שוגי , לרקוד אתך - "חלום"
שוגי שלנו, ראיתי בהרבה חוגים , למשל, בנוסטלגיה של אבי אמסלם בקיבוץ מרחביה. או המיפגש הזוגות של יאיר הראל בשבת. כמו בתיבת נוח - זוגות זוכות נכנסו "לתיבה". היה גם "זוג" אחד, לשם שינוי - שתי בנות. אם הבנות ישכנעו בעלים , שכנים, ידידים, לבוא לחוג מתחילים, לא להניסם ישר לגוב האריות, של המתקדמים. תופתעו - כמה יצטרפו לחוגים. עצתי לנשואים. אם זה אפשרי - לא לרקוד עם האשה., אלא עם בת/בו זוג אחר/ת. זה בדוק. אם מקבלים זאת בהבנה - אין מיתח. כל אחד מרוצה בחלקו. הייתי ממליץ , שכל אחד ירקוד בחוג אחר. (אני כבר בתוך השכפ"ץ) הרעיון שלך , שוגי , לעמוד ברחוב דיזינגוף, כדי למצוא בנים - לא נראה לי. באישיותך ובכשרונך, גם אם תשבי בצד - יבואו הבנים. ויבקשו ממך לרקוד אתם. צריך קצת סבלנות. לא הכל בבת אחת. ובךלי חרדות. החוגים המיוחדים לריקודי זוגות , שצצים היום - מוצאים חן בעיני. הם יכולים להוות פתח למשיעת גברים לריקודים. אגלה לכם סוד. להרקדות שלי באו הרבה בחורים , בגלל הבנות היפות של הקריות. הן היו ידועות ביופיין - המסקנה -- הרבה בנות יפות וחינניות, עם ריפרטואר משולב יפה, של זוגות ומעגלים , יצמיחו מוטיבציה לבחורים. תעשו זאת - כעצתי , ובשנים הבאות ירקדו זוגות 2 בנים , כי תחסרנה בנות. איננשאללה.
