של הבעל? והאם מתייחסים בפסיקת המזונות לשכר ברוטו או לנטו? תודה מראש.

 

[פנינה ר]

תשובה

תודה ועוד שאלה...
הבעל איש קבע, וטוען בנחישות כי אין לו מאין לשלם למזונות. כאשר יש 3 ילדים וביניהם תינוק, עד כמה השופט, בפסיקת המזונות מתחשב בטיעוני ה- "אין לי" של הבעל? והאם מתייחסים בפסיקת המזונות לשכר ברוטו או לנטו? תודה מראש.

תשובה
ביהמ"ש פוסק את סכום מזונות הילדים על סמך צרכי הילדים ועל סמך השתכרות האב. ביהמ"ש מחוייב לשמוע את שני הצדדים ולפסוק מתוך העדויות ועל סמך ממצאים אוביקטיביים (תלושי משכורת וכו´) את גובה המזונות. לכן סביר כי ביהמ"ש יקשיב וישמע את דברי בן זוגך ויחליט בהתאם. ביהמ"ש נוהג להתחשב בפסיקת המזונות בגובה השכר נטו וכן בתוספות לשכר לרבות, אך לא רק, בהפרשות לקופת גמל, לקרן השתלמות לתוכניות חסכון ולביטוחים הדדים.

 

[עוד רות דיין-וולפנר]

תוספת

תשובה
ביהמ"ש פוסק את סכום מזונות הילדים על סמך צרכי הילדים ועל סמך השתכרות האב. ביהמ"ש מחוייב לשמוע את שני הצדדים ולפסוק מתוך העדויות ועל סמך ממצאים אוביקטיביים (תלושי משכורת וכו´) את גובה המזונות. לכן סביר כי ביהמ"ש יקשיב וישמע את דברי בן זוגך ויחליט בהתאם. ביהמ"ש נוהג להתחשב בפסיקת המזונות בגובה השכר נטו וכן בתוספות לשכר לרבות, אך לא רק, בהפרשות לקופת גמל, לקרן השתלמות לתוכניות חסכון ולביטוחים הדדים.

תוספת
אמנם בימ"ש ישמע את טענות בעלך, אך סביר להניח שהטענה "אין לי" לא תתקבל לגבי איש קבע בעל משכורת. יתר על כן, מזונות פוסקים גם מרכוש, ואם לבעלך רכוש בנוסף למשכורת, הענין נלקח בחשבון.

 

[האיש האחד]

וזה בדיוק מתקשר לשרשור אחר

תוספת
אמנם בימ"ש ישמע את טענות בעלך, אך סביר להניח שהטענה "אין לי" לא תתקבל לגבי איש קבע בעל משכורת. יתר על כן, מזונות פוסקים גם מרכוש, ואם לבעלך רכוש בנוסף למשכורת, הענין נלקח בחשבון.

וזה בדיוק מתקשר לשרשור אחר
וזה בדיוק מתקשר לשרשור אחר שעסק בנושא הדירה כמזונות. לצערי, הנושא לא זכה להתייחסות עניינית. יש פה מין מילכוד: יש דירה ששייכת לשני בני הזוג. אחד ההורים - שבדרך כלל זו האם - מתגורר בדירה עם הילדים - אז בעצם כך שהאב מעמיד את חלקו בדירה לרשות האם הוא עמד בחובת המדור - האם לא כך? ואז באים ואומרים - שכרך נמוך - אנא השתמש ברכושך לתשלום המזונות - כלומר - הבה נמכור את הדירה - תקבל את חלקך בתמורה - ומזה תשלם המזונות. אבל - ברגע שזה נעשה - כבר אין דירה - אז צריך לשלם מהתמורה הכספית שהתקבלה תמורת הדירה גם מזונות וגם מדור - דבר שבסופו של דבר פוגע כלכלית בכל הצדדים: גם באב, גם באם, וגם בילדים. הצעתי פתרון שעדיף כלכלית לכל הצדדים, והותקפתי קשות על כך שעצותיי רעות מבחינה משפטית. אך לא קיבלתי שום הסבר מדוע, או כל הצעה אחרת. ובכל זאת - אשמח להתייחסות: אם ההצעה שלי רעה מבחינה משפטית, האם אפשר לקבל הסבר קצר מדוע? אם ההצעה טובה מבחינה כלכלית, ושלושת הצדדים מסכימים לה (האב, האם, והילדים המיוצגים ע"י אפוטרופסיהם - ואני סמוך ובטוח שאם ההצעה רעה לילדים בית המשפט לא יאשר אותה) - מדוע לא ניתן לעגן אותה באופן משפטי?

 

[shailaw]

האם בית הדין החל כבר לדון במזונות?

יש לי 2 שאלות
1. האם ניתן לחייב בעל לשלם משכנתא עד יום הגט? מה נהוג בדר"כ עם תשלומי משכנתא עד הגט? 2. באיזו דרך ניתן להוציא את סמכות בי"ד רבני מלדון במזונות אישה? בתודה מראש!

האם בית הדין החל כבר לדון במזונות?
קיימת פסיקה חדשה חדשה של השופט גרניט לפיה זכות האשה לבחור את הערכאה שתדון במזונותיה